בית
קודם
הבא
סימניה
שיר השירים-הקדמה
שיר השירים-הקדמה
יַעַן שִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קֹדָשִׁים, אֵין בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ שָׁעָה מְקֻדֶּשֶׁת כְּשָׁעָה זוֹ שֶׁהָאָדָם פָּשַׁט בִּגְדֵי חוֹל וְטָבַל וְלָבַשׁ מַחְלָצוֹת, וְאָז נִכָּר וּמִתְגַּלֶּה תּוֹסֶפֶת אוֹר קְדֻשַּׁת הַשַׁבָּת בְּגוּף הָאָדָם. וְזוֹ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לִקְרוֹת שִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קֹדָשִׁים (פֶּתַח הַדְּבִיר).
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוּ"ד אוֹת הֵ"א בּאוֹת וָא"ו אוֹת הֵ"א, בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְשׁוֹרֵר בְּקוֹל נָעִים שִׁיר הַשִּׁירִים, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, לְעוֹרֵר חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, לָשִׁיר בְּקוֹל נָעִים גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן, וּלְחַבֵּר אֵשֶׁת נְעוּרִים עִם דּודָהּ בְּאַהֲבָה וּרְעוּתָא וְחֶדְוְתָא דְלִבָּא, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה, וְתַּעֲלֶה לְפָנֶיךָ קְרִיאַת שִׁיר הַשִּׁירִים כְּאִלּוּ אָמְרוֹ שְׁלֹמֹה בְּעַצְמוֹ, וּכְאִלּוּ הִשַּׂגְנוּ כָּל הַסּוֹדוֹת הַחֲתוּמִים בּוֹ, וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:
קודם שיר השירים אומרים פסוק זה
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה: