נסו ואין רודף רשע . נסו הרשעים כשיבא אידם ויפלו בדבר קל מאין רודף : וצדיקים . אמיץ לבם בהקב''ה ככפיר אשר יבטח בגבורתו :

נסו וגו' . על הרשעים תפול חתת אלהים וינוסו מבלי מי ירדוף אף אחר אחד מהם לשיפחדו כולם כי רודף אין ועכ''ז יבוא המורך בלבם אבל הצדיקים כ''א מהם אף כשהוא יחידי יהיה בוטח ושאנן במשענת ה' ככפיר הבוטח בכחו :

ככפיר . שם משמות האריה :

נסו ואין רודף . אך הרשע בדעותיו ובמדותיו כבר ימצאו מהם רבים שכל אחד מהם הוא נעזב ומשולח אל המקרים ולזה יפחד תמיד שיבואהו רע וינוס אע''פ שאין רודף לו אמנם כל אחד מהצדיקי' יהיה ביתו שלום מפחד ויבטח ככפי' שאין פחד שום דבר לנגד עיניו :

בפשע ארץ רבים שריה . שזהו פורענות לארץ בהיות שריה רבים הרודפי' רק אחר בצעם : ובאדם מבין . ובשביל אדם מבין יתארך הפורענות מלבוא :

בפשע . בעבור הפשע עם הארץ ירבו קצינים , שרוצים רק טובת עצמם והארץ הנה נשחתה : ובאדם . בעבור אדם מבין יודע דעתם להשיבם מפשעם יאריך המקום קיום הארץ אף בהיות כן שרבים קציניה כי לא ירעו ולא ישחיתו :

בפשע ארץ . הנה בעבור פשע הארץ והיות העם אשר בו מחוייבים כליה רבים שריה וזה יהיה כלי להשחיתם בקלות וכמו שרבוי השרים כלי להשחיתם בקלות כן יאריך קיומה ועמדתה בעבור אדם מבין יודע כי בזכותו יהיו מושגחי' כאמרו אי נקי :

גבר רש . דיין עם הארץ עושק דלים . בדין על שאינו מתון בדין הרי הוא כמטר הסוחף את השדה ואין עושה פירות : סוחף . שוטף ובמשנה נסתחפה שדהו וכן נסחף אביריך ( ירמיה מו ) נשטפו ומעדו וכשלו :

ועושק דלים . דבר בהווה כי העשיר אין מניח לגזול עשרו כי חזק הוא ממנו . מטר . הרי הוא כמטר שוטף בחזקה וגורף הזרעים ואין לחם אף כי דרך המטר להגדיל התבואה מ''מ לפעמים עוד יפסיד כן הרשע הזה חושב להרבות הונו בגזל ועוד יבוא לו חסרון :

סוחף . ענין שטיפה וגריפה כמו נסחף אביריך ( ירמיה מו ) :

גבר רש ועושק דלים . ידמה למטר סוחף שישחית התבואות בדרך שלא ימצא לחם ומחכמת זה המשל כי המטר מבוין ראשונה לגדל הצמחי' ויהיה בזה האופן כלי להשחתתם וכן הגעת הקנינים לאדם הוא להשיג מההון מה שישלם בו הכרחי לעמידת גופו והגעתם בעושק הוא כלי אל שיחסר לו הכל :

עוזבי תורה . אלו שאחזו בתורה ועזבוה יהללו עוד את הרשע א''כ המה גרועים ממנו כי הרשע יודע בעצמו שלא טובים מעשיו אבל יעשה לתאבון אבל הם מהללים מעשיו וכמ''ש רז''ל שנה ופירש יותר מכולם : יתגרו בם . יעשו מריבה עם הרשעים אף אם רבים המה לא יחניפו אותם :

יתגרו . מלשון תגר ומריבה :

עוזבי תורה . יהללו הרשע על רשעו ויתגרו בשומרי התורה לחשבם שהתורה היא בלתי ראויה להתנהג בה או ירצה בזה עוזבי התורה יהללו הדעת הנפסד אשר לרשע בדעות בענין השרשים וההתחלות כי בזה יוכן להם פתח לעזוב התורה אך שומרי התורה יתגרו באותם הדעות הכוזבות וישתדלו לבאר מומם :

אנשי רע לא יבינו משפט . אינם משימים לב לפורעניות העתיד' שיתבוננו בה וישובו מדרכם וינצלו : ומבקשי ה' יבינו כל . טובה ורעה , משפט , יושטיצ''א בלע''ז כך פירש רבי תנחומא על דור המבול :

לא יבינו משפט . אף בבוא עליהם משפט פורעניות לא יבינו שבגמול באה כי חושבים הכל למקרה : יבינו כל . כל דבר הבאה מן השמים יבינו למה באה ועל מה באה ואינם תולים שום דבר במקרה :

אנשי רע . ולזאת הסבה הנה האנשים הבוחרים ברע לא יבינו משפט אמת בדעות כי הם יבחרו מה שיאות אל מה שהוטבע בו מעשיית הרע וזה יהיה סבה שלא יעמדו על האמת בדברים העיוניים אך מבקשי ה' והם שומרי התורה יבינו כל הדברים על אמתת' כי אין להם תשוקה תמנעם מהשלמת החקירה בדברים אך יהיה להם עוד מהתורה עזר והישרה לעמוד על הדעות האמתיות כמו שהתבאר מדברינו בה :

טוב רש . אף עני שבתורה : והולך בתומו . במעשים טובים :

הולך בתומו . שאינו מרמה בפיו לאסוף הון והרי הוא בעניו : מעקש . ממי שמעקש דרכיו לרמות הבריות להרבות הון והרי הוא עשיר :

טוב רש . טוב מי שלא השיג במושכלו' כי אם מעט והוא הולך בהם בתמימות וביושר ממי שעקש דרכיו בעיונו ולמד בזה האופן הרבה מהדרושים וזה מבואר בנפשו :

ורועה זוללים . מחבר לו זוללים והוא ל' רעים :

נוצר . השומר את התורה יאמרו עליו שהוא בנו של איש מבין ובעבור הבינה הזהיר את בנו לשמור התורה א''כ מכבד את אביו במעשיו אבל המחבר עצמו לזוללים לרדוף אחר התאוה ויעזוב בזה את התורה הנה בזה יכלים את אביו כי יאמרו הבריות אביו היה סכל ולא למדו מעולם דעת התורה :

ורועה . ענין חבור וריעות : זוללים . מרבים באכילה :

נוצר תורה . הנה מי שישמור התורה הוא בן מבין כי היא תגיעהו אל השלימות במוסר ובדעה אך מי שיעזוב את התורה ויתחבר עם הזוללים להמשך אל תאות החומר הנה הוא יהיה כסיל אשר יכלים אביו לרוע פעולותיו ר''ל שמחרפיו יכלימוהו בזכרם לו מומי פעולות בנו ועניניו :

מרבה הונו בנשך . ותרבית לחונן דלים . הרשות שומעין עליו שהוא מתעשר בלא משפט ונוטלין ממונו ובונין בו גשרים ומתקנין בו הדרכים וזהו חנינת דלים כך דרשו רבי תנחומא :

מרבה הונו . המרבה הונו בנשך ותרבית הנה לא לעצמו יקבץ ההון כי המקום יקח ממנו ויתננה למי שחונן את הדלים :

הונו . מלשון הון ועושר : בנשך . ותרבית . נשך בכסף ותרבית באוכל וכן נאמר את כספך וגו' בנשך ובמרבית וגו' אכלך ( ויקר' כה ) : לחונן . מל' חנינה ומתנה :

מרבה הונו . מי שירבה הונו בנשך ובתרבית שהוא דומה לעושק מצד התורה שמנעה זה הנה הש''י ישיב גמולו להשיב ההון לאשר עשקו מהם באופן מה וזה כי הנשך והרבית יוקח מהדלים מפני צרכם אל ההלואה והש''י יסבב שיהיה העושר המקובץ בזה האופן לאיש אשר הוא חונן דלים וממנו יוחן לו לחון העניים כמנהגו :

מסיר וגו' . על כי אינו מחשיב דברי הזולת ולכן ישולם מדה במדה כי המקום ב''ה מתעב תפלתו ואינה מחשיבה ולא לרצון תהיה :

מסיר אזנו . הנה מי שמסיר אזנו משמוע תורה לא די שפעולותיו תהיינה מתועבות מזה הצד כי סרה ממנו ההישרה לתקון הפעולות אך גם תפלתו שיחשוב היותה עבודה לש''י היא מתועבת כי מפני סורו מלמידת התורה והתנהג בדרכיה לא יתכן שתהיה כוונתו בה ראויה :

בשחותו . מל' שחת :

משגה . המכשיל את הישרים לשגות ללכת בדרך סכנה הנה המכשיל עצמו יפול בהסכנה ההיא אבל התמימים המוליכים בדרך ישר גם הם ינחלו טוב :

משגה . מל' שגגה : בשחותו . מל' שחת ובור ור''ל תקלה וסכנה :

משגה ישרים . מי שמשגה ישרים ומטעה אותם כדי שילכו בדרך רע אשר חפר בו שחת להפילם הנה ישיב הש''י גמולו שהוא יפול בשחותו והתמימים ינחלו טוב בהפך מה שכוון המשגה אותם או ירצה בזה כי התמימים שיתנו לכל איש עצה הוגנת כדי שישיגו הטוב יצלחו הם בעצמם הטוב ובזה התבאר שמה שיכוין האדם להגיע לזולתו טוב או רע כמוהו יגיע לו :

איש עשיר ודל מבין . כנגד רב ותלמיד הוא מדבר שהתלמיד חוקר ועל ידו הרב מתחכם :

חכם . העשיר מחזיק עצמו לחכם אבל לא כן הוא כי אף הדל אם הוא מבין יחקור בדברי החכמה יותר ממנו כי אין העושר סבה אל החכמה :

חכם בעיניו . האיש העשיר הוא חכם בעיניו מפני ראותו הצלחת דרכיו ודל מבין יחקרנו מצד חכמתו ויסבב שיוציא העשיר בפיו מה שיתבאר מומו וחסרון מדתו כמו הענין בחקירת העדים שהוא לעמוד על מה שבדבריהם מהמומים ואז יתבאר לעשיר כי לא יוכל להשמר מענות על הדל המבין מה שהתבאר בו מום שכלו ובזה ג''כ הערה להיישיר היודעים ללמד חכמתם לזולתם וזה האיש העשיר בדעות יקרה לו למהירות שכלו לעמוד על הדברים כקלות וזה יהיה סבה שלא יעמיק להפליג בהם להתיר כל הספקות הנופלות בהם וכשיבא לפניו תמיד קל ההבנה יחקרנו ויספק לו ספקות ישתדל הרב בהתירם וזה יהיה סבה להשלמת הידיעה בזה הדרוש ללמד שיהיה חכם בעיניו :

יחופש אדם . יתחפש בכל מיני עלילות :

בעלוץ . בעת ישמחו הצדיקים על כי גדלה הצלחתם וכל דבר נעשה על פיהם אז רבה תפארת המקום כי לא ישמע בה קול נוגש ומעקשות אבל בעת יקומו רשעים למשול בה אז יחופש האדם כי הרשעים ההם יחפשום לעשוק הונם :

בעלוץ . ענין שמחה כמו תעלץ קריה ( לעיל י''א ) : רבה . גדולה כמו על ארץ רבה ( תהלים ק''י ) : יחופש . ענין בקור ודרישה :

בעלוץ צדיקים . ובהצלחתם רבה תפארת בעולם כי הם ינהיגו האדם הנהגה ישרה ומשובחת ובתקומת הרשעים ורוממותם ירבה קלות בעולם כי מפני ידיעתם איך יעשו הדעות ישתדלו לחפש ולהראות כי גם הטובים עושים אותם הפעולות כי מחשבתם שתהיה הנהגת זולתם כהנהגתם כאמרו ומוכיח לרשע מומו או ירצה בזה כי בקום רשעים יחופש אדם לפי שכבר יסתר מפחדו כאומרו בקום רשעים יסתר אדם ולזה יחופש במקומות אם יוכלו למוצאו :

ומודה ועוזב . מודה פשעיו ועוזבם משוב בם עוד :

מכסה . המכחש פשעיו לומר לא עשיתי מאומה רע : ומודה ועוזב . המודה שפשע ועוזב אותו ולא יפשע עוד ירוחם מה' ומעביר פשעיו :

מכסה פשעיו . מי שמכסה פשעיו ומעלים אותם כשיחקרו אותם מהם לא יצליח כי זה יהיה סבה אל שישקר בפשעו או שישיגהו בושת כשימצא בהם הפך דבריו ואמנם מי שכבר חטא ומודה ועוזב דרכיו הרעים ירוחם ויהיה שיהיה פשעו לש''י או לאדם כי כבר ירחם עליו מי שפשע בו בראותו אותו מתחרט על מה שעשה מזה :

מפחד תמיד . דואג מעונש ובכך מתרחק מעבירה :

מפחד תמיד . מהדבר המפחיד ונשמר ממנו : ומקשה . המחזק לבבו ולא יחת מדבר המפחיד ולא נשמר ממנו הנה הוא יפול בהרעה ההיא :

ומקשה . מלשון קשה וחזק :

אשרי אדם מפחד תמיד . למי שראוי לפחד ממנו כי זה סבה אל שיתחכם בלקיחת העצה ההוגנת להמלט מהרע אשר הוא מפחד ממנו ואולם מי שהוא מקשה לבו ושם לאל הדברים שראוי לפחד מהם הוא יפול ברעה הלא תראה כי הקשא' הלב החריבה ב''ה הראשון והשני וזה שאם לא היה צדקיה מקשה לבו והיה משים צוארו תחת עול מלך בבל לא גלינו מארצנו אז וכן הענין בבית ב' לא היו נכנעין למלכות אחרת ונותנין צוארם תחת עולם :

ארי נוהם . הוא להם : ודוב שוקק . נהימה לארי ושקיקה לדוב שניהם לשון צעקה :

ארי . כמו שאגת הארי והדוב מפחיד את הבריות כן מפחיד ממשלת הרשע על עם דל כי דרכו להזיק תשושי הכח :

נוהם . ושוקק . שאגת הארי נקרא נהימה ושאגת הדוב שקיקה :

ארי נהם . הנה בדמיון הארי הנוהם על דברי הטרף והדוב השוקק והולך לטרוף ימצא הרשע המושל על עם דל אין כוונתו כי אם להשחית ולהרע להם ולעשקם בהפך מה שראוי שיהיה מחוק המושל :

חסר תבונות . מתוך שהוא חסר תבונה הוא רב מעשקות כי אינו נותן לב על חייו ומרבה לעשוק שהרי השונא בצע יאריך ימים :

נגיד . כאשר יהיה הנגיד חסר תבונה ירבה מעשקות עם כי שונא הבצע מאריך ימים כי הכסיל לא יבין את זאת :

נגיד . שר ומושל : מעשקות . מל' עושק וגזל : בצע . עושק וגזל :

נגיד . וזה דרך הנגיד שהוא חסר תבונות ורב מעשקות אך הנגיד שהוא שונא בצע יאריך ימים המונהגים ממנו בהנהגתו הישרה ובשמירתו אותם מהרע ובהפך הענין ברשע שיכסף לטרפם או ירצה בזה הנה בדמיון הארי הנוהם שישמעו קולו החיות ויברחו כן הענין ברשע המושל על עם דל כי לא יוכלו שאתו וימרדו בו וכן הענין בנגיד חסר תבונות ורוב מעשקות אך מי שהוא שונא בצע יאריך ימים על ממלכתו :

אדם עשוק בדם נפש . ( שיש עליו עושק דם ) הוא המחטיא את חבירו ואבדה נפשו על ידו : עד בור ינוס . עד יום מותו ינוס לעזרה שיתכפר לו : ואל יתמכו בו . משמים להספיק בידו לשוב שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידו בגיהנם כך נדרש במס' יומא :

אדם עשוק . מי שנפשו עשוקה בעון שפיכות דמים הנה עד כי ימות ויקבר ינוס מפחד רודפים ולא ימצא מי יתמוך בידו כי מאוד הרשיע לעשות :

עשוק . גזול ונשחת בעין : יתמכו . ענין סעד :

אדם עשוק . בעבור חטא דם הנפש אשר חטא בו האדם יהיה ענשו מהש''י שהוא עשוק ורצוץ מאחרים בזולת רע שיעשה להם וינוס מרוב הרודפים אשר לו עד בואו אל קבר ואין איש סומך ומסייע אותו לאמר שלשוא רדפוהו וחנם כי חטא דם הנפש סבב לו זה :

יפול באחת . ברעה אחת ואין תקומה למפלתו :

יושע . מן הצרות הרבות אשר סבבוהו : באחת . בבוא צרה אחת נופל בה בלי תקומה :

ונעקש . ענין עקום :

הולך תמים . בתמימות ויושר יושע מהרשע ומהרע הנכון לבא עליו ואע''פ שהיו הדרכים המביאים אל הרע רבים והדרך הטוב אחד לבד ואשר הוא נעקש ועוזב דרכי יושר כשלא יהיו לפניו כי אם שני דרכים אחד טוב ואחד רע תביאהו עצתו לבחור הדרך אשר יפול ויכשל בה ויעזוב הדרך הטוב :

ישבע ריש . עניות :

עובד אדמתו . בחרישה ובזריעה : ומרדף . ההולך אחר דברים ריקים שאין בהם תועלת יתרבה בו העוני עד כי ישבע ממנו לגודל הרבוי והוא ענין מליצה :

עובד אדמתו . מי שישתדל לעבוד אדמתו ישבע לחם כי האדמה תתן פריה ומי שאינו מתעסק בישובו של עולם אבל הוא מרדף אמרים ריקים יחסר לו כל טוב והעיר גם כן שמי שמשתדל בהוצאת מה שבכח מהשגת המושכלות אל הפועל ישבע קנין מהשגות ההם שהם מזון השכל ומי שהוא מרדף ריקים ולא ישתדל בהשלמ' נפשו ישאר בחסרון הדעת :

איש אמונות . הנותן מעשרותיו באמונה שאין עד בדבר אלא הקב''ה רואה ומרבה לו ברכה : ואץ להעשיר . דוחק השעה להתעשר בשל עניים :

איש אמונות . המתעסק באמונה ולא ירמה את הבריות מעותד הוא לרב ברכות אבל הממהר להעשיר את עצמו לא יחדל מלרמות לא יהיה נקי מהגמול הראוי :

ואץ . ענין מהירות כמו ולא אץ לבא ( יהושע י' ) :

איש אמונות . איש שמתעסק באמונה במדיניות ובדעות הוא רב ברכות מצד יושרו יצליח כחפצו ומצד דבקו בש''י ומי שאינו מתעסק באמונה לא במדות ולא בדעות אך הוא מתעסק בעול בעסק הממון כדי שיתעשר במהירות ולא יזדקק בדעותיו כדי שיעבור בכל הדרושים במעט זמן הנה הוא לא ינקה מרע וזה מבואר מאד :

יפשע גבר . המטה משפט : נבהל להון . ממהר להרבות הון וגוזל תרומותיו ומעשרותיו : כי חסר יבואנו . חסרון יבא לו שהמארה משתלחת במעש' ידיו :

הכר . לא טוב לדיין להכיר פני האחד ולכבדו כי בזה יסתתמו טענות בעל דינו בחשבו שדעת הדיין קרובה אליו ויאמין לו ויזכהו בדין : ועל פת לחם . ר''ל היתכן שבעבור מתנה מועטת שחושב הדיין לקבל ממי שמכיר לו פנים שיפשע בנפשו להוציא המשפט מעוקל :

גבר . איש :

הכר פנים במשפט . הוא דבר לא טוב כי כשיכבד השופט האחד מבעלי הדין יהיה זה סבה שיסתתמו טענות בעלי דינו לחשבו שדעת הדיין קרובה אצל שכנגדו ובסב' מעט שחד שיקח השופט יפשע ויטה הדין כי לאהבתו האיש אשר לקח ממנו שחד לא יוכל לראות לו חובה ויעלים ממנו אמתת הדין :

נבהל . הבהול להרבות הון בוודאי הוא רע עין כי ירע עינו לתת צדקה מהונו ולא יתן לב לדעת שבעבור מציעת הצדקה יבוא חסרון בעשרו :

נבהל להון . הנה האיש הכילי נוהג בכילות לחשבו שיקנה בזה הון ביותר מעט מהזמן ולא הרגיש כי זאת התכונה הפחותה היא סבה שיבואהו חסר כי אין לאיש כזה אוהבי' ולזה יתכן שיקרו לו נזקים והפסדים :

מוכיח אדם וגו' . על עבירות שבידו ומפרישו מהם : אחרי חן . לאחר זמן חן ימצא בעיניו יותר ממחליק לשון , מצינו בבראשית רבה כל מקום שנאמר אחרי אינו אלא מופלג , אחר , סמוך , בתנחומא על אלה הדברים מוכיח אדם אחרי , זה משה שהוכיח את ישראל אחר הקב''ה שנקראו אדם שנא' ( יחזק' לד ) אדם אתם ונאמר בו כי מצאת חן בעיני ( שמות לג ) ממחליק לשון זה בלעם האומר לישראל דברים מתוקנים מה טובו אהליך יעקב ( מדבר כ''ו ) משה מכריז השמרו לכם פן יפתה ובלעם מכריז ומחניף עשו תאותכם ואינו מקפיד לא איש אל ויכזב באומו' אבל בכם אומ' ולא יעשה ושלמה צוח על שניה' נאמני' פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא ( לעיל כז ) :

מוכיח . המוכיח את מי ומפרישו מן העבירה הנה אחר שפירש מן העבירה ימצא המוכיח חן יותר ממי שדיבר עמו בחלקלקות ויפה מעשיו בעיניו :

מוכיח לאדם . וילך בתוכחות אחרי שיודיע לו היזק שיקרה לו בסוף אם לא יסור מהתכונה ההיא כמו שעשיתי אני בזה הפסוק קודם הנה ימצא חן בעיני האיש ההוא יותר ממי שמחליק לו לשון ומשבח לו תכונתו הפחותה וכאילו הישיר בזה אל דרך התוכחת איך יהיה האופן שיקבל בו תועלת כי צריך שיהיה ממשיכת הלבבות מה שאפשר בדרך שירגיש הנוכח כי לתועלתו ולכבודו אמר לו המוכיח זה התוכחת או תהיה היו''ד באחרי נוספת והרצון בו כי מי שמוכיח האדם הנה אחר שיתבאר לנכח הרע שקר' לו על שלא שמע תוכחתו ירגיש ויאמר בודאי אם שמעתי לעצת פלוני הייתי נמלט מזה וימצא לזאת הסבה חן בעיני הנוכח יותר ממחליק לשון כי הוא היה סבת נפלו ברע ולזה ישנאהו בסוף :

גוזל אביו . הקב''ה : ואמו . כנסת ישראל המחטיא את הרבי' שגוזל הקב''ה מפריד ממנו בניו וגוזל מהם טובה : משחית . ירבעם :

אין פשע . כי הלא הכל שלי המה אחר מותם : חבר הוא . מ''מ הוא חבירו של האיש המשחית אנשים אחרים וגוזל רכושם כי סופו יהיה כמוהו לגזול משל אחרים :

גוזל אביו . מי שגוזל אביו ואמו ואומר אין פשע לפי שאחר מותם יהיה קנינם לו הנה הוא חבר לאיש משחית כי זה ירגילוהו לגזול ולעשוק לאחרים וישחית האנשים מפני זאת התכונה :

רחב נפש . להשיג כל תאותו : יגרה מדון . מגרה עליו מדת הדין :

רחב נפש . המתאוה למלאות נפשו בכל דבר בשפע רב דרכו לחרחר ריב בעבור רוגז הלב על כי יחסר לו בכל עת והוא דואג ועצב בעבור התאוה ובעבור המריבה ומשמן בשרו ירזה אבל הבוטח בה' שהוא יזמין לו די מחסורו ולא יוסיף עצב הרי הוא נעשה דשן ושמן :

יגרה . מל' תגר ומריבה : ידושן . מל' דשן ושמן וכן ירויון מדשן ביתך ( תהלים לו ) :

רחב נפש . מי שהוא רחב נפש והתאוה יסבב לו חוזק רדיפתו התאוות שיגרה מדון כנגדו כי לא ימצאו לו ויצטרך ברדפו השגתם שיעשה כנגד האנשים מה שיגרה בו מדון כנגדו אמנם מי שהוא בוטח על ה' ושם מפני זה כל תאוותיו נגדו הוא ידושן בהגעת חפציו ואיפשר שירצה בזה כי מי שהוא רחב נפש לפזר ולתת לאנשים כדי שיאהבוהו יביאהו זה אל שיגרה מדון כנגדו כי יאבד הונו בזאת התכונה ויצטרך לעשוק לאנשים עם שהוא בוטח בזה באוהביו אשר קנה לפי מחשבתו בפיזורו להם עם שכבר יגרה ג''כ מדון כנגדו מהאנשים אשר פזר להם תחלה כי הם ידמו תמיד לקחת תועלת ממנו וכאשר יראו שיסור תועלתו מהם בהתמוטט ידו תשוב ביניהם האהבה שנאה כי יחשבו שסרה אהבתו מהם ולזה משך ידו מהם הנה בטחונו באנשים שיהיו זרועו סבב לו ההפך אך מי שישי' מבטחו בש''י לבד ישיג חפציו ויהיה נחת שלחנו מלא דשן בהפך הענין ברחב נפש :

בוטח בלבו . העומד בצרה ובוטח בתחבולות לבו הוא כסיל אבל ההולך בדרך חכמה לבטוח בה' הוא ימלט מן הצרה :

בוטח בלבו . הנה הכסיל לא יתישב בדברים קודם התחילו לדרוך אל השגת' אך הוא בוטח בלבו שלא יחסר לו טוב העצה ולזה יקרה לו רע בהם ואולם מי שילך בחכמה הוא ימלט מכל רע ומכל מונע ממה שהוא דורך אליו כי כבר הקדים תחלה הסבות המביאו' אל מה שידרוך בהגעתו והסיר הסבות המונעות :

נותן לרש . צדקה : ( אין מחסור . להרבות לו צדקה סא''א ) , וכן הרב שאינו מונע תורה מפי התלמיד :

אין מחסור . לא יוחסר עשרו בעבור פזור הצדקה אבל המעלים עיניו מן הרש ועושה עצמו כאלו לא יראהו לבלי תת לו הנה יבוא בעשרו הרבה קללות ותרד לטמיון :

ומעלים . מל' העלמה : מארות . מל' ארור :

נותן לרש . מי שהוא נותן מהונו לעני יברכהו מפני זה הש''י ולא יהיה לו מחסור כמ''ש התורה כי בגלל הדבר הזה וגו' אך מי שהוא מעלים עיניו מהעניי' הוא רב קללות ומארות וזהו מדה כנגד מדה :

בקום . בעת יקומו הרשעים אז יסתר כל אדם שאינו מהם כי יפחדו מהם ובעת יאבדו הרשעים אז ירבו הצדיקים כי יתאספו העירה ממקום מחבואם :

בקום רשעים . בהיות שררה וממשלה לרשעים יסתר במה שהוא אדם והוא האיש הטוב וזה לשתי סבות האחת כי כל האנשים הטובים יברחו להמלט מן הרשעים והשני' כי מפני מה שיראו האנשים מהצלחת הרשע יהיה נבחר להם הרשע מהצדק מצורף לזה כי הרשע המושל בהם ינהיג' בהנהגתו ובאבוד הרשעים אז ירבו צדיקים בארץ לב' סבות הא' כשיאבדו אל המושלים ישובו אשר ברחו מהם והשני כי באבוד הרשעים אי זה שיהיו יוכר לאנשים מום הרשע ויחזיקו מפני זה בצדק :