בית קודם הבא סימניה

שבחי הבעש''ט-קובץ 11 - [הכל לטובה]

שבחי הבעש''ט-קובץ 11 - [הכל לטובה]
רבי נחמן מהורודנקע היה לו מדה שהיה אומר על כל שראה או שארע לו, אומר 'טוב ולטובה'. והייתה אמונתו חזקה כעמוד של ברזל. פעם אחת העמידו אנשי חיל בקהילת-קודש מז'בוז' אצל היהודים. אמר לו הבעל-שם-טוב: התפלל שלא יעמדו אנשי חיל אצל היהודים. אמר לו: שזה לטובה. אמר לו הבעל-שם-טוב: כמה יפה שלא הייתה בדורו של המן, שהיית אומר על הגזרה שגם זה טוב. ואין לך מעלה, אלא מה שתלו את המן שהוא גם כן טוב. פעם אחת נסע רבי נחמן עם הרב דקהילת-קודש פולנאה מקהלת נמרוב לבעל-שם-טוב על שבת. וביום הששי נסעו ופגעו באדון אחד במרכבה גדולה, ונסע גם כן באותו הדרך. והיה נוסע לאט והיו יראים לעבור עליו. והכה הרב את ידיו ואמר: וי! וי! כי אנחנו מחללים את השבת חס ושלום. והיה מצטער בצער גדול. ורבי נחמן אמר שהוא לטובה, ונוסף עוד על צערו. ובשעה קלה פגעו מחנה גדולה הולכים עם משאות, והשלג היה גדול מאוד, ולא יכלו בשום אופן לעבור עליהם, כי הלכו גם כן בזו הדרך ולא לקראתם. וכשראו הנוכרים עם המשאות את האדון, פנו כולם מן הדרך ועברו את המחנה הנ"ל. ואחר כך באו לפרשת דרכים ונסע האדון לדרכו והם באו בעוד היום גדול. (כל זה שמעתי מהרב דקהילת-קודש פולנאה)

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור