בית קודם א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז מאמר החרות חרות הרצון התענוג והמכאוב חק הסבתיות ארבעה גורמים סבה א': המצע, חומר ראשון סבה ב': הגורם ונמשך מצד עצמו סבה ג' גורם ונמשך הפנימיים סבה ד': גורם ונמשך מדברים זרים הקנינים התורשתים השפעת הסביבה הרגל נעשה לטבע שני גורמי חוץ בחירה חפשית הסביבה כגורם החיוב בבחירת סביבה טובה שליטת השכל על הגוף חרות היחיד הצורה הכללית של המולידים אינה נאבדת חיוב השמירה על חרות היחיד הרצון לקבל - יש מאין ב' כוחות ברצון לקבל : כח המושך, כח הדוחה חוק אחד לכל העולמות אחרי רבים להטות דרך תורה ודרך יסורים זכות הרבים להפקיע חרות היחיד לחיי החברה החוק: אחרי רבים להטות בחיים הרוחניים החוק אחרי היחיד להטות הבקורת כגורם הצלחה - אי הבקורת כגורם להתנוונות מורשת אבות ב' בחינות: א' ב''כח'' ב' ב''פועל''. שתי יצירות: א' האדם. ב' נפש חיה. חרות ממלאך המות מאמר ג - עת לעשות מאמר ד - תולדות חכמת הקבלה מהות הדת ומטרתה הטוב המוחלט השגחתו ית' היא השגחה מטרתית ב' דרכים: דרך יסורים ודרך תורה. מהות הדת היא לפתח בנו את חוש הכרת הרע התפתחות מדעת והתפתחות שלא מדעת הדת איננה לתועלת הבריות אלא לתועלת העובד. מאמר מהות חכמת הקבלה על מה סובבת החכמה ריבוי הפרצופים הספירות והעולמות ב' סדרים: מעילא לתתא, ומתתא לעילא שמות מופשטים הממשיות שבחכמת הקבלה הערכים הגשמיים והשמות הגופניים שבספרי הקבלה חוק שורש וענף ביחס העולמות שפת המקובלים היא שפה של ענפים מסירה מפי מקובל חכם למקבל מבין כינויים הזרים לרוח אנושי מאמר לסיום הזהר מאמר ח - מאמר השלום הניגוד והסתירה בדבר ההשגחה. שיטה א' היא: הטבע. שיטה ב' היא: ב' רשויות. שיטה ג' היא: ריבוי אלהיות. שיטה ה': עזב פעולתו. חיוב הזהירות בחוקי הטבע. הוכחת עבודתו ית' מפי הנסיון ביאור המשנה: ''הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים.'' גלגל שינוי הצורה מאמר הערבות שכל ישראל ערבים זה בזה. יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט גילוי טפח וכיסוי טפחיים ג' מינים בהסתר החכמה. רשות מן השמים הבא סימניה

מתן תורה-סבה ג' גורם ונמשך הפנימיים

ג) הוא סדר דרכי ''הגורם ונמשך'', הפנימיים של המצע, שמשתנים, מסבת המגע ופגישה עם כחות הזרים שבסביבתו, שעמהם בא במגע. פירוש, כי אנו מוצאים שמחטה אחת הנרקבת באדמה, יוצאות ונולדות הרבה חטים, ולפעמים עוד גדולות ומשובחות, ממה שהיתה החטה בטרם שנזרעה. הרי בהכרח, שיש כאן תוספת של גורמים, שהשתתפו והתחברו עם הכח הטמון מהסביבה, דהיינו ''המצע'', שמשום זה נגלו ויצאו כל אותם ההוספות בכמות ואיכות, שלא היו כלל בצורת החטה הקודמת. שהם, החומרים והמלחים שבאדמה, והגשם, והשמש, אשר כל אלה פעלו עליה, מתוך שהפרישו מכחותיהם והתחברו אל הכח הטמון במצע עצמו, אשר בדרך קודם ונמשך, והוציאו את הרבוי של כמות ואיכות, להתהוות ההיא. ויש להבין שהגורם הג' הזה, מתחבר עם המצע בפנימיותו, מכיון שהכח הטמון במצע שולט עליהם, שסוף סוף השינויים הללו שייכים כולם למין החטים, ולא למין אחר. ולפיכך אנו מגדירים אותם לגורמים פנימיים, אלא שנבדלים מגורם הב' הבלתי משתנה, משום בחינה שהיא. מה שאין כן גורם הג' המשתנה בכמות ואיכות.

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור