כשלג בקיץ . בשעה ששוטחין התאנים בחמה ליבשן ולעשות קציעות כדאמר הלחם והקיץ לאכול הנערים ( שמואל ב טו ) :

כשלג . כמו אם יורד השלג בעת שטיחת התאנים ומטר בעת הקציר שהמה דברי' שאינם נאין כי מפסידים התאנים והתבואה כן לא נאה לכבד את הכסיל שאז יחשוב שאין יתרון לחכמה :

בקיץ . הוא עת שטיחת התאנים ליבש כמו וקיץ וחורף ( בראשית ח ) : נאוה . נאה כמו נאוה תהלה ( תהלים לג ) :

כשלג . הנה כירידת השלג בקיץ שהוא מור' שלא יתכן לפי המנהג הטבעי וכמטר בקציר שהוא מזיק ובלתי נאות כן לא יאות לכסיל כבוד כי אין מחקו לפי הנהוג לתת לו כבוד ונתינת הכבוד לו הוא דבר מזי' להמון העם יבא לחשוב שאין יתרון לחכם על הכסיל :

כצפור לנוד . שהוא נד וכדרור שהוא חוזר לקנו : כן קללת חנם לא תבוא . למי שהוציאה בפיו : דרור . הוא עוף הנקרא רונדל''ע בלעז ונקרא דרור שדרה בבית כבשדה :

כצפור . כמו צפור הפורח מקנו להיות נודד להשיג מאכלו וכמו הדרור הפורח מקנו לעוף השמים הנה הם חוזרים לקנם כן קללת חנם חוזרים ובאים אל המקלל עצמו מפיו יצאו ואל קרבו יבואו :

כדרור . הוא עטלף ותקרא דרור ע''ש שמקננת בבתים כאלו היתה חפשית מבני אדם כי דרור הוא ענין חירות כמו וקראתם דרור ( ויקרא כה ) :

כצפור לנוד . הנה כמו הצפור שהוא נד ממקומו בקלות וכדרור לעוף אל הבית שיצא ממנו כן קללת חנם לא תבא אל המקולל בה כך תהיה נדה ממנו בקלות וחשוב לאשר יצאה הקללה מפיו כמו שישוב הדרור לבית אשר יצא ממנו :

שוט לסוס . הוא עשוי ואף שבט נכון לגו כסילים יסורין מוכנין לרשע :

שוט . הנה שוט הוכן להכות בו הסוס להטותו הדרך ומתג הוכן לחמור למשכו בו אל מקום הנרצה ושבט הוכן לגוף הכסילים לייסרו לעזוב אולתו כי לא יוסר בדברים :

שוט . שרביט ושבט כמו קול שוט ( נחום ג ) : מתג . הוא כעין רסן עשוי להנהיג בו במתג ורסן עדיו ( תהלים לב ) : לגו . לגוף כמו אחרי גוך ( יחזקאל כג ) :

שוט לסוס . הנה הכסילים דומים לבהמות שלסבת חסרונם יצטרך האדם בהנהגתם להכוחם כי האדם ינהיג הסוס באשר ירצה כשיהיה לו שוט יכה בו וינהיג החמור כשיעקוץ אותו האדם במתג כמנהג החמורים כן ינהיג האדם הכסילים באשר ירצה כאשר יכה אותם בשבט בדרך שיקבלו מוסר :

אל תען כסיל . בדברי ריב ומצה פן תשוה לו :

אל תען . אל תשיב לכסיל כאשר ידבר אולת בדברי ריב ומצה כי כשתשיב תהיה דומה לו בעיני השומעים כי אין הפרש בין מאמריך למאמריו ויחשבו גם אותך לכסיל כמוהו כי בוודאי לא יחשבו שניהם לחכמים כי אין דרך החכמים להתקוטט זה בזה ( וקצר הכתוב ולא פירש לומר בדברי ריב ומצה כי מסוף המקרא יובן שהוא בדבר שדברי שניהם דומים ) :

תען . מל' עניה ותשובה : תשוה . מל' השואה ודמיון :

אל תען כסיל כאולתו . במה שיטיח כנגדך מהדברים לחסרון דעתו כי אין ראוי שתטה אזנך לשגעונותיו : פן תשוה לו גם אתה . ר''ל שהיה זה סכלות ממך אם תעריך דבריו באופן שתתפעל מהם . ענה כסיל כאולתו . להסירו מהטעות שנפל בו בדברי חכמה :

ענה כסיל . הבא להסיתך לרעה הודע לו אולתו : פן יהיה חכם בעיניו . וטעם שני פסוקים אלו מפורש בתוכם אל תען בדבר שתשוה לו אם תענהו ענה כסיל בדבר שאם לא תענהו יהי' חכם בעיניו :

ענה . השב תשובה לכסיל כאשר ידבר אולתו בדבר התורה והראה לו טעותו כי פן יחזיק עצמו לחכם כי יאמר שלא מצאת מענה ולכך ענהו ולא תחשב בזה כמוהו כי הכל יראו שדבריו אולת ודבריך בהשכל ( וקצר הכתוב גם בזה הואיל ומאליו יובן מסוף המקרא ) :

פן יהיה חכם בעיניו . במה שמצא מזה וישאר עם הדעח הנפסד ההוא והנה בזה אין ראוי לך לשתוק כי הוא הראוי שחסיר המכשולות מלפני האנשים בחזקת היד :

מקצה רגלים חמס שותה . מי ששולח דברים ביד כסיל הוא מקצה רגלי שלוחים הרבה לחזור ולשלוח לתקן מה שעיות הראשון אשר שלחו בתחלה ושותה חמס שחבירו זועף עליו על שליחות הכסיל :

מקצה וגו' . הרוצה לתת מרגוע לרגליו ושולח אמריו ביד כסיל הנה הכסיל לא בדעת ידבר ומהפך הכוונה ובע''כ צריך הוא לכתת רגליו לרוץ מהרה לתקן מה שקלקל הכסיל ושותה עוד חמס כי חבירו יזעף עליו בעבור דברי השליח הנאמרים בלי דעת כי יחשוב שכן יצאו מפי המשלח :

מקצה . מל' קציצה וכתיתה : חמס . דברי סרה וקרוב לענין נחמסו עקביך ( ירמיה יג ) שהוא הסרה :

מקצה וגו' . הנה מי ששול' דברים ביד כסיל קוצץ הרגלים לאשר רצונו ללכת ולא ישאר לו כלי ילך בו כן אין כלי לכסיל להוביל הדברים ששמת בפיו אל המקום אשר הוא שולחו שם כי אין לו דעת לשמור צורת הדברים ההם באופן אשר שמם בפיו והוא שותה חמס במה שישיב לו הכסיל מהדברים וזה מב' צדדים הא' לפי שהכסיל לא יאמר הדברים באופן אשר צווה בהם ויהיה זה סבה אל שלא תהיה תשובת המשיב ערבה ונאותה אל מה ששלח לו שולח הדברים ויהיה מפני זה חמס השולח על המשיב על לא חמס בכפיו כי הכסיל סבב זה והצד הב' כי הכסיל לא ישיב הדברים באופן שצוהו המשיב ויהיה זה סבה אל שיבאו הדברים שצוהו המשיב מבולבלים ובלתי נאותים :

דליו שוקים מפסח . גבהו כמו דלו עיני ( ישעי' לח ) השוקים של כל אדם נראין לפסח גבוהים ממנו , ודבר זה משל בפי כסיל האומר אותו על לימוד החכמה איך אנו באים ללמוד החכמה נפלאה וגבוהה היא ממנו , המשל אומר דליו שוקים מפסח :

דליו . כמו שהשוקים מן הפסח המה גבוהים זה מזה ולזה יפסח וכן המשל בפי הכסילים לא תשוה אל הנמשל :

דליו . ענין הרמה כמו דלו עיני למרום ( ישעיה לח ) : שוקים . שוקי הרגלים : מפסח . מחגר :

דליו שוקים . גבהו שוקים מפסח שהאחד גבוה מחבירו וזה גורם שאינו יכול ללכת ביושר וכן הענין במשל אשר בפי כסילים כי לא יסכים המשל לנמשל מפני מה שיוסיפו או יחסרו בזכרם המשל :

במרגמה . פרונדול''א בלעז שאבן שצוררין בו לא להתקיים היא שם שעומד' להזרק כך הנותן לכסיל כבוד אינו של קיימא , ורז''ל דרשו על המלמד תורה לתלמיד שאינו הגון שהוא כזורק אבן למרקוליס :

כצרור . כמו הצורר אבן בכלי הקלע שזמן מועט ישאר בתוכו כי הוא עומד לזרוק כן הנותן לכסיל כבוד כי מעט זמן ישאר בכבודו כי מהר יבזה את עצמו במעשה כסילות :

כצרור . ענין קשירה כמו צרור כספו ( בראשית מב ) : במרגמה . כן יקרא הקלע על כי בו רוגמים ומשליכים האבנים והוא מל' באבן ירגמו ( ויקרא כ ) :

כצרור . הנה כצרור שבו אבן יקרה בגל אבני מרגמ' שאינו ראוי שיושם בו המורגלים בזאח כן אין ראוי שינתן לכסיל כבוד והוא החכמה כי אינו ראוי לה ונקראת החכמה כבוד כי הוא כבוד האנשים והודם ולזה אמר כבוד חכמים ינחלו :

חוח עלה ביד שכור . כחוח שהוא נדבק ביד שכור כן המשל האמור למטה נדבק בפי הכסיל להיות להם לחוח ולקוץ מכאיב , ומהו המשל :

חוח . כמו הקוץ העולה ביד שכור שהוא נוקב כפיו ומזיק בו לאחרים כן המשל אשר בפי הכסילים יזיק לעצמו ולאחרים :

חוח . מין קוץ כמו החוח אשר בלבנון ( מלכים ב' יד ) :

חוח . הנה כמו שביד שכור עלה חוח אשר יוזק בו ועזב מלקחת הדברים אשר יועילו לו או שלא יוזק בהם כן הענין במשל שהוא בפי כסילים כי מכל הכוונות אשר אפשר שיובנו בו לא יביאו מהם הכסילים רק מה שיזוקו בו :

רב מחולל כל . הקב''ה ברא את הכל ודן את הכל ככסיל כחכם אין אנו צריכין לשום חכמה : ושוכר כסיל . לא כבשר ודם שלא ישכור אלא פועלים בקיאים ולא ישכור אלא העוסקים במלאכתו אבל הקב''ה מחולל כל ושוכר הכסילים ושוכר עובר דרכים הבטלנים מכל מלאכה , ומדרש אגדה ושוכר כסיל מל' וסכרו מעינות תהום ( בראשית ח ) ולשון עושי שכר ( ישעיה יט ) הקב''ה סוכר מזל כסיל המשמש בימות החמה מתשרי ואילך ומאז הוא סוכר וסוגר כל עוברי הים מלילך בו עד הפסח , ובדברי רבי משה ראיתי רב מחולל כל עשיר יש לו פעולות הרב' ואם שוכר כסיל במלאכתו הנה הוא כשוכר כל עוברי דרך שרואין בקלקול המלאכה להורות איך יתכן ואיך יש לו לפעול ודבר ריק הוא ואינו ענין כאן :

רב . איש ריב ירבה חללים כל הקרב ואין מי יגש אליו אבל ישכיר את הכסיל ואת העוברים על דת למען יהיו הם בחברתו להכאיב עמהם את הבריות :

רב . מל' מריבה : מחולל . מל' חלל והרג : עוברים . ר''ל בעלי עבירה עוברים על דת :

רב מחולל כל . האיש הרב שהוא בעל קטטה ומחלוקת ממית הכל ומשחית אותה אך הוא מטיב לכסיל ולבעלי עבירה כדי שיתחברו עמו או ירצה בזה הרבה ימצא מי שיבא צער וכאב לכל האנשים והוא עם זה מטיב לכסיל ולבעלי עבירוח להיותם נאותים אל שיהיו חברים לו או ירצה בזה השליט שהוא מביא חיל ואימה על כל האנשים מרוב ההזיק אשר יגיע להם ידמה הכסיל ובעלי העבירות שהוא שוכר אותם מרוב שמחתם לאיד זולתם ולא ירגישו שהם יזוקו ג''כ בו וזה ממה שיתפרסם בו חסרון דעתם ורוב תכונתם :

ככלב . כמו הכלב אשר דרכו לחזור ולאכול את המאכל אשר קאה מגופו ולא יבין כי בעבור רוע המאכל קאה אותו ומה לו לאכלו שוב כן הכסיל שונה לעשות שוב אולתו אשר נכשל על ידו ולא יבין :

קאו . מל' הקאה : שונה . מל' שנים :

ככלב שב על קאו . הנה כמו הכלב ששב לאכל המאכל שהקיא אותו ולא ירגיש כי קרה לו ממנו היזק כן הענין בהכסיל שהוא שונה באולתו אחר התבאר לו שכבר קרה לו רע ממנה :

ראית . כאשר תראה איש חושב עצמו בעיניו לחכם ולא כן הוא הנה יש תקוה להמחזיק עצמו לכסיל יותר ממנו כי הוא ילמד ויתחכם אבל המחזיק עצמו לחכם לא יחפוץ ללמוד מזולת :

ראית איש . שהוא חכם בעיניו ואם אינו חכם לפי האמת הנה יש תקוה לכסיל יוחר ממנו לקנות קנין החכמה כי החכם בעיניו יספיק לו מה שהוא בו מהחכמה לפי דעתו ולא משתדל לקנוח ממנה עוד ואולם הכסיל שאינו חכם בעיניו מכיר חסרונו וישתדל בקנין החכמה :

אמר עצל . לרוב העצלות יגזים לומר איך אלך הלא שחל בדרך וגו' ואהיה נטרף :

שחל . שם משמות האריה :

אמר עצל . הנה לעצלת העצל לא ירצה לצאת מביתו לעשות שום פעולה ולא ישתדל בעיון וידמה אליו כשיביאהו הכרוז לצאת מביתו שיש שחל בדרך אשר ילך בה ארי בין הרחובות שיטרפהו ולזה לא יצא מפתח ביתו :

הדלת . כמו הדלת תסבב עצמה על הציר הנה והנה ולא תצא ממנה כן העצל יתהפך על מטתו ולא יקום :

צירה . רגל הדלת הנתון בחור המפתן וכן נאמר בדרך שאלה נהפכו עליה ציריה ( ש''א ד ) :

הדלת תסוב על צירה . הנה כמו שהדלת תסוב על צירה ואינה נפרדת ממנו כן דבק העצל אל מטתו לרוב אהבו השינה כי עצלה תפיל תרדמה ואמר על צד ההפלגה כי לעצלות העצל לא יתן ידו אל פיו להביא בו מזון כאלו טמן ידו בצלוחית קטנה שלא יוכל להוציאה משם וכאילו באר בזה כי אפילו לצורך מזונו לא יעזבוהו ידיו לרוב עצלותו :

בצלחת . ביורה חמה נותן ידו מפני הקור :

טמן . הנה העצל יתעצל במלאכה וכל היום עוסק באכילה וידיו טמונים בצלחת לקנח התבשיל המתדבק בו והנה בסופו יהיה נלאה ועיף להשיב ידו אל פיו להשים בה המאכל והוא ענין מליצה לומר שיחסר לחמו וכאלו נלאה להשים המאכל אל פיו :

בצלחת . שם כלי בשול כמו ובדודים ובצלחות ( ד''ה ב' לה ) : נלאה . ענין עייפות כמו ונלאו מצרים ( שמות ז ) :

משיבי טעם . חכמים :

חכם עצל . העצל הוא חכם בעיני עצמו יותר משבעה רואי פני המלך היודעים להשיב טעם על כל אשר ישאלום כי בעבור העצלות יתחכם למצוא טעם על בטול המלאכה :

חכם עצל . הנה האיש העצל הוא חכם בעיניו יותר מרבים מן החכמים שישיבו טעם לכל מה שישאלו מהם :

מחזיק באזני כלב . העובר להתעבר על ריב לא לו הרי הוא כאוחז באזני כלב הגורם שישכנו על חנם :

מחזיק . כמו האוחז באזני כלב הנה הוא גורם לעצמו נשיכת הכלב כן המתמלא עברה וזעם להתעבר ולכעוס על ריב שאין נוגע אליו כי כאשר יוזק בדבר הזה הוא גרם לעצמו :

מחזיק וגו' . מי שהוא עובר ומתעבר על ריב לא לו דומה למי שיבקש מזון מהכלב ויחזיק מפני זה באזני הכלב כאילו מבקש שישכהו כמו מי שמראה עצמו כאלו הוא לואה ובלתי יכול לעשות דבר רע :

כמתלהלה . כמתיגע לירות זיקים של אש כמו ובזיקות בערתם ( ישעי' נ ) מל' זקוקים דינור , ד''א זיקים פרונזולא''ש מלשון אבני קלע ( זכריה ט ) וכן בגמרא זיקתא פסיק לן ויורה חצים ומות :

כמתלהלה . כמו המתייגע לזרוק ניצוצים של אש הנכבים טרם יבואו אל מי שזרקם ולא יזיקו אותו הנה עכ''ז לא יגע לריק כי כוונתו לאמן ידו לזרוק בו חצים ודברים הממיתים :

כמתלהלה . ענין יגיעה ועייפות כמו ותלה ארץ מצרים ( בראשית מז ) : היורה . ענין השלכה כמו ירה בים ( שמות טו ) : זקים . ניצוצות כמו מאזרי זיקות ( ישעיה נ ) :

כמתלהלה . ואחר זה כי מצא מקומו יורה זיקי אש וחצים ומות כאמרו ידכה ישוח ונפל בעצומיו חלכאי' :

כן איש רמה . מפתה ומסית את חבירו מדרכי חיים לדרכי מות וכשחבירו מרגיש שהוא מתעה אותו אומר מצחק אני :

כן איש . כן המרמה את רעהו וכאשר ירגיש בדבר ישיב לומר הלא לשחוק עשיתי וכוונתי היתה לגלות לך הנה ידוע תדע שלא כן הוא והשמרו ממנו כי דעתו לרמות כאשר ימצא ידו :

כן איש רמה את רעהו . ויבין לחשוב שכל מה שעשה עשה על דרך השחוק והלעג :

באפס עצים . כלומר שני דברים אלו שוין כשם שבאפס עצים תכבה אש כך באין נרגן של לה''ר המסכסך בעלי ריב ישתוק מדון :

באפס וגו' . שני אלו שווין המה כמו כשאין עצים תכבה האש מעצמו כך כשאין נרגן המחרחר ריב תשתוק המריבה מעצמה :

באפס . הוא כענין לא כמו ואפס כמוני ( שם מו ) : נרגן . מתלונן :

באפס עצים . הנה כמו שכאשר יעביר העצים תכבה אש כן בהעדר הנרגן המעורר מדינים ישתוק המדון וינוח :

פחם לגחלים ועצים לאש . פחם של אש עשוי להבעיר גחלים עמומות ועצים עשוין להסיק אש ואיש מדון לחרחב ריב :

פחם . כמו הפחמים מוכנים המה להבעיר האש כן איש מדון מוכן הוא לחרחר ריב :

פחם . הם גחלים כבוים כמו נופח באש פחם ( שם לד ) : לחרחר . להבעיר אש המריבה והחרון והוא מל' והעצמות יחרו ( יחזקאל כז ) :

פחם לגחלים . הנה כמו שהפחם מוכן להיות ממנו גחלים שמשחיתים ושורפים כל אשר ידבקו בו וכן העצים מוכנים להיות אש להשחית אשר סביבם כן מוכן איש מדינים לחרחר ריב בין האנשים להשחיתם :

כמתלהמים . ל' מתלחמים ורז''ל פרשו כמתלהמים כמת להם דברי המרגלים היו להם למיתה : חדרי בטן . היא מיתת הדרוקן :

דברי נרגן . דברי מתלונן המה קשים כמכות המשברות ועוד המה יורדים חדרי בטן אבל המכות המה מעל הגוף ממעל וכאומר הנה המכות אשר המה ממעל נוח לרפאות ולא כן מכות חדרי בטן וכן קשה לרפאות דברי המתלונן :

כמתלהמים . ענין הכאה המשברת והוא הפוך מן יהלמני צדיק ( תהלים קמב ) :

דברי נרגן . הם כמו משתברים כי כן דרך הכסילים והמסכסכים שיראו עצמם כאלו ישתברו דבריהם ואומרים לא אספר לך הכל או לא אומר לך הכל ובזה יבא הפעלות חזק בנפש שומע דבריהם ויורידו דבריהם לחדרי לב השומע בזה האופן כי יחשוב שמה שלא יגידו מזה הוא יותר קשה ממה שיגידו :

מצופה על חרש . כסיגי כסף המדובקים על החרש שצורפין אותו בו והוא מבהיק כאלו הוא כסף ואין בו תועלת כן שפתים דולקים ולב רע . הרודפים אחר הבריות להסיתם בחלקות ומדברים אחד בפה ואחד בלב ולב רע נראין כאוהבין והם אויבים : דולקים . כמו דלקת אחרי ( בראשית לא ) :

כסף סיגים . כמו המצפה כלי חרס בכסף המעורב בסיגים הנה כאשר יראה הרואה כי סיגים המה יתן לב לבחון בפנימיותם וימצאם חרס כן השפתים הרודפים אחר אהבת הבריות ובלבו יחשוב מרמה הנה כאשר ימצא בשפתיו מאומה רע ואם מעט הוא ידוע תדע שלבו מלאה זדון :

סיגים . הוא פסולת הכסף : מצופה . מחופה : דולקים . ענין רדיפה כמו דלקת אחרי ( בראשית לא ) :

כסף סיגים . הנה כמו כסף עם סיגים שהוא צפוי לחרש אשר הנראה יחשב היותו טוב מזולת שיהיה כן ואשר הוא בתוכו דבר פחות מאד כן הענין בשפתים שהם דולקים ורודפים חברת האדם ואהבתו הולכי רע כי יחשוב לפי דבריו היותו אהוב ובתוכו מה שאין בו תועלת ודבריו הם נראים ככסף והם כסף סיגים שנראה ככסף מזולת שיהיה כן :

ינכר שונא . בדבורו מתנכר השונא שלא יכירו שהוא שונא , דישקנוייש''ט בלעז :

בשפתיו . בחלקלקות שפתיו יעשה השונא עצמו כאלו הוא נכרי מן השנאה ואינה עמדו אבל בקרב לבו ישים המרמה ואינה עוזבה :

בשפתיו ינכר . הנה השונא יסבב בשפתיו שלא יכירו שנאתו אך בקרבו ישית מרמה ללכוד שונאו ברשתו :

כי יחנן . אם ישא קולו בתחנונים אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו :

שבע . ר''ל הרבה וכן שבע יפול צדיק ( לעיל כד ) :

כי יחנן קולו . כי יאמר דברי חן אל תאמן בו אחר שידעת שהוא שונא כי בלבו תועבות רבות ואע''פ שבפיו יאמר דברי חנופה וחלקות :

תכסה שנאה . העוש' מעשיו במחשך ומכסה במשאון שהוא חושך ( ס''א שואת חשך ) את הדבר השנאוי להקב''ה סוף שהקב''ה מגלה רעתו בקהל שיכירו בו שהוא רשע :

תכסה . כאשר תתכסה השנאה בחושך ר''ל העושה דבר השנאה והרעה במקום שאין אנשים רואים הנה סוף הדבר תגלה רעתו בקהל רב ואז יקבל גמול הרעה :

במשאון . בחושך כמו אמש שואה ומשואה ( איוב ל ) :

תכסה שנאה . כאשר תתכסה השנאה בעבור שאון ר''ל שהוא מקוה שימציאוהו בארץ שואה ומשואה ולא ישמור ממנו בעבור היותו מרבה לו כאוהב והוא ישחיתהו ולא יראה אדם הנה הש''י יסבב שמה שעשה בסתר יגלה במקום רואים ובקהל ויקח ענשו הראוי לו על מה שעשה בסתר או ירצה בזה שהש''י יענישהו כשיביא עליו רע בהפך מה שחשב הוא כסה שנאתו כדי להגיע רע לשונאו במקום משאון אשר לא עבר אדם שם והש''י יביא לו רעה נגלית לכל במקום רואים , או ירצה בזה שהש''י יסבב שרעתו אשר חשב להביא לשונאו תגלה ותודע בקהל :

כורה שחת . כגון בלעם שהשיא עצה לבלק על ישראל והפיל מהם כ''ד אלף ובא למדין לתבוע שכרו ונהרג ביד ישראל : וגולל . כלומר סופו של המעמיד מכשול שיכשל בו : וגולל אבן . מגללו ממקום למקום שיכשלו בו בני אדם , ואגדה פותרו באבימלך שהרג שבעים אחיו על אבן אחת וסוף מת באבן שנאמר ותשלך אשה אחת פלח רכב ותרץ גלגלתו וגו' ( שופטים ט' ) :

כורה . החופר בור לרגלי חבירו סופו הוא עצמו יפול בה וכן הגולל אבן על חבירו סופו תשוב אליו וכפל הדבר במ''ש ור''ל החורש רעה על חבירו הוא עצמו יוכשל ברעתו :

כורה . חופר כמו בור כרה ( תהלים ז ) : שחת . בור כמו ויפול בשחת ( , שם ) : וגולל . מל' גלגול וסבוב :

כרה שחת . וזה יהיה בשיפילהו בשחת אשר כרה להפיל בו שונאו ולא יתברר לכל כי כרהו להפיל בו שונאו וישוב אליו האבן אשר גלל להשחית שונאו וזה הוא הגמול הראוי לו על זה :

ישנא דכיו . מי שמקבל לשון הרע שונא את הנדכאים תחתיו שכן על לשון הרע רדף שאול לדוד והרג נוב : ופה חלק . פה של חלקלקות : יעשה מדחה . עושה דיחוי שדוחה את מקבלו מעל הקב''ה :

לשון שקר . איש שקר ישנא את הנדכאים בשקריו ואף אם לא גמלוהו רע כי יחשוב שאויבים המה לו על כי נדכאו בשקריו אבל פה חלק ידחה את השנאה ההיא ר''ל אם ידבר אליו חלקלקות להראות בעצמם כאלו אינם יודעים מדברי שקריו אז השנאה ההיא נדחית מעצמה :

דכיו . ענין שבירה וכתיתה כמו או דכו במדוכה ( במדבר יא ) : מדחה . מל' דחיה :

לשון שקר ישנא . איש לשון שקר ישנא הנדכאים בשקריו אע''פ שלא גמלוהו רע אך ישנאם לבד מפני הרעה שעשה להם לחשבו שהם שונאים אותו על הרע שגמלם אך פה חלק יעשה מדחה לזאת השנאה ויסיר ר''ל כשידברו הנדכאים דברי חלקות לאשר הרע להם ויראו שהם בוטחים בו ושאינט חושבים בשום פנים שיהיה הוא סבת נפילת הרע עליהם :