בית קודם א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז מאמר החרות חרות הרצון התענוג והמכאוב חק הסבתיות ארבעה גורמים סבה א': המצע, חומר ראשון סבה ב': הגורם ונמשך מצד עצמו סבה ג' גורם ונמשך הפנימיים סבה ד': גורם ונמשך מדברים זרים הקנינים התורשתים השפעת הסביבה הרגל נעשה לטבע שני גורמי חוץ בחירה חפשית הסביבה כגורם החיוב בבחירת סביבה טובה שליטת השכל על הגוף חרות היחיד הצורה הכללית של המולידים אינה נאבדת חיוב השמירה על חרות היחיד הרצון לקבל - יש מאין ב' כוחות ברצון לקבל : כח המושך, כח הדוחה חוק אחד לכל העולמות אחרי רבים להטות דרך תורה ודרך יסורים זכות הרבים להפקיע חרות היחיד לחיי החברה החוק: אחרי רבים להטות בחיים הרוחניים החוק אחרי היחיד להטות הבקורת כגורם הצלחה - אי הבקורת כגורם להתנוונות מורשת אבות ב' בחינות: א' ב''כח'' ב' ב''פועל''. שתי יצירות: א' האדם. ב' נפש חיה. חרות ממלאך המות מאמר ג - עת לעשות מאמר ד - תולדות חכמת הקבלה מהות הדת ומטרתה הטוב המוחלט השגחתו ית' היא השגחה מטרתית ב' דרכים: דרך יסורים ודרך תורה. מהות הדת היא לפתח בנו את חוש הכרת הרע התפתחות מדעת והתפתחות שלא מדעת הדת איננה לתועלת הבריות אלא לתועלת העובד. מאמר מהות חכמת הקבלה על מה סובבת החכמה ריבוי הפרצופים הספירות והעולמות ב' סדרים: מעילא לתתא, ומתתא לעילא שמות מופשטים הממשיות שבחכמת הקבלה הערכים הגשמיים והשמות הגופניים שבספרי הקבלה חוק שורש וענף ביחס העולמות שפת המקובלים היא שפה של ענפים מסירה מפי מקובל חכם למקבל מבין כינויים הזרים לרוח אנושי מאמר לסיום הזהר מאמר ח - מאמר השלום הניגוד והסתירה בדבר ההשגחה. שיטה א' היא: הטבע. שיטה ב' היא: ב' רשויות. שיטה ג' היא: ריבוי אלהיות. שיטה ה': עזב פעולתו. חיוב הזהירות בחוקי הטבע. הוכחת עבודתו ית' מפי הנסיון ביאור המשנה: ''הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים.'' גלגל שינוי הצורה מאמר הערבות שכל ישראל ערבים זה בזה. יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט גילוי טפח וכיסוי טפחיים ג' מינים בהסתר החכמה. רשות מן השמים הבא סימניה

מתן תורה-הצורה הכללית של המולידים אינה נאבדת

כן הדבר הזה, אשר כל ''מצע'' שפשט הימנו הצורה הקדומה של המולידים, ולבש צורה חדשה, מכח ג' גורמים שנוספו אליה, ומשתנית הרבה על ידיהם - עם כל זה הצורה הכללית של המולידים לא תאבד ימנו, ולעולם לא יוכל לקבל צורה של אדם אחר, שדומה בערכו, כשם שהשעורה לא תדמה בערכה החטה. שהרי כל מצע ומצע יש לו לעצמו שלשלת דורות ארוכה, מכמה מאות דורות, אשר אותו המצע כלול מהמושכלות שבכולם, אלא שאינם מגולים בו, באותן הצורות שהיו נמצאות באבותיו. דהיינו, בצורות של מושכלות, אלא רק מבחינת פושט צורתם. ועל כן עומדים בו, רק בצורות של כוחות פשוטים שנקראות נטיות ואינסטינקטים, מבלי שיודע טעמם למה עושה כן כנ''ל. ולפיכך לא יצוייר לעולם, שיהיו שני אנשים בתכונה שוה.

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור