מתן תורה-טו עתה נבין בפשיטות דברי הלל הנשיא להאי גיורא, אשר עיקר הקוטב שבתורה הוא ואהבת לרעך כמוך ויתר תרי''ב מצוות הם פירוש והכשר אליה (כנ''ל אות ב'). ואפילו המצוות שבין אדם למקום הם ג''כ בכלל הכשר המצוה הזו, להיותה המטרה הסופית היוצאת מכל התורה והמצוות, כמ''ש ז''ל ''לא נתנו תורה ומצוות אלא לצרף בהם את ישראל'' (כנ''ל אות י''ב), שהיא הזדככות הגוף, עד שקונה טבע שני המוגדר באהבת זולתו, דהיינו המצוה האחת של ואהבת לרעך כמוך, שהיא המטרה הסופית בתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדביקותו ית'.
ואין להקשות למה לא הגדיר זה בכתוב ''ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך'' כי זה מטעם המבואר לעיל, אשר באמת כלפי האדם הנמצא עוד בטבע הבריאה אין הבדל כלל בין אהבת השי''ת לאהבת חברו, משום שכל מה שזולתו הוא אצלו בגדר בלתי מציאותי. ומתוך שאותו הגר ביקש מהלל הנשיא שיסביר לו כללות הנרצה מהתורה כדי שתהיה מטרתו קרובה לבוא ולא ירבה בדרך הליכה כאמרו ''למדני כל התורה כולה על רגל אחת'' ע''כ הגדיר לו באהבת חברו משום שמטרתה יותר קרובה ומהירה להתגלות (כנ''ל אות י''ד) משום ששמורה מטעויות ומשום שיש לה תובעים.