כאיש אחד . ר''ל חיש מהר כביאת איש אחד :

הסופר . החכם ובדח''ל סופר מברך ובור יוצא ( חולין קי''ח ) :

ביום אחד לחדש השביעי . הוא יום של ראש השנה :

מאיש וגו' . ר''ל הביא לפני כולם כי כולם נאספו שם : מבין לשמוע . בעל בינה להבין דברי הספר : ביום אחד וגו' . הוא ר''ה :

וכל מבין לשמוע . אחשוב כי רמז בכל מבין לשמוע אל הטף כמו שאמרה התורה בפרשת הקה למען ישמעו ולמען ילמדו ובאר בזה כי לא יבואו שם מהטף רק המבינים לשמוע :

מן האור . של תחלת היום : אל ספר התורה . היו כל העם מטים אזניהם :

ויקרא בו . עזרא קרא בו : מן האור . מן אור הבוקר : והמבינים . בעלי בינה : ואזני וגו' . היו נוטים אזניהם לשמוע אל דברי תורה :

ואזני כל העם אל ספר התורה . כלם היו מטים אזניהם לשמוע הדברים ולהבינם ולזה הוא מבואר שלא היו מדברים בדברים אחרים :

אשר עשו לדבר . אותו מגדל עץ עשו לשם כך לקרות שם עליו ספר התורה :

אשר עשו לדבר . הנעשה מתחלה בעבור זה :

ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר וגו' . הנה עשו זה כדי שיהיה גבוה על העם וישמעו כלם דבריו ולפי שהמגדל ההוא היה גבוה עשרה טפחים או יותר והיה חולק רשות לפני עצמו היו שם עמו מימינו ומשמאלו קצת אנשים כדי שלא יאמר דבר שבקדושה בפחות מעשרה :

כי מעל כל העם היה . ועל כן ראוהו כולם : וכפתחו עמדו כל העם . וכאשר פתחו לקרות שתקו כל העם : עמדו . לשון שתיקה ( שתקו ) כמו עמדו ולא ענו עוד ( איוב לב ) :

לעיני כל העם . כולם ראו בפתחו את הספר כי עמד על המגדל ממעל לכל העם ולזה ראו הכל : וכפתחו . כאשר פתח הספר או כאשר פתח פיו לדבר שתקו כל העם :

עמדו . ענין שתיקה כמו עמדו ולא ענו ( איוב ל''ב ) :

וכפתחו עמדו כל העם . ר''ל שתכף שפתח ספר תורה עמדו כל העם על עמדם לא התנועעו איש ממקומו כדי שיוכלו להבין את דברי התורה :

במועל ידיהם . בנשיאות ידיהם שנשאו כפיהם למעלה להודות להקב''ה כענין שנאמר ויפרוש כפיו השמים ( מלכים א' ח ) :

אמן אמן . הכפל לחזק : במועל ידיהם . ברוממות ידיהם למעלה : אפים . כ''א על פניו ארצה :

במועל . מלשון העלאה והרמה : ויקדו . כפפו הקדקוד :

ויברך עזרא את ה' האלהים וגו' . זו ברכת התורה וידמה מזה שכבר ברך קודם קריאתו התורה : במועל ידיהם . ר''ל שנשאו ידיהם למעלה לה' יתברך בענותם אמן :

מבינים את העם . שהיו מתרגמין לעם דברי תורה : על עמדם . שהיו עומדים על רגליהם :

מבינים . הם היו מבינים ומודיעים להעם את דברי התורה שקרא עזרא : על עמדם . על מקום מעמדם ולא זזו ממקומם :

מבינים את העם לתורה . ר''ל שהם מבארים להם התורה :

ושום שכל . ושימת חכמה ושום לשון פעול :

ויקראו . ר''ל שמעו קול הקריאה כי עזרא לבד היה הקורא : מפורש . קריאה מפורשת לדעת ולהבין מה שנאמר בה : ושום שכל וכו' . שמו שכלם ר''ל נתנו לבם להשכיל אמיתת הענין והשכילו להבין במקרא :

ושום . מלשון שימה :

ויקראו בספר בתורת האלהים וגו' . ר''ל שהלוים קראו בספר בתורת האלהים דבר מפורש כי תרגמוהו להם ולא די להם שתרגמוהו להם בלשון מובן אצלם אבל השתדלו בשימת שכל וחכמה בענין הדבר המתורגם וזה היה כשבארו להם הכונה אשר בעבורה אמרה התורה זה ויבינו אותם בצורת הקריאה בתורה שתסכים אל המכוון בה וזה היה כשינוחו בקריאתם במקומות שהוא סוף באופן מה ולא ינוחו במה שהוא אמצע :

היום קדוש . כי יום ר''ה הוא : כי בוכים כל העם . מפני שלא קיימו התורה כראוי :

המבינים . אשר היו מבינים את העם את דברי התורה : לכל העם . הם אמרו לכל העם הלא היום קדוש הוא לה' כי ר''ה הוא ואין מהראוי להתאבל ולבכות בו : כשמעם וגו' . כי ראו שלא קיימו את התורה כראוי :

היום קדוש הוא לה' אלהיכם . זה מבואר כי הוא היה יום זכרון תרועה והוא אשר נקראהו ראש השנה : כי בוכים כל העם וגו' . ידמה שקראו להם במקום הקללות למען ייראו את ה' :

לאין נכון לו . לעני שאין מזומן לו מאכלו :

משמנים . מאכלי שמן : ממתקים . משקים מתוקים : לאין נכון לו . למי שאין המזון נכון ומזומן לו ר''ל לדלת העם : כי חדות ה' . ר''ל שמחת י''ט שהיא שמחה של מצוה היא תתן לכם עוז ותעצומות :

מנות . ענין חלק ומתן כמו והיה לך למנה ( שמות כ''ט ) :

לכו אכלו משמנים וגו' . אמר זה בעבור עונג יום טוב . ובעבור שהתורה צותה לנו בכל שמחותינו בחגינו לשמח האביונים בכל הטוב אשר נתן ה' לנו צוה אותם שישלחו מנות לאשר אין נכון ומזומן והם העניים ולפי שעד חצי היום קראו בתורה למדנו מזה שהמועדים נתנו לשמח בקצתם הנפש והוא העסק בתורה ולשמח בקצתם הגוף והוא ההתענג במזונות ובמשקים הערבים : כי חדות ה' היא מעזכם . ר''ל המבצר והחוזק שתתחזקו בו הוא שתשמחו במה שרצה ה' יתברך שתשמחו בו והם המועדים כי בהם הישרה נפלאה להשיג ה' יתברך כמו שבארנו בפירוש התורה ועם השמחה והרחבת נפש יתכן שיושג זה יותר . ואפשר שנאמר שהרצון בו שהוא ראוי שתשמחו במה ששמעתם מהתורה כדי שתתישרו לשמרה והוא המעוז והחוזק שתקחו מזה כי שמחתכ' בו תורה שרצונכם לנהג לפי התורה וזה הוא מה שאמר אחר זה וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלוח מנות וגו' :

מחשים . היו מזהירין לכל העם לחשות שלא יבכו עוד : הסו . ל' שתיקה כמו ויהס כלב ( מדבר י''ג ) :

מחשים . היו משתקים את כל העם ואמרו להם שתקו מן הבכי :

מחשים . משתיקים כמו עת לחשות ( קהלת ג' ) : הסו . שתקו כמו ויהס כלב ( במדבר י''ג ) :

והלוים מחשים וגו' . ר''ל שהם היו משתקים העם מהבכי והתאבל : הסו . שתקו :

ולשלח מנות . לאין נכון לו : כי הבינו . השכילו וידעו בדברי התורה אשר הודיעו להם ושמחו בזה :

וביום השני . של ראש השנה :

וביום השני . של ר''ה כי בימי עזרא עברוהו לאלול ועשו שני ימים טובים של ר''ה כן ארז''ל : לכל העם . של כל העם : ולהשכיל . לקרות בה בכוונת הלב לדעת מצות ה' אשר תעשינה :

ואשר ישמיעו . וצוו אשר ישמיעו קול לחוג את חג הסוכות וכן נוהג המקרא לדבר כענין הזה כמו אמור לנער ויעבור לפנינו ( שמואל א' ט' ) : ועלי הדס . מפורש במסכת סוכה זה הדס שוטה שאינו ראוי ללולב כי אם לעשות סוכה : ועלי תמרים . ללולב : ועלי עץ עבות . זה הדס הראוי ללולב כמפורש במסכת סוכה :

ואשר ישמיעו . הוא מקרא קצר וכאלו נאמר וצוו אשר ישמיעו וכו' : עלי זית . ענפים כשהם עם העלים : עץ שמן . הוא מין אילן סרק : ועלי הדס . ארז''ל שהוא הדס שוטה שאין כשר ללולב וצוו להביאו לסכך בהם את הסוכה עם עלי זית ועלי עץ שמן . ועלי תמרים . זה לולב : עץ עבות . זה ההדס אשר עליו קלועים זה בזה הכשר ללולב וה''ה שצוו להביא האתרוג וערבי נחל ולא זכרם לקצר בדבר המובן : לעשות סוכות . לסכך בהם את הסוכות ומוסב על עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס :

ויעבירו קול . הוא ענין הכרזה כמו ויעבירו קול במחנה ( שמות ל''ו ) : עבות . מלשון עב ור''ל מרובה בעלים וקלועים זע''ז וכן שתי עבותות הזהב ( שם כ''ח ) :

צאו ההר והביאו עלי זית וגו' . ר''ל עצים עם עלים לעשות סוכה : ועלי הדס . לפי שזכר אחר זה ועלי עץ עבות למדנו שההדס שנזכר תחלה אינו עץ עבות וידמה שבחרו אלו קצתם ליופי וקצתם לריח טוב :

וישבו בסוכות . ר''ל ישבו בהם בקביעות רב כמו שראוי להיות : כי לא עשו . ר''ל עשו המצוה מן המובחר אשר לא עשו כן מימי ישוע בן נון והוא הפוך כמו כי לא עשו בני ישראל כן מימי וכו' עד היום ההוא : ותהי שמחה . על אשר קיימו המצוה בתקון רב :

כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל . ר''ל להיות לב כל הבאים שם טוב עם ה' ולקרוא יום ביום בספר תורת האלהים וידמה שכן עשו בימי יהושע בן נון לקרוא גם כן בספר תורת האלהים . או יהיה שב אמרו כי לא עשו כן לעשות הסוכות ולב כלם לה' :

יום ביום . בכל יום ויום :

ויקרא . עזרא קרא לפני העם בכל יום מן יום הראשון מימי החג עד וכו' . ויעשו חג . הקריבו קרבנות החג : עצרת . עשו עצרת והקריבו בו הקרבנות הראוים כמשפט התורה :