אלהי תהלתי אל תחרש . על כל ישראל נאמר :

אלהי תהלתי . אתה אלהי תהלתי שאני מהלל לך בכל עת : אל תחרש . אל תשתוק :

תחרש . ענין שתיקה כמו החרש יחרש ( במדבר ל ) :

למנצח, פי' הרד''ק שחבר זה המזמור בהיותו נרדף מפני שאול ורבים דברו עליו לשון הרע ומבקשים עלילות להמיתו, אלהי תהלתי, אתה הגורם תהלתי ושבחי, ולכן אל תחרש מלריב ריבי :

אלהי תהלתי. כמו אלהי צדקי, המברר צדקי, המברר תפלתי :

כי פי רשע . עשו :

ופי מרמה . פי איש מרמה : עלי פתחו . לדבר עלי סרה : לשון שקר . מראים עצמם כאוהבים לבל אהיה נשמר מהם :

כי פי רשע, בצד אחד פתחו פה ברשע להמיתני חנם, ובצד אחד פתחו פה במרמה, ומפרש פה מרמה כי דברו אתי לשון שקר, שבעת דברו אתי דברו במרמה כאלו הם אוהבי, ופה רשע כי.

ודברי שנאה . אבל בלב סבבו אותי בדברי שנאה ולוחמים עמדי בחנם כי לא גמלתי להם רעה מעולם :

דברי שנאה סבבוני, כי שלא בפני סבבוני דברי שנאה לדבר עלי לשון הרע, ועי''כ ילחמוני חנם להמית אותי :

תחת אהבתי . אותך ישטנוני : ואני תפלה . ואני מתפלל אליך תמיד ( מצאתי ) :

תחת אהבתי . במקום האהבה שאני אוהב אותם המה נוטרים עלי שנאה בלב : ואני תפלה . עכ''ז אני איש תפלה להם כמ''ש ואני בחלותם לבושי שק וכו' ( לעיל לה ) :

ישטנוני . מלשון שטנה וענינו איבה ושנאה :

תחת אהבתי אותם, הם ישטנוני, ותחת אשר אני תפלה, מתפלל בעדם.

תפלה. איש תפלה וכן ואני מוסר (הושע ה') איש מוסר :

רעה תחת טובה . שבעים פרים אני מקריב בכל שנה בשביל שבעי' אומו' ומבקש לגשמים והם מריעים לי ( בשוחר טוב ) :

תחת טובה . במקום טובה :

וישימו, נגד מה שאני תפלה, ישימו עלי רעה תחת טובה, ונגד אהבתי ישימו שנאה תחת אהבתי :

הפקד . לכן הפקד עליו רשע כמותו ולא יחמול עליו : על ימינו . להיות נכון אצלו לקטרג עליו :

הפקד . ענין מנוי גזברות :

הפקד, שהם אומרים להפקד עלי שופט רשע לשפטני, ושטן יעמד על ימינו לקטרג עלי בעת המשפט, ועי''כ.

בהשפטו . לפניך יצא מדינך מחויב ורשע :

בהשפטו . כשיהיה נשפט על מעשיו יצא חייב : תהיה לחטאה . לא תחשב לזכות כ''א למזכרת עון לומר עליו בשמים איך מלאו לבו לשאול צרכיו מה' , ואין לבו שלם עמו :

בהשפטו יצא רשע וחייב בדין, ר''ל ששאול ישפטני ברשע, והם יקטרגו עלי, וישפטני משפט מות, ותפלתו תהיה לחטאה שהיה המנהג להתחנן לפני השופט לבקש חסד, אומרים שגם תפלתו תהיה לחטאה ולא תתקבל :

פקודתו . גדולתו פרבושטיא''ה בלע''ז כמו ויפקד המלך פקידים ( אסתר ב ד ) :

פקודתו . עשרו וקניניו שהוא פקיד וממונה עליהם :

יהיו, וחוץ מזה יקללו אותי קללה נמרצת, וזה נוסח הקללה יהיו ימיו מעטים ועוד בחייו יקח אחר פקודתו, המשרה שהוא ממונה עליו מה שהיה שר ופקיד על החיל, ימנה אחר במקומו :

יהיו בניו יתומים, ר''ל שלא ימצא מרחם אותם לקבלם אל ביתו להיות להם כאב, עד שישארו יתומים, וכן אשתו תשאר אלמנה, ואין מאסף אותה הביתה :

ושאלו ודרשו מחרבותיהם . הכל ישאלו עליה' מה נהיתה בפלוני ופלוני מתוך קול חורבה שיצא עליהם : ודרשו . משמע מאת אחרים שהרי נקוד חטף קמץ וכן ושאלו מפי אחרים הוא משמע שישאלו אחרים עליהם , ויש לפתור ושאלו ממשקל חזק יהיו משאלים על הפתחים :

ונוע ינועו . יהיו נעים ונדים לשאול פת לחם גם ישאלו וידרשו מתן ממקום מושבותם מבתיהם החריבות ר''ל גם על הפתחים ישאלו גם במושבותם מעוברי דרך :

ונוע ינועו בניו, תחלה יבושו לשאול לחם בעירם וינועו למקום שאין מכירים אותם לשאול לחם, ואח''כ יסירו מסוה הבושה מעל פניהם ושאלו ודרשו לחם מחרבותיהם, מבתיהם שהם חרבות ילכו בעיר לשאול לחם :

ודרשו. עי' רד''ק מ''ש בדקדוק מלה זאת :

ינקש נושה לכל אשר לו . אדם הטורח מחזיר ולהוט לעשות דבר נופל בו לשון מתנקש כלומר מוטרף ומתלבט כמו ( דניאל ה ) וארכובתיה דא לדא נקשן וכן פן תנקש אחריהם אף כאן יהיה הנושה בעשו את עבודתו שנאמר ורב יעבד צעיר , ל''א יהיה הנושה נוגע ונקרב לכל אשר לו ינקש שייטאצופי''ץ בלע''ז יהי משפט הנושה נוקש ונשען על כל ממונו וזהו יעקב הנושה בעשו את עבודתו שנאמר ורב יעבד צעיר מצאתי בדור אחר שיבא אחר כורתו ימח שמו וטבעו שאפילו זכרון לא יפול עליו בפי הדור הנולד בעול' לאחר שנשחת שמו שארטרמיר''א בלע''ז :

ינקש . הנושה בו ישים פח יקוש ללכוד לעצמו את הכל והנכרים ממנו שאינם ראוים לירשו ישללו עשרו :

ינקש . מל' מוקש : נושה . המלוה כמו והנושה בא לקחת ( מ''ב ד ) . ויבוזו . לשון בזה ושלל : יגיעו . העושר הבא ע''י עמל ויגיעה :

ינקש, לא ימצא עזר לבניו ע''י ירושת אביהם כי כל אשר לו יזמין עליו הנושה מוקשים לתפסו, עד שזרים יבוזו יגיעו, ולא ישאר לו מאומה להוריש לבניו :

אל יהי . לא יהיה לו שום אוהב להיות מושך עליו חסד ולא יהיה מי אשר יחנן ליתומיו :

אל, ולא ימצאו עזר ע''י החסד שעשה אביהם לאחרים שהוא יגמול בחסד הזה לבניו, כי לא יהיה לו מושך חסד ליתומיו, וכן לא ימצא עזר מצד החנינה כי לא יהיה חונן ליתומיו :

יהי אחריתו . בנו יהיה לכריתה ובדור האחר שאחר בנו ר''ל בדור השלישי ימח שם האב והבן כי ימותו ואינם ויושכחו מן הלב :

אחריתו . בנו וכן ולא לאחריתו ( דניאל יא ) : ימח . ענין מחיקה :

יהי, עד שגם אחריתו שהם בניו הבאים אחריו, יהיו להכרית, עד שבדור אחר כבר ימח שמם, ולא יהיה שארית מהם.

עון אבותיו . עון שהעוה על אבותיו , לאברהם שגרע חמש שנים מחייו ולאביו גרם כהיון עינים : וחטאת אמו . שהשחית רחמה ושגרם להעלים יום קבורתה מן הבריות שלא יקללוה שיצא מכריסה עשו כמו שנאמר ( בראשית ל''ה ) ותמת דבורה מינקת רבקה וגומר אלון בכות בלשון יוני קורין לאחר אלון שאבל אחר היה ליעקב עם של דבורה שמתה אמו והעלימו מיתתה :

יזכר עון אבותיו . יהיה נזכר לו עון אבותיו לענשו גם עליהם וכמ''ש פוקד עון אבות על בנים ( שמות כ ) : אל תמח . אלא יהיה נזכר על בנה :

יזכר, וגם חוץ מזה יזכר עון אבותיו אל ה', שמצד זה יכרית כל המשפחה, עד כאן ספר הקללה שקללוהו שונאיו, עתה מתחיל להשיב קללתם אל חיקם, אומר.

יהיו . העונו' האלה נגד ה' תמיד : ויכרת מארץ זכרם . של עשו ואלופיו :

יהיו נגד ה' . לקטרג עליו ובעבור זה יכרת זכרם מן הארץ :

יען אשר לא זכר עשות חסד . לעסוק באבל אביו כמו שעשה יעקב נזיד עדשים לנחם את יצחק שבאותו היום מת אברהם : איש עני . ישראל :

יען . בעבור אשר לא זכר לעשות חסד למי שצריך אל החסד ורדף הענוים ונשברי לב להמית אותם :

ונכאה . ענין שבירה כמו ונכה רוח ( ישעיה סו ) :

יען אשר האויב המקלל לא זכר עשות חסד, ואיש עני ואביון ונכאה לבב רדף למותת, לגמר מיתתו, שזה נגד מ''ש תחלה שהשתדלו ששאול יהרגנו :

ויאהב קללה . קללתו של הקדוש ברוך הוא שכפר בו :

ויאהב קללה . אהב לעשות דברים אשר הקללה מעותדת לבוא עליהם ולכן תבא עליו הקללה המעותדת : ולא חפץ בברכה . לא רצה לעשות דברים אשר הברכה מעותדת לבוא עליהם ולכן תהיה הברכה ההיא רחוקה ממנו :

ויאהב, וחוץ מזה אהב קללה שהיא הקללה הנזכר שקלל אותו בדיני שמים, לכן ותבואהו תבא הקללה עליו, והגם שאנכי אשיג ברכה תחת קללתו לא יהיה לו חלק בה, כי הוא לא חפץ בברכה לכן ותרחק ממנו :

(יז-יט) ותבואהו. ר''ל הקללה כבר באתהו, וכבר לבש קללה כמדו, ואבקש שיהיה לו כבגד יעטה, שבאשר עד עתה הקללה נסתרת בקרבו תצא ותתפרסם. ומד. הם הבגדים שעשוים למדת האדם, ובגד כולל כל הבגדים ועוטה הוא שמתעטף מלמעלה ויצדק על המעיל לא על הבגד (ישעיה נ''ט י''ז ס''א י'), רק ר''ל שיתהוה כבגד שהוא ארוך ממדתו עד שיעטה בו מלמעלה, ומזח הוא החגור שחוגרים על בגדים הארוכים, כמ''ש (כ''ג י') :

וילבש קללה . הכניס עצמו בקללה ונוחה לו פריקת עול הקרבן וברכת כהנים וקללת האומות :

וילבש . יהיה מעוטף בקללה כמדו המעטפת את כל גופו : ותבא . הקללה תבוא בקרבו בשפע רב כמים : וכשמן . עם כי המשיחה היא למעלה על הגוף עכשיו באה היא בהעצמות כן הקללה תרד בו אל חדרי בטן אל עצמו ובשרו :

כמדו . ענין מלבוש מה כמו ומדו בד ( ויקרא ו' ) :

וַתָּבֹא כַמַּיִם רחיצה מנא לן אמר רב זוטרא ברבי טוביה אמר קרא ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו ואימא כשתיה דומיא דשמן מה שמן מאבראי אף מים מאבראי וכו'.יומא עו ע"ב וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ מנין לסיכה שהיא כשתייה ביוה"כ אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו:שבת פו ע"א וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ: שותה למה לי קרא שתיה בכלל אכילה אלא לרבות את הסך כשותה ואיבעית אימא מהכא ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו אי הכי דידן נמי אנן דדרשינן אשה ואשה וכי חזיין מפרשי להו לא גזרו בהו רבנן אינהו דלא דרשי אשה ואשה וכי חזיין לא מפרשי להו גזרו בהו רבנן וכו'. נדה לב ע"א

וילבש קללה כמדו, ר''ל שיהיה הלבוש מכוון למדתו הקללה שמדד על דוד יהיה מכוון למדתו, וחוץ ממה שילבש הקללה מבחוץ תבא גם כמים בקרבו, בענין שיהיה מקולל מבחוץ ומבפנים, וגם תבא כשמן בעצמותיו שתבלע בעצמותיו :

תהי לו . הקללה מעטה כבגד ( מצאתי ) : ולמזח תמיד . חגורה , וכן ומזיח אפיקים רפה ( איוב י''ב ) אזור החזקים פתח :

כבגד יעטה . הקללה תהיה על גופו מסביב כבגד העוטה כל הגוף : ולמזח . יחגור הקללה תמיד להיות לו למזח :

יעטה . ענין עטיפה וכן עוטה אור כשלמה ( לעיל קד ) : ולמזח . ענין חגירה כמו ומזיח אפיקים רפה ( איוב יב ) :

תהי, מוסיף שלא לבד שתהיה כלבוש הנמדד למדתו, תהיה הקללה כבגד רחב וארוך אשר יעטה בו על כל בגדיו מלמעלה, ר''ל שתהיה בפרסום ובשפע רב, ולמזח, המזח הוא החגור שבו חוגרים על בגדים הארוכים להגביהם כמדת גופו, במה שהקללה ארוכה מגופו וצריך מזח להגביה הבגד למדת הגוף, תהיה הקללה עצמה כמזח שיחגור בה לכוין הקללה אל מדתו :

זאת פעולת . זהו גמול פעולת שטני מאת ה' וגמול הדוברים רע על נפשי :

שוטני . אויבי ושונאי :

זאת פעולת שוטני מאת ה', ר''ל זאת ראוי להם, {{{א}}} מצד פעולתם שעשו רע בפועל ורצו להרגני, {{{ב}}} מצד הקללה, שעל זה אמר והדוברים רע לקלל את נפשי :

פעולת. שכרם, כמו ולא ילין פעולת שכיר :

עשה אתי . חסד ואמת : למען שמך . למען יוגדל שמך : כי טוב חסדך . כאשר חסדך טוב לכל כן הצילני גם אותי :

ואתה ה' אמנם אתה תעשה אתי טובה מצד שני ענינים, {{{א}}} למען שמך שנקרא עלי שמשחתני למלך ויהיה חילול השם, {{{ב}}} מצד החסד כי טוב חסדך, ומצד שמך תעשה אתי נפלאות וטובות, ומצד החסד עכ''פ הצילני :

כי עני . אני נכנע ומושפל כעני ואביון ולבי נעשה חלל בקרבי מגודל הפחד והתוגה :

וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי: והיינו דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי לא דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראוין לאותו מעשה לא דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב ולבי חלל בקרבי ולא ישראל ראוין לאותו מעשה דכתיב מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים אלא למה עשו לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד ואם חטאו צבור אומרים (לו כלך) אצל צבור וכו'.עבודה זרה ד ע"ב וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי: ת"ר שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא אלו הן אברהם יצחק ויעקב אברהם דכתיב ביה בכל יצחק דכתיב ביה מכל יעקב דכתיב ביה כל שלשה לא שלט בהן יצר הרע אלו הן אברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל ויש אומרים אף דוד דכתיב ולבי חלל בקרבי ואידך צעריה הוא דקא מדכר וכו'.בבא בתרא טז ע"ב וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי: תניא רבי יוסי הגלילי אומר צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי רשעים יצר רע שופטן וכו'ברכות סא ע"ב

כי עני, נגד מ''ש וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב, אמר שאני עני ואביון וגם נכאה לבב כי לבי חלל בקרבי :

חלל. פעל עבר, נחלל ונהרג :

כצל כנטותו . לעת ערב : ננערתי . לשון תשנוק וטרוף ואוטם כארבה שהוא נודד ונע ומטורף , ( מצאתי ) :

כצל כנטותו . כמו הצל וחוזר ומפרש כמו נטיית הצל שאינו בא מפאת עצמו כ''א ע''י נטיית הדבר העושה הצל כן נהלכתי אני ר''ל מהלכי לא באה מפאת עצמי ומרצוני כ''א ע''י מכריחים הלכתי גולה ומטולטל : ננערתי כארבה . ננערתי בתנועה החזקה ממקום למקום כמו הארבה שאין לו קן מיוחד וננער מגדר לגדר :

ננערתי . ענין הטרוד והתנועה החזקה כמו חצני נערתי ( נחמיה ה ) שר''ל הייתי מנענע חצני בתנועה חזקה :

כצל כנטותו, בעת ינטו צללי ערב שקרוב היום להשתקע, כן נהלכתי שאני קרוב למות, ננערתי כארבה, הננער ע''י הרוח ממקום למקום כן אני נע ונד :

מצום . בעבור הצום כשלו ברכי ונחלשו : משמן . מהיות בה שומן :

כחש . ענין רזות :

(כד-כה) ברכי, וגם אין לך להעניש אותי על עונותי, כי ברכי כשלו מצום ובשרי כחש מרוב התענית והתשובה, הגם שהם מחרפים אותי ע''ז ויניעון ראשם :

ואני . בעבור מרבית הצום המה מחרפים אותי בלעג ובזיון : יראוני . כאשר יראוני יניעון עלי בראשם בדרך לעג :

יניעון . מלשון תנועה :

עזרני מצד שאתה ה' אלהי, ויותר הושיעני שהתשועה היא יותר מן העזר, וזאת תעשה כחסדך, שהחסד לא ישקיף על זכות המקבל :

עזרני, הושיעני. התשועה הוא יותר מן העזר בכ''מ :

וידעו . תן בלבם לדעת ולהבין כי ידך עשתה זאת התשועה ולא באה במקרה :

(כז-כח) וידעו, עד שידעו שהתשועה אינה טבעיית רק שהיא מיוחדת לידך וכחך, וגם שידעו כי אתה עשית שיקללו המה, שגם קללתם שקללו אותי עשית אתה שיקללו כדי שאתה תברך, ועי''כ קמו ויבושו אחר שבקללתם הסבו לי ברכה, ועבדך ישמח כי היה הקללה לברכה :

יקללו המה . אף כי המה מקללים אתה תהפכם לברכה ואם כי קמו עלי מה בכך הלא קמו ויבושו כי לא יוכלו לי ואני אשמח במפלתם :

ויעטו כמעיל . העוטה ועוטף כל הגוף לכל לבוש :

בשתם . הבושת אשר תביא עליהם יעטוף אותם מסביב כעטיפת המעיל :

כמעיל . שם מלבוש מה :

ילבשו שוטני כלמה, הכלימה היא מאחרים, והבושה היא מעצמו, והלבוש היא מלמטה, והמעיל עוטה בו מלמעלה, וא''כ הדרך הוא שלובש בושה ועוטה כלמה, ודוד בקש בהפך שילבשו כלמה ויעטו בושה, ר''ל שלא תהיה הכלימה כמעיל שהוא מלמעלה על חיצונית הבגדים, ר''ל כדבר הבא מבחוץ שיצוייר שמכלים על לא דבר, רק יהיה כלבוש המכוון לגופו וקרוב אליו, כי תהיה כלימה אמתיית מכוונת למדתם, וכן הבושה לא תהיה כבגד פנימי שאינו מתראה רק אל הלובש, רק כמעיל שתראה בשתם בגלוי :

כלמה, בשתם. הכלימה מאחרים והבושה מעצמו (למע' מ''ד ט''ז) :

אודה, עי''כ אודה ה' מאד, כי הניצול מן הרעה מודה רק על ההצלה, אבל לא על הרעה, שיותר טוב היה שלא היה הרע ולא הצטרך אל ההצלה, אבל אחר שהרעה היתה הסבה אל הטובה, א''כ אודה מאד גם על הרעה, וע''י שידעו כי ידך זאת בתוך רבים אהללנו. כי רבים ישיגו תהלתו :

כי יעמוד . כאשר יעמוד לימין האביון להושיע מיד הרשעים השופטים לקחת נפשי במשפטם המקולקל :

לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ: תניא רבי יוסי הגלילי אומר צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי רשעים יצר רע שופטן שנאמר נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו בינונים זה וזה שופטן שנאמר יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו וכו'.ברכות סא ע"ב

כי יעמוד, שיראו שאין האביון נעזב אל המקרה, וגם בעת שעומד לפני שופטי נפשו, המבקשים להמיתו דרך משפט, כמ''ש בהשפטו יצא רשע, ה' עומד לימינו לזכותו ולהגן עליו :