שבחי הבעש''ט-קובץ 6 - [רבי אברהם בן הרב המגיד הגדול]
שבחי הבעש''ט-קובץ 6 - [רבי אברהם בן הרב המגיד הגדול]
מעשה, כשנתקבל הרב רבי אברהם בן הרב המגיד הגדול למגיד-מישרים בקהילת קודש חווסטוב, והסרסור היה רבי מנחם נחום החסיד המפורסם דקהילת קודש טשרנוביל, ושמעתי מרבי יואל מפרטהור שהיה חוגג חג הפסח אצל רבי נחום הנ"ל בקהילת קודש פוריבוסץ, בא אליו שליח למחרת יום הכפור מרבי אברהם הנ"ל, כי הוא נחלש ביום הכפור, ובעת נעילה פסק לדבר, ושאלו אותו אם לשלוח אחר רבי נחום, והרכין עם ראשו 'הן', ושלחו אחריו, ובתוך כך נפטר.
והלך רבי נחום למקווה, כי אמר: אתפלל במקומי עבורו. וקודם יום-טוב שמעו שנפטר, רק לרבי נחום לא הגידו, ובחול-המועד גילה איש אחד לרבי נחום לפי תומו, והתחיל רבי נחום להכות את ראשו בכותל ובכה בכייה גדולה ערך שתי שעות, ולא יכלו להשתיקו עד שלקחו את רבי נחום על זרועם ונשאו אותו לסוכה, ואמרו: רבי, זכרו כי היום יום-טוב! ונח מבכיתו והתחיל לספר בשבחיו.
ואמר: פעם אחת הייתי בקהילת הנפולי ושאלתי אותו אם רואה את אביו, ואמר: הן! ושאלתי אם בחלום או בהקיץ. והשיב: בא אלי בחלום ומדבר עמי, ואחר-כך אני נעור משנתי ומדבר עמי בהקיץ.
וספר לרבי נחום, שהיה שם נגיד אחד, והיה מצער אותו כמה פעמים (ולא רצה רבי יואל לפרסם שמו של הנגיד הלז). וקבלתי לפני אבי, ואמר לי אבי: אני אשלח לקרוא אותו. ושאלתי: להיכן תקרא אותו? ואמר לו: לבית המדרש שלך. ושלח אחריו משרת שלי הנקרא ר' פילט, ור' פילט הנ"ל היה בעת ההיא במדינות פולסיה רחוק מהנפולי ערך ששים פרסאות, ובא לבית הנגיד והכה בדלת ואמר: פתחו לי! והכיר אותו הנגיד הנ"ל בקולו, ותמה על זה ואמר בלבו: הלוא אין בביתו. ותכף היה מתרץ לעצמו: אפשר שבא לביתו לעת ערב. ונתן לו שלום בשמחה רבה, ושאלו זה לזה לשלום. ואחר-כך אמר ר' פילט: אין עת להאריך, כי הרב קורא אותך. ואמר לו: מה אתה מדבר? הלוא רבנו כבר מת ונפטר לעולמו! אמר לו ר' פילט: אף-על-פי-כן קורא אותך. והלך עמו.
וכשבא הנגיד לבית-המדרש של רבי אברהם, ראה שהמגיד יושב בראש השולחן לבוש בבגדים כמו שהיה בחיים. אמר לו המגיד: אתה סבור שאיני בכאן ואתה עושה מה שלבך חפץ, על-כן אני מראה לך שאני יושב בכאן. התחיל הנגיד לתרץ את עצמו ולתת אמתלא לפניו, ולא רצה לשמוע. ואמר לו: לך מעלי! לך מעלי! וגער: פילט, הולך אותו לביתו! והוליכו לביתו. וכשבא לביתו אמר אליו ר' פילט: לך לביתך לשלום, כי צריך אני לחזור.
וכשבא לביתו נתעלף, והייתה צעקה גדולה, עד שנתאספו שכניו והעירו אותו. ושאלו אותו מפני מה נתעלף, וספר לפניהם המעשה. אמרו לו: נלך לרבי אברהם. והלכו כולם לרבי אברהם. וכשראה אותם שחק, אמר: מסתמא אבי קרא אותו. אמרו לו: מנין אתם יודעים? השיב: כי אבי אמר לי שיקרא אותו.