משלי . כל דבריו דוגמות ומשלים משל התורה באשה טובה ומשל העובדי גלולים באשה זונה :

משלי שלמה . ר''ל אלה הם המשלים אשר אמר שלמה כי את התורה המשיל לאשה טובה וכן ברוב הדברים אחז בדרך משל :

משלי . הנה המשל הוא דבר נאמר על צד הדמיון פעם לתת ציור בדבר הנראה לדבר בו ופעם להעיר על ענין הדבר אשר יכוין בו מצד שהוא מרוחק או נרצה או מה שידמה לזה וזה כי הדבר המרוחק ימשיל אותו בדבר שיש לו בו קצת דמיון שהוא יתבאר הענין בדבר הנרצה ובשאר מה שידמה לזה : [1] משלי . אלו הם המשלים אשר דבר שלמה בן דוד מלך ישראל והנה התועלת בהם היא לדעת החכמה המופתים אשר יבואו בה כמו ראיה או במופת סבה ומציאות :

לדעת חכמה ומוסר . המשלים האלו אמר להודיע לבריות ( חכמה ומוסר ) שיהיו עמלים בתורה שהיא חכמה ומוסר ובינה :

לדעת . תועלת הדברים להודיע לבני אדם חכמה ומוסר ואחז במשל למען הבין לזולת דברי בינה כי הוא מבוא גדול לקנות ההבנה :

לדעת חכמה . היא הידיעה אשר בדברי' יבוא לה מדברים עצמיים ומתיחסים לה , מוסר הנה יאמר על המוסר אשר במדות ועל המוסר אשר בדעות והמוסר אשר במדות הוא לעזוב המדות המגונות ולהתנהג במדות המשובחות והמוסר אשר בדעות הוא לדרוך בהשגות כפי סדורם ולפי הדרכים אשר יובילו' אליהם ושלא לעיין במה שאין דרך להגיע אל השגתו ושלא לקצר מלעיין במה שאפשר לאדם להשיגו , בינה היא הידיעה אשר בדברים יבואו לה מדברים בלתי עצמיים כאמרנו שהשמש יחמם והירח יקרר ואם אין להם בעצמם דבר מאלו האיכיות וזה גם כן יקרא תבונה : [2] לדעת . ולדעת המוסר במדות אשר בדברי' המדיניי' וזה יהי' בעזיבת המדות המגונות וברדיפה במדות המשובחות והנה הקדים החכמה למוסר ואע''פ שהמוסר ראוי להיות קודם בזמן לפי שהחכמה היא כמו סבה תכליתית למוסר , ולהבין אמרי בינה הם הקדמות המפורסמו' אשר יבואו מהם אל הידיעה בחכמת האלהות ובמה שינהג מנהגה שלא תהיינה ההקדמות המגיעו' אל העצמיות ובה' גם כן תועלת :

צדק ומשפט ומשרים . צדק , צדקה מממונו : ומשפט . לשפוט אמת : ומשרים . היא הפשרה דרך חלק ומישור שוה לזה ולזה :

לקחת . ללמוד מוסר מתוכם : צדק . היא עבודת האלהים : ומשפט . מה שבין אדם לחבירו : ומשרים . בדבר המדות והנהגת האדם :

לקחת . ענין ידיעה ולמוד כמו לקח טוב נתתי לכם ( לקמן ד ) :

מוסר השכל . היא המוסר אשר בעיון , צדק ומשפט ומישרים אלו הג' נופלים על דבר אחד או קרוב מאחד והם בכללם נופלים על היושר והראוי בדברים וזה אם בדעות אם במדות :

לתת לפתאים ערמה . משלים אלו אמר קהלת לקנות בהם הפתאים ערמה , לנער דעת , וגם לנער המנוער מכל למוד שלא למד עדיין כלום : מזימה . מחשבת עצה :

לתת . הדברים הנאמרים פה יועילו לתת לשוטים התחכמות להסיר הפתיות מלבם . לנער . למי שהוא רך בשנים אשר יעשה מעשיו בבלי דעת ובלי מחשבה קדומה הדברים ההם יועילו לקנות דעת ומחשבה ר''ל מעתה יחשוב בדבר עד לא יעשנה :

ערמה . ענין התחכמות כמו ערום יערים הוא ( ש''א כ''ג ) : ומזמה . ענין מחשבה כמו זממה שדה ותקחהו ( לקמן לא ) :

לתת לפתאים . עומק מחשבה וקצת פלפול ישמרו בו מהפתיות ולתת לצעיר השנים הדברים אשר הם התחלות העיון והם המחשבה והמושכלות הראשונות או מה שיקרב אליהם ואולם זכר תחלה הדעת כי הוא יותר נכבד מהמחשבות ולא תחשוב שלא יהיה בהם תועלת כי אם לאלו שזכר שאין להם שום שלימות אבל ימצא ג''כ תועלת גם לחכמים ולנבונים וזה שכבר ישמע חכם אלו המשלים ויוסיף קנין בחכמה וישמע אותם הנבון ויקנה תחבולות להמציא ההקדמות המפורסמות אשר יובילו אל ההשגה בדרוש דרוש מאלו החקירות הפילוסופיות הנה אלו המשלים יישירו האנשים : להבין משל ומליצה . אשר יאמרו החכמים והנביאים כי בהם ילמד האדם דרכי החקויים אשר ירגילו להמשיל ולחקות בהם ובהם יתיישר להבין דברי החכמים ואם הם רבי העומק ויבין חידותיהם מצד הבינו דרכי החקויים אשר ירגילו להמשיל בהם : ערמה . הוא פלפול בדברים המדיניים :דעת . הם מושכלות ראשונות או מה שקרוב אליהם להגלות האמת בו , ומזמה היא המחשבה שהיא התחלה לדעת ומישרת אליו וזה שכאשר ירצה האדם לעמוד על האמת בדבר יקח המחשבות הנופלות בו ויקח הצודק מהם ויניח הבלתי צודק כמו שנזכר בספר הניצוח ובספר מה שאח' הטבע :

ישמע חכם . המשלים הללו : ויוסף . על חכמתו : לקח . למוד : חכם . זה בעל השמועה : ונבון . מוסיף על ידיעת חכם שיודע להבין דבר מתוך דבר ומוסיף על שמועתו :

ישמע חכם . ר''ל וגם לחכם יועילו הדברים כי כשישמעם יוסיף עוד למוד מדעתו והנבון יקנה ע''י תחבולות והם דברים עמוקים בעיון רב בדקות המחשבה :

תחבולות . עניינו דקות העיון כמו ובתחבולות עשה מלחמה ( לקמן כ ) : יקנה . מצינו לשון קנין אף אם אין שם מוכר כמו קונה שמים וארץ ( בראשית יד ) ורבים כמוהו :

לקח . קנין : תחבולות . דברים לקוחים בדקו' מחשבה : [3] לקח' . המוסר בעיון ר''ל שידרוך בהגעתו בדרכים הראויים ולא יעיין במה שאין דרך אל העיון בו ובהם ג''כ תועלת להתנהג בדרכים הישרים במדותיו ובדעותיו ר''ל בצדק ובמשפט ובמישרים ובהם ג''כ תועלת :

להבין משל ומליצה . שיתנו לב להבין במקראות שני הדרכים המשל והמליצה שיבינו את מה המשיל למליצה ואף מן המליצה לא יסורו לבם שגם היא צריכים להבין כשאמר להצילך מאשה זרה ונכריה על הבלי מצרים נאמר הרי המשל ואף המליצה שהוציא משלו בלשון אשה הבן בה והזהר מאשה זרה ( ס''א זונה ) : דברי חכמים וחידותם . דורשי רשימות מקרא מלא וחסר רמז דמיון וחידה :

להבין משל ומליצה . ר''ל הדברים האלה נאמרים על שני דרכים להבין את המשל ר''ל מה שהמשיל אל המליצה וגם את המליצה עצמה כשאומר בהמליצה להשמר מזונה ואמורה להמשיל על אפיקורסת הנה יש להבין בה להיות נזהר גם מאשה זונה ולתוספת ביאור אמר דברי חכמים וחידותם ר''ל הדברים האמורים בפה מלא והרמוזים בדרך חידה :

ומליצה . עניינו אמרים צחים המקובלים על הלב : וחידותם . עניינו דברים סתומים קשי ההבנה :

וחידותם . הנה החידה היא מאמר סתום נאמר על דבר צד המשל ויסבול כוונות מתחלפות :

יראת ה' ראשית דעת . ע''כ פי' לצורך מה עשה שלמה הספר הזה ועתה מתחיל הספר יראת ה' ראשית דעת , היא תרומת עיקר הדעת והיא תהיה לך הראשונה לדעת לפני חכמתך הקדם ליראה אם יוצרך והיא תתן בלבך לעשות בחכמה ובדעת כי האוילים אשר אינם יראים את ה' הם בוזים את החכמה ואת המוסר :

יראת ה' . עתה החל לדבר דבריו ואמר יראת ה' וכו' ר''ל בראשית למוד הדעת יקנה יראת ה' כי הלא אוילים ורשעים בזו את החכמה והמוסר ואם לא יקנה יראת ה' בראשיתם מה תועלת בלמודה הלא יבזה אותה וימאס בה :

אוילים . ר''ל רשעים כי אין אדם עובר עבירה אא''כ נכנס בו רוח שטות :

יראת ה' . היא המוסר במדות והיא התחלה והישרה אל קנין הדעת כי לא יתכן שירדוף האדם לקנין המושכלות עם היותו ילכד ברשת המדות הפחותות והנה האוילים אשר הם המואסים המוסר ובוזים אותו הם בוזים חכמה ומוסר ולא ירגישו בה כי במאסם המוסר ירחיקו מהם החכמה והוא מבואר כי האויל לא יקח מוסר מוסר לא לקחו :

שמע בני מוסר אביך . מה שנתן הקב''ה למשה בכתב ועל פה : אמך . אומתך כנסת ישראל כמו ( יחזקאל יט ) מה אמך לביאה והם דברי סופרים שחדשו והוסיפו ועשו סייגים לתורה :

שמע . קבל מוסר מאביך כי בוודאי חפץ הוא בתקנתך : תורת אמך . מה שאמך מלמדתך :

תטוש . ענין עזיבה כמו כי לא יטוש ה' את עמו ( ש''א יב ) : תורת . ענין למוד והוראה :

שמע בני . הנה המוסר הראשון שיקח הוא מוסר האב והאם כי הם ייסרו אותו וינהיגוהו בקטנותו ואח''כ יתישר ללקיחת המוסר מדברי התורה ולזה ענשה התורה העונש הנפלא לבן סורר ומור' מפני שלא ישמע בקול אביו ובקול אמו ולזה הזהיר זה החכם ואמר שמע בני מוסר אביך ואל תעזוב ההנהגה שתנהיגך אמך בה כי אלו המוסרים שתקנה תחלה מהם הם כמו תכשיטים לך להסיר ממך לכלוך המדות הפחותות או קרא מוסר אב ותורת אם התורה והנה קרא הש''י הלא הוא אביך קנך והאם הוא השכל הפועל אשר באמצעיתו הגיעה הנבואה והמשילו אל הנקבה ביחס אל הש''י כי הוא שיקבל הכח ממנו והש''י הוא הפועל השלימות לו כטעם אמרו בעטרה שעטרה לו אמו לזאת הסבה קראוהו ז''ל מטטרון שהוא אם בלשון רומי :

לוית חן . חבור של חן הם לראשך כלומר התורה והמוסר יהיו לראשך לוית חן וכענקים של עדי זהב יהיו : לגרגרותיך . לצוארך ועל שם שהקנה עשויה טבעות טבעות קורא הצואר בלשון רבים :

כי לוית חן . המוסר והלמוד הזה הם לראשך חבור של חן ועדי ענקים סביב לצואריך :

לוית . ענין חבור ודבוק כמו הפעם ילוה אישי ( בראשית כ''ט ) : וענקים . עניני עדי הצואר כמו ולבד מן הענקות ( שופטים ח ) : לגרגרותיך . מלשון גרון וצואר . יפתוך . מלשון פיתוי והסתה :

כי לוית חן . ואמר אחר זה משבח אלו המוסרים הנה הם לראשך כמו חיבור והוא הקשוט היפה אשר כשיתחבר לראש האדם ישא חן בעיני רואיו והם לצואר כמו ענקים הם התכשיטים אשר מדרכם שיושמו בצואר כמן באחד ענק מצוארוניך וממה שזכר הראש והגרגרת להעיר שזה המוסר הוא הישרה אל היופי בראש אשר בו הרבה מהכחות המשיגות המישירות אל ההשגות השכליות ואל היופי בגרגרות שהם כלי הדבור להוציא מהם דברי חכמה בלמידה ולמוד ולפי שיצר לב האדם רע מנעוריו והוא מוכן מפני זה אל הדרכים הרעים אשר יפתוהו אליהם האנשים החטאים הזהיר זה החכם ואמר בני אם יפתוך חטאים להתחבר עמהם ולהתנהג בדרכיהם אל תאבה ולא תשמע אליהם :

חטאים . חוטאים : אל תבא . אל תאבה להם :

אם יפתוך . ללכת אחר דעתם : אל תבא . אל תרצה :

תבא . ענין רצון כמו לא אבה יבמי ( דברים כה ) :

נארבה לדם . לשפוך דם : נצפנה . ל' מארב : נצפנה לנקי חנם . הכתוב אומר שצפינתם לנקי חנם הוא :

לדם . לשפוך דם : נצפנה . נסתר לארוב על דם נקי לשפוך חנם על לא חמס בכפו וכפל הדבר במ''ש כדרך המליצה ולהתמדת הפתוי :

נארבה . נשב במארב לארוב : נצפנה . ענין הסתר :

אם יאמרו לכה אתנו . ונארבה להרוג איש א' בדי שנקח קנינו נצפון ונסתיר לאיש אע''פ שהוא נקי מה שישחת בו אע''פ שלא חטא לנו ולא לאחר הנה כמו שיבלע הקבר המת שנקבר בו נבלע אלו האנשים בעודם חיים ונבלע האנשים ואם הם תמימים כאילו הם יורדים לקבר והנה הסכמנו להריגת אלו האנשים בעבור שנקח שללם כי כבר נמצא עמהם כל הון יקר ונמלא בתינו מהשלל שנקח מהם לחלק השלל :

נבלעם . לנקיים כשהם חיים : כשאול . הבולע כל גוף שלם : ותמימים . אינו לשון צדיקים אלא מלשון שלמים נבלעם כשהם שלמים כאדם היורד בתוך הבור כשהוא שלם כלומר בעודם בעשרם נהרגם ונירש נכסיהם :

כשאול . כמו השאול בוצע כל הגוף כן נבלע הכל כשהם בחיים ר''ל בעודם בחוזק העושר : ותמימים . נבלע אותם כשהם שלמים במרבית ההון וכמו היורד לבור שיורד בו שלם בכל איבריו והיא היא וכפל הדבר במ''ש :

כל הון . הן נמצא אצלו כל הון יקר ואת בתינו נמלא מהשלל אשר נקח ממנו :

גורלך תפיל בתוכנו . אם תרצה תחלוק או אם תרצה יהיה בשותפות : כיס אחד יהיה לכולנו . ביחד :

גורלך . ויוסיפו לומר לך אם תרצה אתה תפיל את הגורל אשר תרצה לברר לכל אחד חלקו : כיס . אם תרצה יהיה כיס אחד לכלנו רוצה לומר נאכל ונשתה בשותפות מדמי הגזילה :

כיס . אמתחת ושק :

גורלך תפיל בתוכנו . ויהיה לך עמנו בו חלק כחלקנו לכלנו יהיה כיס אחד לא יהיה בו יתרון לאחד על האחר והנה זכר דבר הרציחה כדי להרחיקו יותר מלכת אחר עצתם ועוד כי הוא התכלית אשר יביאוהו אליו דרכיהם הרעים וזה שאם יפנו אל רבוי האכילה והשתיה פעמים שלא ימצא להם ויבואו לגנוב ולפעמים ימצאם האדון וירצחוהו וכן אם יפנו אל העריות וליתר הדברים הרעים אשר אפשר שיפנו אליהם :

בדרך אתם . רוצה לומר בדרך אשר אתם אשר הם הולכים בה שלא תלמוד ממעשיהם : מנתיבתם . מהדרך שהם הולכים בה :

בני אל תלך בדרך אתם . בדרך אחד כדי שלא תלמד מעשיהם : מנע רגלך מנתיבתם . באיזה דבר מהדברים שימשכוך אליהם :

לרע ירוצו . לרעת עצמם הם רצים ואינם יודעים לתת לב לדבר :

לרע ירוצו . רוצה לומר עם כי לא ניכר לעין שהדרך הזה הוא רע מכל מקום סוף כוונתם על הרעה וימהרו לשפוך דם כאשר תמצא ידם :

כי רגליהם לרע ירוצו . ואף על פי שיחשב מתחלת הענין שאין דרכם אל הרציחה הנה הם ימהרו לשפוך דם כי הם בדרכים רעים מביאין אל הרציחה כמו שזכר וזה בלא פשע ובלא חטא :

כי חנם מזורה הרשת . כי העופות הרואות חטים וקטניות מזורים על הרשת חנם הוא בעיניהם שאינם מכירים על מה היא נזרת ויורדין בה ואוכלין :

כי חנם . ר''ל כמו שנדמה בעיני כל בעל כנף שעל חנם פרושה הרשת ואין הכוונה על הלכידה ומתוך כך יורד בתוכה לאכול מהזרעונים אשר בה :

מזורה . ענין פזור ופרישה כמו מזרה בעיניו כל רע ( לקמן כ' ) : בעלי כנף . הצפרים שיש להם כנפים :

כי חנם מזורה הרשת . ללכוד בה כי העוף לא חטא למי שהוא צד אותה ועכ''ז :

והם לדמם יארובו . והציידים יארובו לדמם של עופות :

והם . אבל באמת פורשי הרשת לא בחנם פרשוה כי הם יארבו לדמי העופות ומסתירים עצמם לקחת נפשותם וללכוד פרשוה :

והם לדמם יארובו . הנה פורשי הרשת אורבים לדמם וצופנים לקחת נפשותם :

כן ארחות כל בוצע בצע . גוזל גזילה נאה ונחמדת היא לו וחנם היא לו . וסופו את נפש בעליו יקח . נפש עצמו שנעשה עכשיו בעל הממון שגזל מחבירו :

כן ארחות . כן הדרך של הגזלן לעשות תחבולות ולבל ירגיש מי בו להשמר ממנו ואחר זה יגזול העושר וגם יקח נפש בעל העושר למען לא יודע :

ארחות . ענין הנהגה וסדר : בוצע בצע . ענין גזל כמו מה תקות חנף כי יבצע ( איוב כז ) :

כן ארחות . כל מי שלוקח ממון אחר שלא כדין הנה הוא יקח את נפש בעליו ר''ל שכבר יהרגהו כדי שלא תגלה חרפתו אם ימצאהו או אם יתעצם כנגדו למנוע ממנו מה שירצה ללקחו , והנה אחשוב שהמשיל זה הענין לפריש' הרשת על צד ההפלגה והגוזמא וזה כי פרישת הרשת יהיה עקר הכוונה בה נלכוד העוף ובשנית יתישר בה להאכיל העוף מזון מהמזונות ובזה יאמר שהבא לגנוב יכוין בגניבה להמית בעליה על הכוונה הראשונה ובשלישית יתישר בה לתועלת הממון וזה כלו אמר להעיר כל אלו הדברים הרעים יתישרו מאד לרציחה כאילו היתה הרציחה היא המכוונת בהם ראשונה כי אלו הרעים יסכימו עם מחשבתם בתחלה שאם ימצא להם מונע מעשות מה שכוונו יהרגוהו הנה זה ביאור דברי זה החלק שהגבלנו ביאורינו פה , ואולם התועלות המגיעות ממנו הנה , התועלת הראשון הוא להודיע מי הוא המחבר הספר ותועלתו ומדרגת הלימוד הנעשה בו ואולם התועלת בידיעה מי הוא המחבר הוא הישרה על אמתת הכוונה בדברים כשהיו דעות האיש ההוא מפורסמות לנו ממקומות אחרים או מקום אחר ואולם התועלת בידיעת תועלת הספר הוא גם כן להעמיד על כונת הדברים כי צריך שיפורשו במקו' מקום בדרך יגיע מהם תועלת במין אחד ממיני הפעולות הנזכרות בזה המקו' ואולם התועלת בידיע' מדרגת הלימוד הנעשה בו והוא ידבר על צד המשל והדמיון הוא מבואר כי כן הישרה נפלאה לעמוד על הכוונה במקום מקור . הב' הוא להודיע כי שלמות המדות הוא הצעה לשלמות המושכלות כי לא יתכן שישלים האדם נפש במושכלות בעוד חלאת המדות הפחותות בו והוא אמרו יראת ה' ראשית דעת . הג' הוא צווי על קבול המוסר מההורים לפי שהוא המוסר הראשון שיקנה האדם והוא דרך אל לקיחת האדם המוסר על השלמות והוא אמרו שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך . הד' הוא אזהרה מחברת הרעים כי היא מביאה בקלות לחטאים גדולים עם שהאדם מוכן מאד מתחלת ענינו לחטא והוא אמרו בני אם יפתוך חטאיך אל תאבה אל תלך בדרך אתם וגו' :

חכמות בחוץ תרונה . הרי חכמותיה של תורה בחוצותיה תזעקנה להזהירכם לסור עליהם ומה הן חוצותיה בתי מדרשות : ברחובות . במקום שמרחיבין אותה כך דרש רבי תנחומא :

חכמות . הלא כל חכמה מהחכמות תכריז בחוץ במקום פרסום :

תרונה . ענין הכוזה והשמעת קול כמו ויעבור הרנה במחנה ( מ''א כב ) :

חכמות בחוץ תרונה . יגביהו קולם :

בראש הומיות תקרא . במקום שהיא נשמעת ונכרזת שם היא קוראת ואומרת ענין שלמטה עד מתי פתאים וגו' : בפתחי שערים . הם מקום ישיבת הזקנים :

בראש הומיות . שם בראש מקום שנשמע שם המיית בני אדם : בפתחי שערים . מקום הנכנסים והיוצאים : בעיר . בכל עיר ועיר תאמר כל חכמה את אמריה והוא ענין מליצה וכאומר הלא התורה גלויה לכולם ומזהירה על קיומה :

בראש הומיות . מדברות בקול רם :

פתים . המתפתים ע''י מסיתים ומינים : תאהבו פתי . הסתה שם דבר לפתיות כמו כלי קרי ( שני סא''א ) שפי :

ולצים . מוסב על עד מתי האמור בתחלת המקרא וכן וכסילים וכו' :

פתים . כמו פתאים ר''ל שוטים הנפתים מהר :

עד מתי פתים . הם אשר דעתם קלה והם מתפתים בקלות אל איזה דבר שיעלה במחשבתם מזולת חקירה אם הוא ראוי אם לא , לצים הם האנשים המדברים דברי לעג ושחוק , וכסילים הם בעלי הסכלות שהוא קנין ר''ל שתהא להם דעת כוזבת בדברים אם מפני מיעוט חקירתם או מפני שגדלו על האמנתם או בעלי הסכלות שהוא העדר קנין חכמה :

לתוכחתי . לשמוע תוכחתי : אביעה . הלא אדבר לכם רוח פי ר''ל הלא אני מזהיר לכם בכל עת : אודיעה וגו' . כפל הדבר במ''ש :

אביעה . אדבר כמו יביע אומר ( תהלים יט ) :

תשובו . אביע' לכם רוחי , הוא מענין נביעה והרצון בו אוציא לכם רצוני כאילו הוא נובע מפי או מלבי בדברי שאודיע אתכם או יהיה הרצון בו הנה אשים לכם נובע השפע שלי : תשובו . שובו מדרכיכם וקבלו התוכחות ממני הנה אשים אני רוחי נובע בדברי' להשפיע לכם כמו שיהיו נובעים המים מהמקור כי הדברים המוחשים מעידים על החכמה אשר יצרם הש''י בה וזאת החכמה נובעת מהם תמיד כל מה שיפליגו החקירה בהם ובזה האופן אני מודיע דברי אתכם :

נטיתי ידי . לרמוז להם לסור אלי כאדם המרמז לחבירו בידו ונוטה ידו אליו לסור אליו :

יען . לכן הואיל ומאנתם לשמוע מה שקראתי : נטיתי . כדרך אדם המרמז בנטיית היד להקשיב מאמריו : ואין מקשיב . אין מי מקשיב :

יען . ואתם עזבתם אותי אם להתעסק בדברים בטלים אם לעמוד בשלוה ובבטלה לבלתי עמול בחכמה :

ותפרעו . ותבטלו : כל עצתי . שיעצתי לגדל אתכם בעולם :

ותפרעו . בטלתם עצתי ולא רציתם לקבל תוכחתי :

ותפרעו . ענין בטול והשבתה כמו למה משה ואהרן תפריעו וגו' ( שמות ה' ) : לא אביתם . לא רציתם :

ותפרעו . ותבטלו ר''ל שלא שמעתם : ותפרעו . ובטלתם כל עצתי ולא רציתם לקבל תוכחתי ר''ל להתעורר על החקיר' בחכמה הנה זה גמול לכם על זה כי במקום שהייתם נעזרים כי אם השגתם אותי ר''ל החכמה וזהו בעת הרעה כי מצד החכמה יהיה האדם מושגח מהש''י וניצול מהרעות כמו שבארנו בד' מספר מלחמות ה' אז יסיר משם העזר ואלו הרעות הם אם פחד עצום אם רב בפועל :

גם אני . לכן גם אני לא אחוס עליכם ואשחק בבוא אידכם :

באידכם . ענין צער ומקרה רע כמו הלא איד לעול ( איוב לא ) :

בבא . וכסופה , ובבא עליכם צרה וצוקה כי מידכם היתה זאת לכם ועוד אמרה החכמה לאלו האנשים ע''ד משל אז יקראונני להעזר בי ולא אענה ישחרונני כי לא השיגוני ולזה אעדר מהם את פריי :

כשואה . כענן העולה פתאום : כסופה . טורבילו''ן בלעז : יאתה . יבא :

בבוא . בעת בוא לכם פחד כחושך ואידכם כרוח סערה ולתוספת ביאור אמר בבוא עליכם צרה וצוקה :

כשואה . כחושך כמו אמש שואה ומשואה ( , שם ) : יאתה . ענין ביאה כמו מצפון זהב יאתה ( שם ז ) :

בבא כשואה . ר''ל בהמיה גדולה :

ישחרונני . יבקשוני : מפרי דרכם . הפירות שאוכלים בחייהם בצרות המוצאות אותם והקרן שמורה להם בגיהנם :

אז . בבוא הצרה : יקראונני . יקראו אלי :

ישחרנני . ענין דרישה כמו לשחר פניך ( לקמן ז ) :

תחת . בעבור אשר שנאו דעת :

תחת כי שנאו דעת . ולא בחרו ביראת ה' אשר היא הצעה והישרה לקנין הדעת :

לא אבו . לא רצו לשמוע עצתי : נאצו . בזו התוכחה :

נאצו . הוא לשון מושאל על הבזיון וכן כי נאצו האנשים את מנחת ה' ( ש''א ב ) :

לא אבו לעצתי . להשתוקק לחקור בחכמה מפני מה שיגלה מענינה בדבר דבר מה בעלי נפש ומאסו כל תוכחתי בזה הענין :

ויאכלו . ר''ל כמו הנוטע אילן אוכל הוא מפירותיו כן יקבלו פרי גמול דרכם ויהיו שבעים מגמול עצתם כי יקבלו הגמול משלם :

ויאכלו . הנה ימשך להם שיאכלו מפרי דרכם וישבעו מהדרכים הפחותים שהיתה עצתם להתנהג בהם :

משובת פתים . את אשר לבם שובב : ושלות כסילים תאבדם . לפי שרואים הרשעים שהם מצליחים נדבקים ברעתם ואינם חוזרין :

משובת . ר''ל מה שבחרו לשבת בהשקט ומרגוע מבלי טורח עול תורה המרגוע ההיא תהרוג אותם כי יקבלו גמול : ושלות . היא היא וכפל הדבר במ''ש :

משובת . ענינו ההשקט והמרגוע כמו בשובה ונחת תושעון ( ישעיה ל' ) :

כי משובת פתאים . הפתי הולך שובב בדרך לבו מזולת חקירה על מה שראוי וזאת התכונה ממנו תקרא משובה לפי שלא יתקיים בענין אחד אבל פעם יתפתה לענין זה ופעם להפכו לפי העולה על רוחו : ביאור הדברים הנה החכמות הנמצאות יגביהו קולן בחוץ כדי שישמעו האנשים דבריהם ברחובות אשר בעיר , תתן קולה כל אחת מהן , בראש , המדברת בקול גדול היא קוראה לאנשים , בפתחי כל שער ושער בעיר תאמר דברי' והנה אמר זה להגלות חכמת הש''י בנמצאות הגלות נפלא כשיעויין באופן החכמה הנפלאה שיש ביצירת נמצא הנה זאת החכמה הנפלאה תקרא האנשים קריאה חזקה כשיעיינו בה מצד תשוקה הטבעית שתהיה לאישי האדם בזה מזה כמו שבארנו בספר שיר השירים כאמרו לריח שמניך טובים ואמר חכמות בחוץ תרונה בלשון רבות לפי שבחוץ יראו דברים רבים יעידו על חכמות רבות נפלאות יותר ממה שיראה מזה ברחובות העיר ובפתחי שעריה ולזה אמר תתן קולה , אמריה תאמר לשון יחידה עד מתי . ואמר ממשל שהחכמה תקרא ותאמר עד מתי אתם פתיים תאהבו פתיות ותתפרשו בהבלי העולם ולא תחקרו בחכמת הש''י בדברים עם חוזק הגלותה ועד מתי חמדו להם לצון הלצי' ויתעסקו בדברי ההבלים האלו אשר לא די שאין להם תועלת אבל יש להם הפסד רב בדברים המדיניים עד מתי ישנאו דעת הכסילים שלא ישתדלו לחקור בעיון האמת : משובת פתיים תהרגם . כי זה יהיה סבה שתפול בחירתם ברע פעמים רבות והשלוה אשר בחרו בה הכסילים לבלתי עמול בחכמה תאבדם כי דרכיהם יהיו בזולת חכמה והסתכלות :

ישכן בטח . בעולם הזה : ושאנן . לעולם הבא : מפחד רעה . מדינה של גהינם : ושאנן . ויהי שליו ושקט , ושאנן לשון עתיד לכן נקוד פתח :

ושומע לי . זהו סוף דברי החכמה שאמרה אבל השומע לי ישכון בטח מן פחד רעה ר''ל בטוח יהיה שלא תבוא עליו פחד רעה :

ושאנן . ענין השקט כמו לעשתות שאנן ( איוב יב ) :

ושומע לי ישכן בטח . ואולם מי שישמע לי לחקור בחכמת הש''י בנמצאו' ישכן בטח ושאנן מפחד רעה כי מפני חכמתו תדבק השגחת השם יתברך בו :