דברי למואל מלך . דברי שלמה המלך שאמר למו הקב''ה כלומר בשביל שהעוה כנגד הקב''ה , למואל לאל כמו ( איוב מ ) למו פי דברים לשמו של הקב''ה שאמר המלך : משא אשר יסרתו אמו . כשהתחתן עם בת פרעה ביום חנוכת בית המקדש והכניסה לו כמה מיני כלי זמר ונעור כל הלילה וישן למחרת עד ארבע שעות כדאית' בפסיקתא והיו מפתחות בית המקדש תחת מראשותיו ועל אותה שעה שנינו על תמיד של שחר שקרב בד' שעות ונכנסה אמו והוכיחתו על המעשה הזה : משא אשר יסרתו אמו . משא של משל שיסרתו אמו :

דברי למואל מלך . ר''ל אלה דברי המלך אשר הוא אל ה' ומשיחו : משא וגו' . ר''ל בזה יספר את דברי המוסר אשר יסרתו אמו אשר נחשב בעיניו כמשא דבר ה' וארז''ל כשהתחתן שלמה עם בת פרעה ביום חנוכת בית המקדש הכניסה לו כמה מיני כלי זמר והיה נעור כל הלילה והיה ישן למחרתו עד ד' שעות על היום ומפתחות העזרה היו מראשותיו ולא יכלו להקריב התמיד ונכנסה אמו אצלו והיתה מייסרתו בדברים האלה :

למואל . המלה ההיא מורכבת משנים למו אל ר''ל אל ה' כמו וידמו למו עצתי ( איוב כט ) : משא . נבואה : יסרתו . מלשון מוסר :

דברי למואל . הנה קרא שלמה עצמו למואל מלך כדרך אמרו בתורה והוא כהן לאל עליון ר''ל שהוא הי' לאל מלך כי ה' משחו ודברי' מישרים לאל בתכלית מה שאפשר ואמר כי אלו הם הדברים אשר אמרה לו אמו במוסרה והנה זכרם בזה הספר להיותם רבי התועלת וידמה שכבר אמר לה שלמה שתשאל ממנו ויעשה חפצה והיא אמרה :

מה ברי . מה זאת עשית והגדת שאתה בני ולא בן אביך הכל יודעין שאביך צדיק גמור היה ואם אתה רשע יאמרו אמו גרמה לו : בר בטני . כל נשי אביך כיון שמתעברות אינן שבות לתשמיש ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהא לי בן מלובן ומזורז שהתשמיש יפה כל ששה חדשים אחרונים : ומה בר נדרי . כל נשי אביך היו נודרות שיהא להן בן הגון למלכות ואני נדרתי שיהא לי בן מלובן בתורה :

מה ברי . אתה בני אשר הגדלתיך מה זאת תעשה : ומה בר בטני . לפי שפעמים יקרא בן למי שלא ילדו כ''א גדלו כמ''ש חמשת בני מיכל בת שאול ( שמואל ב כח ) ומירב אחותה ילדם ומיכל גדלם לזה הוסיפה לומר בר בטני לומר הנה בבטני היית אם כן אני ילדתיך ואני גדלתיך ומאוד חוששת אני בתקנתך : ומה בר נדרי . מה תעשה זאת אתה בר נדרי ר''ל מרוב אהבתי בך היו כל נדרי עמך כמשפט האוהב שכל נדריו ושבועותיו המה בחיי אוהבו :

ברי . הוא תרגום של בני :

מה ברי . מה אבקש בני אשר גדלתיך ומה בן בטני שהיית במעי בהיותי מעוברת ממך ואולם אמרה זה כי כבר יקרא בן מי שאינו בן בטנה כאמרו אלה בני מיכל בת שאול לפי שהיא גדלה אותם ואע''פ שלא היו בניה כי הם בני מרב אחותה ומה שאבקש לך בן נדרי ר''ל שמרוב אהבתי אותך היו כל נדרי בך במשפט האוהב שיהיו נדריו ושבועותיו בחיי אהובו או ירצה בזה שבעבורו היו נדריה תמיד לה' :

אל תתן . אל תתיש : לנשים חילך . כחך :

אל תתן . ר''ל אל תתיש כחך ברוב תשמיש עם הנשים ( כי רב התשמיש מחליש כח הזכר ומבריא הנקיבה וכאלו נותן מכוחו להנקבה ) : ודרכיך . אל תתן דרכיך למחות ולהשחית דרכי המלכים ר''ל אל תשנה משפט הראוי אל המלכים להיות זהירים במעשיהם על צד השווי והנכון :

חילך . כוחך כמו ביום חילך ( תהלים ק''י ) : למחות . מל' מחיה ומחיקה : מלכין . נו''ן במקום מ''ם וכן לקץ הימין ( דניאל י''ב ) :

אל תתן לנשים . כחכה אשר לך בדרישת החכמה והשגתה וזה כי רוב העסק עם הנשי' יסיר האדם מהשקידה על החכמה ויהיה לבו שוגה בהם תמיד ולא יהיו דרכיך למחות העצות והמחשבות הרבות אשר יצטרכו למי שירצה לחקור בחכמת מחקר ראוי ואמר זה כי ההתמדה עם הנשים תמנע התישבות באלו המועצות והמחשבות :

אל למלכים למואל . אין זה דבר הגון למלכים שהם להקב''ה , למואל כמו למו פי ( שם ) : אל למלכים שתו יין . אין נאה להם להשתכר : אי שכר . כמו אין שכר :

אל למלכים למואל . אין דבר זה הגון למלכים אשר המה אל ה' ומשיחיו : אל למלכים . אין הגון למלכים כאלה שתות רב יין ולרוזנים כאלה אין ראוי שכר וכפל הדבר במ''ש :

ולרוזנים . ענין מושלים ושרים : אי . כמו אין וכן ימלט אי נקי ( איוב כ''ב ) : שכר . יין ישן :

אל למלכים . אתה בני שהוא למואל אל יהיו דרכיך דומים לדרכי המלכים אוהבי התענוגים שרודפים שתיית היין ושואלי' איה שכר לשתותו כי אין למלך כמוך שהו' לאל נכון לעשו' כן :

מחוקק . הכתוב בתורה וכ''ש מה שהוא בגרס' :

פן ישתה . פן כשישתה וישכח דבר החקוק בתורה ועי''ז ישנה דין העניים וכפולה א''כ חטאתו כי גוזל העניים ומעוות הדין :

מחוקק . מלשון חקיקה וכתיבה : וישנה . מל' השתנות וחלוף :

פן ישתה וישכח . מזה הדין הבא לפניו בתורה ויהיה זה סבה אל שישנה דין כל בני עוני אשר הוא חטא נפלא כי בו נכלל חטא הטיית המשפט וחטא קביע' העני נפש וכל אחד מאלו הוא חטא נפלא ולזה זכר שינוי דין כל בני עוני שלא יתחדש מזה ג''כ שינוי בדין העשירים אבל זכר מה שיתחדש יות' מהרע מזא' התכונ' כמנהג המוכיחי' ובכמו זה המנהג נהג שלמה ברוב התוכחות הנכללות בזה הספר :

לאובד . למי שסופו לאבוד לרשעים : למרי נפש . המצטערין על ענים ועל אבלם : כל בני חלוף . אלו הן היתומים שחלפה עזרתם והלכה לה :

לאובד . למי שהוא אבוד ברב העוני : למרי נפש . למי שנפשו מרה לו בעבור מרבית העמל והיגיעה :

תנו שכר לאובד . הנה השכר והיין אינו ראוי כי אם למרי נפש ולאובד שישכח המר נפש לדין ולא ידע סדר טענותיו אשר בהם יתבאר משפטו ודינו ראוי שתפתח פיך להישירו להגיד דברי ריבו והנה האלם הוא שאינו יודע להגיד כלל מדברי ריבו ובני חלוף הם בעלי התמורה שיאמרו הפך מה שבלבם וראוי לשופט השלם שיסבב שלא יפקד מהם משפטם מצד חסרונם בדבור ובהגדת עניני ריבות' :

ישתה . כי כאשר ישתה ישתכר וישכח רישו ועניו והעמל אשר המר לנפשו לא יזכר עוד בה בעת השכרות כי היין מפיג הצער :

רישו . מל' רש ועני :

פתח פיך . אל תשתה היין ותהיה בדעת מיושבת ופתח פיך בעבור האלם ר''ל אם מי יבוא לדין ויהיה כאלם לבלי דעת לסדר טענותיו אתה פתח פיך בעבורו להסדיר טענותיו : אל דין . גם פתח פיך אל דין כל הבנים הסכלים המחליפים דבריהם ממה שבלבם בעבור סכלותם ופתח פיך להיישירם אל הכוונה הנרצה להם כאשר יאות לעשות לשופט צדק להוציא הדין לאמיתו :

לאלם . הלמ''ד היא במקום בעבור וכן לאיתיאל ( לעיל ל ) : חלוף . מל' התחלפות ותמורה :

פתח פיך . בענין שתשפוט צדק אל דין עני ואביון ולא יפקד מהם משפטם מפני חלשתם וחוזק אשר כנגדם :

פתח פיך . בדרישות וחקירות ושפט צדק ודון דין עני ואביון ולא יפקד מהם משפטם בעבור חולשתם עם חוזק בעל דינם :

אשת חיל . היא התורה : מי ימצא . אשרי הזוכה למצוא אותה : מפנינים . מרגליות :

אשת חיל . ר''ל זריזה וישרה : מפנינים . הם המרגליות :

אשת חיל . הנה חתם זה הספר בתואר החומר המשרת אל השכל שרות שלם באופן שיגיע לו קנין שלמותו ותאר אותו בנקבה כמנהגו וקראה אשת חיל מצד שלמות כחה להגיע אל השכל מה שיצטרך לו ממנה מהצורות המוחשות ואמ' שהוא קשה ההמצ' ורחוק מכרה וערכה מערך הפנינים כי אין לו יחס עמה :

ושלל לא יחסר . כלומר לא יחסר טוב : ושלל לא יחסר . אוכל פירות בעוה''ז ובעוה''ב :

ושלל . ענין בזת המלחמה :

בטח בה . הנה לב בעלה בטח בה שתמציא לו מה שצריך להקדים מן החוש בדרושו ולא יחסר שלל להיות טרף לבית השכל :

גמלתהו טוב . כל ימי חייה גמלתהו טוב ונכנעה לעבודתו ולא נטתה כלל מעבודתו :

דרשה צמר ופשתים . לפי שהמשילה לאשה דבר לפי המליצה כצרכי מלאכת הנשים , והמשל כך הוא , דורשת התורה מקרא משנה מדרש ומחזרת אחריהם שהם צרכי התלמידים :

דרשה צמר ופשתים . להיות טווה בהם למה שיצטרך לבית' מהלבוש ועשת' זה בחפץ כפיה כמשפט המשרת החושק לעשות רצון אדוניו ולא כמשפט המשרת על צד ההכרח ואמנם אמר זה לפי שהמגיע מהמוחשות אל השכל יתוקן בתקונים רבים קודם הגיעו אליו ובזה יוסרו מהם הרבה מהמשיגים החומריים ויתקרבו אל המציאות הרוחני כמו שנזכר בספר החוש והמוחש :

היתה כאניות סוחר . מביאה היא ללומדיה ברכה ומזון :

היתה כאניות . הסוחרי' הגדולי' שיביאו סחורותיהם מארץ מרחק כן תביא מזונ' ממרחק למה שיצטרך אל השכל בדרושים יקשה לעמוד מן החוש אם לא בשוטט בארצות או בעדות מהקודמי' אשר ראוי לבטוח בהט שיגידו האמת :

ותקם בעוד לילה . משכימים באשמורת : ותתן טרף לביתה . שונה הרב לתלמידים החוק הקצוב להם : טרף . מזון : וחוק . הוא מזון הקצוב להם :

ותקם בעוד לילה . בחריצות וזריזות לתת טרף לביתה וחוק לנערותיה להעמיד בריאו' הגוף כי בו יעמוד בריאות הנפש והנה תמצא בזה שספר מחריצות בדמיון זה הענין קצתו לשרות בעלה וקצתו להעמיד בריאו' הגוף שהוא גם כן לשרות השכל עד שכבר זממ' שדה קנתה שדה ונטעה כרם להוציא מהם פרי אל השכל :

זממה שדה . זממה בזמם וברסן את עשו איש שדה : ותקחהו . מן העולם להאבידו : מפרי מעשיה נטעה כרם . ישראל לקיימם לחיי העה''ב :

זממה . חשבה כמו כאשר זממתי ( זכריה ח ) :

חגרה בעוז מתניה . לרוץ בזריזות לחפציה ואמצה זרועותיה לעשות פעולותיה בחריצות :

טעמה . דבורה : לא יכבה בלילה נרה . בליל כתיב חסר ה' בליל שמורים שנגפו המצריים האירה לישראל והגינה עליהם :

טעמה . ענין עצה כמו וטעם זקנים יקח ( איוב י''ב ) :

טעמה . הכירה כי סחרה הוא טוב מצד הפרי המגיע ממנו לשכל ולזה תנהיג בזריזו' בשרותו עד שלא יכבה נרו בלילה להתרחק מן העצלה :

בכישור . שקורין ווירטוי''ל בלע''ז המכשיר את הפלך לטוות , פלך פושי''ל בלע''ז : בכישור . בכשרון מעשיה : תמכו פלך . משען ומשענה כמו ( שמואל ב ג ) מחזיק בפלך :

שלחה . ענין הושטה כמו שלח אצבע ( ישעיה נ''ח ) : בכישור . הוא הכלי שהפשחן כרוך בו ואין לו דומה : תמכו . ענין השענה : פלך . הוא הכלי שבו המטוה ודומה לו ומחזיק בפלך ( שמואל ב' ג' ) :

ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך . לטוות הצמר והפשתים :

כפה פרשה . למי שמשים עצמו עליה כעני בו היא מתקיימת :

כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון . וזה משלימות חריצותה שתעשה מה שתשלם בה לשכל חוקי לקנותו מההון מה שיספיק לה ולבית' ולתת לעניי' חוקם :

לא תירא לביתה משלג . שדנין בו הרשעים מאש לשלג : לבוש שנים . ברית דם מילה , ד''א מלובשים בכפל נתן תתן ( דברים טו ) פתוח תפתח ( שם ) העניק תעניק ( שם ) כל אלו מצילין אותן משלג גיהנם , כך הוא נדרש בתנחומה : לא תירא לביתה . לבני ביתה : משלג . מצינה : לבוש שנים . בגדי צבעונין :

לא תירא . בגדי שני אמ' זה מצד אח' להורו' על חריצות' לקנות מה שיצטרך מההון ומצד אחר אמ' זה להיות מה שתכין אל השכל מהמוחשות רחוק מלהתעות השכל והנה עשתה לה מרבדים וקשוטים במדות :

מרבדים . מצעות נאות למטה כמו מרבדים רבדתי ( לעיל ז ) :

מרבדים . מצעות המטות וכן מרבדים רבדתי ( לעיל ו ) : שש . פשתן משובח : וארגמן . צבוע בצבע אדום ושמו ארגמן כמו ותכלת וארגמן וגו' ושש ( שמות כ''ה ) :

שש וארגמן לבושה . רוצה לומר בגדים חמודי' ונקיים במדות המשובחות לא בגדים צואים במדות המגונות :

נודע בשערים בעלה . ניכר הוא בין חביריו מפני מלבושיו שהם נאים :

נודע בשערים . והנה בעלה הוא נודע בחכמה בשבתו עם חכמי ארץ מצד רב ההישרה שתישרהו לקנין החכמה :

סדין עשתה . לבוש תפארת נותנת לחכמים : וחגור נתנה לכנעני . ( ס''א ) ( למי ) לפי שהוא חגור בסחורתה נותנה אזור למתניהם : לכנעני . תגר :

סדין . מין לבוש עשוי להתעטף : וחגור . חגורה ואזור : לכנעני . תגר כמו בת איש כנעני ( בראשית לח ) :

סדין עשתה ותמכר וחגור . אשר עשתה נתנה לסוחר למוכרו לו כדי שיהיה לה הון לקנות בו ככל אשר תשאל נפשה :

ליום אחרון . אין להם להתעצב ממדת הדין כי ינצלו ממנו וכל ימי חייהם ישחקו ליום הדין , מי שאינו צריך לדאג נופל בדבר לשון צחוק כמו ( איוב יא ) וישחק לרעש כידון : ליום אחרון . ביום מותה נפטרת בשם טוב : ותשחק . כל ימיה על יום מיתתה שיהא נכבד בשם טוב :

עוז והדר לבושה . הנה לבושה הוא עוז והדר ר''ל שישלם במדותיה היופי והתוקף להכניע תאוותיה הגופיות וזה ממה שישלם בשתנהג בדרכי התורה ותשחק ליום המות כדרך אנשי המעלה שלא יחרדו מן המות כי אין רצונם לחיות כי אם להשלי' השכל ואח' השלמו כמעט שיחפצו במות כי היא החיים להם :

פיה פתחה בחכמה . כי ממנה ילקחו התחלותיה ונימוס החסד שעשה הש''י לנמצאות יתבאר על לשונה במה שיגיע אל החוש מזה הענין אשר הפליא הש''י חסדו ביצירותיו :

צופיה . היא בביתה נותנת לב על צורכי בני ביתה איך ינהגו באמת וצניעות : צופיה הליכות ביתה . התורה מלמדתם דרך הטוב לפרוש מעבירה :

צופיה . ענין הבטה כמו צופות רעיס וטובים ( לעיל טו ) :

צופיה . תמיד היא צופיה ומבטת ההליכות והדרכים אשר יובילוה אל ביתה אשר תתחבר בו אל השכל להשפיע לו מהחוש המצטרך לו בחקירות ולא תאכל מזון העצל שהוא חסר התיקון אך כל מה שתקנה מאלו הצורות הדמיוניות יהיה שלם התיקון להביט אל השכל הנה האשה אשר בה משפטה תשובח מצד כחות הנפש ומצד השכל :

קמו בניה . התלמידים : בעלה . הקב''ה :

קמו . ענין התעוררות לדבר מה כמו קום נא שבה ( ראשית כז ) : ויאשרוה . ענין שבח והלול כמו אשרי האיש ( תהלים א ) :

רבות בנות . כך מאשרין אותה בעלה ובניה :

עשו . עניינו קנין וכניסה כמו ואת הנפש אשר עשו בחרן ( ראשית יב ) : חיל . עושר : עלית . מלשון עליון :

רבות בנות . ויאמרו כי רבות בנות עשו חיל אך את עלית על כלנה :

שקר החן . אשת החן ויופי אין מהללין אותה אלא הכל הבל ושקר אבל אשה יראת ה' היא לבד תתהלל : שקר החן . שב על כל הע''ג והבל גדולתן ויופין :

שקר . והבל . עניינם דבר שאין בו ממש : תתהלל . מלשון הלול ושבח :

שקר החן . אשר במה שתכין אל השכל פעמים יביא זה לטעות בדרושים העמוקים אשר לא תחובר להם יראת ה' :

תנו לה . לעתיד לבא : מפרי ידיה . תפארת וגדולה עוז פאר וממשלה : מעשיה . כשרון מעשיה מעיד עליה להללה בשער העיר כל יוצא ובא זו המליצה שפירשתי , אבל לפי המשל על התורה ולומדיה הפרשה מתבארת :

תנו לה . הנה לאשה אשר כזאת יותן מפרי ידיה כי ימשך מההשגחה הדבקה בסבתה בשכל טוב לא גם בדברים הגופיים כמו שביארנו בד' מספר מלחמות ה' ויהללוה מעשיה בשערים ששם יסופר נועם מדותיה וטוב מוסרה ויראתה מהש''י והנה התועלת בזה המאמ' לפי הנמשל מבואר ובו תועלת עוד לפי המשל להיישיר האשה שתשתדל בעבודת בעלה ובתיקון ביתה בזה האופן :