ויקהל את בית יהודה ובנימן . שהיו בתחום יחד וגם ירושלים היתה של שניהם ובית המקדש על תחום שניהם בנוי ובגבולים ביהושע מפרש היאך היה תחומן יחד וגם רבותינו אמרו רצועה יוצאה מחלק בנימין ונכנסת בחלקו של יהודה ועליה מזבח בנוי לכך לא היו יכולין להפרד זה מזה וגם כתוב בסמוך :

ובנימין . כי גם עליהם מלך על כי ירושלים עיר המלוכה היתה לנחלה ליהודה ובנימין ומפני כבוד שבט יהודה לא הוזכרו בנימין עמהם כי אינם רק טפלים להם :

ביהודה ובנימין . היושבים בארץ יהודה ובנימין :

ואל כל ישראל ביהודה ובנימין לאמר . הנה התבאר כי קצת משאר השבטים היו עם רחבעם :

עם אחיכם . והלא אחיכם בני איש אחד :

ויבן ערים למצור . ערים קטנים בנה וסבב כל סביבותם מים משום חוזק וזה מצור כדאמרינן ( בישעיה ל''ז ) אני קרתי ושתיתי מים ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור ועתה הוצרך לכך כי פשעו בו ישראל :

למצור ביהודה . בארץ יהודה בנה ערים להיות ערי מבצר להשגב בהן :

ויבן ערים למצור ביהודה . הנה ערי המצור הם ערים בצורות חומה דלתים ובריח ונקראו כן לפי שלא יוכל האויב לבא בהם להלחם אבל יצטרך לו לבא עיה במצור והנה עשה זה מפני ירבעם שאם יבא להלחם עמו ימצא הערים בצורות ולא יוכל ללכדם בקלות :

אשר ביהודה ובבנימין . מהם היו בנחלת יהודה ומהם בבנימין : ערי מצורות . להיות ערי מבצר :

ערי מצורות . הם ערי מצוק :

ויתן בהם נגידים . שרים ונציבים לשמור הערים והכרכים : ואוצרות מאכל ושמן ויין . לפי שיהא להם מאכל מזומן אם יעלו בית ישראל למצור :

ויחזק . חזקם בכל עת : ואוצרות מאכל . להכין על עת המצור :

נגידים . פקידים :

ויחזק את המצורות . ר''ל שכבר חזק עוד את הערים הבצורות וזה שכבר נתן בהם שרים ממונים לשמרם ואוצרות מאכל ושמן ויין כדי שיוכלו לעמוד במצור ימים רבים ושם גם כן בכל עיר ועיר מהם צנות ורמחים לחזקם עוד בכלי המלחמה כשירצו להלחם עם הקמים עליהם :

להרבה מאד . בהרבה מיני חוזק : ויהי לו וגו' . ולא עלה עליו מלך ישראל ללקחם מאתו בעבור חוזק הערים :

צנות . מל' צנה והוא מכלי מלחמה : ורמחים . כעין חנית :

התיצבו עליו . באו מכל גבולם להתיצב , לעמוד בארץ יהודה תחת ממשלתו :

התיצבו עליו מכל גבולם . ר''ל התיצבו אצלו :

כי עזבו הלוים את מגרשיהם . שבכל ארץ עשרת השבטים : כי הזניחם ירבעם . הזניחם מלעבוד ומכהן לה' :

את מגרשיהם . שהיו להם בארץ עשרת השבטים : כי הזניחם . הכריחם לעזוב עבודת המקום מלכהן לה' ולא נתנם ללכת לבה''מ ולזה עזבו את מגרשיהם והלכו ליהודה :

הזניחם . ענין עזיבה כמו זנח ה' מזבחו ( איכה ב ) :

כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן . ר''ל כי מפני שעשה כהני במות מקצת העם אשר לא היו מבני לוי עשק מהכהנים והלוים מתנותיהם והוצרכו ללכת למלכות רחבעם לקחת מהמתנות שם חלקם :

כהנים לבמות . כלומר למה הזניח ירבעם הכהנים והלוים לפי שהעמיד כהנים כומרים לשעירים :

ויעמד לו . ירבעם העמיד לעצמו כהנים ולא מבני אהרון : לשעירים . שדים הנראים בדמות שעירים למי שמאמין בהם :

ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה . הוא מענין אמרו ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים ( ויקרא י''ז ז' ) והם שדים ודמיונים כוזבים שעשו מהם אלוהות . או היו מסופקים אם למזל שור יתנו הגדולה בדבר הצלחת ישראל ביציאת מצרים או למזל טלה כמו שהיו חושבים המצרים ולזה היה הצאן אליל מצרים ולפי שהיו יותר סומכים על דבר העגלים מפני העגל אשר עשה אהרן לא זכר בס' מלכים כי אם העגלים ( טז יז ) וזכר כי משאר השבטים באו בירושלים רבים לזבח לה' אלהי אבותיהם ובזה הענין חזקו מאד מלכות רחבעם ואמצוהו עד שלש שנים למלכות רחבעם כי עשו רחבעם ועמו הישר בעיני ה' עד שלש שנים :

ואחריהם . של לוים וכהנים :

ואחריהם . אחרי בוא הכהנים והלוים :

ויחזקו . הבאים ההם חזקו מלכות יהודה והיו ידם עמהם : כי הלכו . הבאים ההם הלכו בדרך דוד לעבוד את ה' :

ויאמצו . מל' אומץ וחוזק :

אביהיל בת אליאב . כמו ואביהיל לפני שמואל ואמר ( שמואל א' י''ז ) אך נגד ה' משיחו זה שהקב''ה עתיד לומר קום נא משחהו כי הוא זה וטעה בו שמואל שראה בתו של אליאב אשת רחבעם מלכה ועל זה הדבר נענש כשמואל כי ששאל לו שאול איזה בית הרואה ( שם א' ט' ) ויאמר שמואל אנכי הרואה שלא ענהו דרך ענוה לומר מה תרצה אמר לו הקב''ה חייך אתה עתיד לראות ולא תדע מה תראה כי טעה באליאב ובתו המלכה :

ירימות . לא נזכר בבני דוד ואולי נזכר הוא בשמו האחר :

ויקח לו אשה את מחלת בת ירימות בן דוד וגו' . זכר בזה המקום שכבר לקח נשים ממשפחתו הראשונה היא מחלת והשנית היא אביהיל וזאת השנים ילדה לו את יעוש ואת שמריה ואת זהם ואחר זאת השנית לקח מעכה בת אבשלום והיא היתה גם כן ממשפחתו כמו שבארנו בספר מלכים . והנה ספר זה כי רחבעם עשה שלא כדין להמליך אביה ולפי שהיה משרש אבשלום שהיה רשע עשה אביה ( אבים . מ''א ט''ו ג' ) הרע בעיני ה' :

ותלד לו . האחת מהן :

לנגיד באחיו . כדי להמליכו :

ויעמד לראש רחבעם . רחבעם העמיד לראש את אביה להיות לנגיד בכל אחיו כי חשב להמליכו אחר מותו ולזה העמידו בחייו לנגיד :

לנגיד באחיו כי להמליכו . ר''ל שכבר שמהו רחבעם לראש ולשר באחיו כי היה רצונו להמליכו אחריו ואף על פי שאינו בכור והנה הבין זה אביה מרצון אביו ויפרץ מכל בני רחבעם ר''ל שכבר חזק מהם מאד לכל ארצות יהודה ובנימין לכל הערים הבצורות כי שם שם אנשים ממונים מצדו לשמור הערים ההן ונתן להם שם המזון לרב כדי שיהיו יותר חזקים ויותר משועבדים ובזה נוסף לו חוזק על אחיו ולזאת הסבה גם כן שאל אביה רבוי נשים כדי שיהיו לו בנים רבים ויחזק יותר מאחיו ולזה ספר אחר זה שנשא לו אביה ארבע עשרה נשים . ואפשר שנאמר שהרצון בזה שכבר הבין זה אביה כי רצון אביו היה להמליכו והנה הרבה רחבעם לשלוח מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימין לכל הערים הבצורות ונתן להם שם המזון לרב ולזה שאל רחבעם המון נשים להתחזק יותר במלכותו בסבת בניו שהיו שומרים את ערי המבצר :

ויפרץ . פזר בניו לכל ארצות יהודה דוגמא ( לעיל א' ד' ) ובית אביהם פרצו לרוב :

ויבן . הבין בדבר מרד ופחד ממנו ולזה התחזק במה שפזר את כל בניו לכל ארצות יהודה ובנימין לכל עדי המבצר לשמרו מן המרד : לרוב . לבל יצטרכו לשאול מאת העם : וישאל המון נשים . להשיאם לפניו למען יתחזק במלוכה בעזר אבות הנשים :

ויפרץ . ענין התחזקות כמו מה פרצת ( בראשית לח ) : המון . ענין רבוי :