בית קודם הבא סימניה

פרק תשיעי - עגלה ערופה-דף מד - ב

פרק תשיעי - עגלה ערופה-דף מד - ב
מתני' עגלה ערופה בלשון הקודש שנאמר {דברים כא-א} כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושופטיך שלשה מבית דין הגדול שבירושלים היו יוצאין רבי יהודה אומר חמשה שנאמר זקניך שנים ושופטיך שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד נמצא טמון בגל או תלוי באילן או צף על פני המים לא היו עורפין שנאמר באדמה ולא טמון בגל נופל ולא תלוי באילן בשדה ולא צף על פני המים נמצא סמוך לספר או לעיר שרובה עובדי כוכבים או לעיר שאין בה ב''ד לא היו עורפין אין מודדין אלא לעיר שיש בה ב''ד: גמ' מאי קאמר אמר ר' אבהו ה''ק שנאמר וענו ואמרו ולהלן הוא אומר {דברים כז-יד} וענו הלוים ואמרו וגו' מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש וסדר עגלה ערופה כיצד כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושופטיך שלשה מב''ד הגדול שבירושלים היו יוצאין: רבי יהודה אומר חמשה וכו': ת''ר ויצאו זקניך ושופטיך זקניך שנים ושופטיך שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן חמשה דברי ר' יהודה ר' שמעון אומר זקניך שנים ואין ב''ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שלשה ור' שמעון נמי הא כתיב ושופטיך ההוא מיבעי ליה למיוחדין שבשופטיך ורבי יהודה מזקני זקניך נפקא ור' שמעון אי כתב רחמנא זקני הוה אמינא אפי' זקני השוק כתב רחמנא זקניך ואי כתב רחמנא זקניך הוה אמינא אפי' סנהדרי קטנה כתב רחמנא ושופטיך למיוחדין שבשופטיך ור' יהודה גמר זקני זקני {ויקרא ד-טו} מזקני העדה מה להלן מיוחדין שבעדה אף כאן מיוחדין שבעדה אי גמר לגמרה לכולה מילתא מהתם זקניך ושופטיך למה לי אלא וי''ו ושופטיך למנינא ורבי שמעון
מתני' עגלה ערופה בלשון הקודש. נאמרת מה שהזקנים אומרים ידינו לא שפכו והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל בלשון הקודש הוזקקו מן התורה לאמרה: שנאמר כי ימצא חלל. ובגמרא פריך היכי יליף מהכא: היו יוצאין. ובאין שם ומודדין מן החלל לצד העיירות שסביבותיו לידע איזו קרובה: בגל. גל של אבנים: נמצא סמוך לספר כו'. מפרש טעמא בגמ': גמ' מאי קאמר. היכי יליף לשון הקודש מהכא: ואין ב''ד שקול. אין עושין ב''ד שיהא יכול ליחלק שוה בשוה אלא שיהא הרוב לצד אחד לקיים אחרי רבים להטות (שמות כג): למיוחדין. הנך דלשכת הגזית: מזקני זקניך. מדמצי למיכתב זקני וכתב זקניך מיוחדין שבזקניך: זקני השוק. אע''פ שאינן סנהדרין: שופטיך. זקנים שהם שופטים את ישראל: מזקני העדה. דסמיכת פר העלם דבר ואייתר ליה שופטיך להביא עוד שנים: לגמרה לכולה מילתא מהתם. דהא רבי יהודה התם נמי חמשה קאמר ויליף לה מקראי בפ''ק דסנהדרין: אלא [וי''ו] ושופטיך למניינא. כלומר לא גמיר גז''ש ואיצטרי' שופטיך לסנהדרי גדולה כר''ש
אין תוספות לפרק זה.

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור