דרוש א': בענין י"ג מדות ויעבור הנאמרים אחר הוידוי כנ"ל כבר נת"ל בענין נשיאות כפים דברכת כהנים כי בענין י"ג מדות דויעבור נעשים שני תועליות הא' לצורך זווג ז"א עם לאה מן החזה ולמעל' בעת ויעבו' ממש והב' הוא לצורך תיקון דיקנא דז"א שאין בה אלא ט' תיקונים להשלימם לי"ג תיקונים. ונבאר עתה ענין זה באורך הנה כבר נת"ל כי בברכת אתה גבור נעשה חיבוק השמאלי. ובברכת אתה קדוש נעשה חיבוק האמצעי והנה ענין החיבוק הזה הוא בשם הויה דיודין דע"ב בימינא שהוא בחסד דז"א וע"ב משמאל' בגבור' דילי' שהוא הויה דס"ג עם י' אותיותיו העולים ע"ב. וע"ב באמצעי' שהוא הויה דמ"ה דאלפין עם חשבון ההויה עצמה שהוא כ"ו העולים ע"ב. וע"י אלו הג"פ ע"ב מחבק ז"א לנוק' וג"פ ע"ב אלו הם נמשכין בסוד טפה הנמשכת ממוח הז"א הנק' חכמ' ומתפשט בג' מקומות הנז' ג"פ ע"ב הנז'. ואח"כ בברכת שים שלום מתעורר היסוד ואז מתעוררת טפת ההזרעה הנמשכת מן המוח להמשיך למטה וטפה זו היא מעולה מאד לפי שנמשך מן האור המקיף אשר על ראש ז"א מבחינ' המקיף דמוח חכמה וכבר הודעתיך כי טפת ההזרעה היא מעולה מאד ומאירה בתכלית ההאר' וכאשר היא יורדת נמשכת דרך הדעת דז"א המלובש תוך יסוד דאימא כנודע ולפי שהיא יורדת במרוצה עד נקודת ציון של הנקב' לכן הטפה הזו נמשכת דרך צנור הנז' עד למטה. והנה כיון שנתבאר שזה החיבוק הא' נמשך מן החכמ' שבז"א ונודע כי כל בחי' חכמ' היא גבור' כמבואר אצלנו בענין א"א שהגבור' דעתיק מלובשת תוך חכמ' דא"א ולכן כל בחי' ג"פ ע"ב ע"ב ע"ב היא בגי' גבור' לרמוז בהויה דע"ב שבחכמה על גבור' דעתיק הגנוזה בתוכ' ולכן אנו רוצים שזו הטפה של ההזרע' תתחלק לג' חלקים חלק א' נמשך למטה לצורך זווג רחל נוקבא דז"א. והשני הוא להמשיכה בחסד דז"א לעשות ממנו בחי' ע"ב באופן אחר לצורך חיבוק יותר מעול' מן הא' כמ"ש. והג' הוא להעלותו למעל' להמשיכו אל דיקנא דז"א כדי שתהיה שלימ' בי"ג תיקוני דיקנ' שלמים כי בתחיל' לא היה בו רק ט' תיקונים בלבד. ודע כי טפה זו נמשכה מחסד דעתיק המלובש תוך הכתר דאריך ומשם נמשך למטה כנז': והנה בעת נפילת אפים אז הוא עת נתינת והורדת הטפה הזו מן היסוד אל המלכות ולכן אנו מקדימין עתה בי"ג מידות ויעבור לעכבם קודם שתרוץ למטה ולוקח אותה בהיות' למעל' במקום החזה דז"א כי שם נקרא מעבר יב"ק שעוברים הויות המוחין דגדלות תוך האלקים דקטנות שבגרון כי הויה ואלקים בגי' יב"ק וזהו ויעבור של י"ג מדות שא"א עתה ליקח את אור המוחין דגדלות העוברים מעבר יב"ק וזהו טרם שירד' למטה לפי שאז כבר יצאה מן תוך המחיצות דיסוד דאימא כשנמשכת מן המוח וירדה עד שם ואז כבר נגלית בגלוי ואז אנו מעכבים טפה זו בהיות' שם קודם שתרד במלכות ומתחלק לג' חלקים כנ"ל ואז נמשך ממנה חלק א' שה"ס שם ההויה דע"ב דיודין ונמשכת והולכ' בחסד שהוא זרוע הימין דז"א כדי לעשות בו חיבוק יותר מעולה. אבל ג' ע"ב הראשונים שהיו בחו"ג ות"ת דז"א שלשתם נתקבצו בשמאל דז"א ושם נתחברו ג"פ ע"ב ע"ב ע"ב ונעשו רי"ו שהוא בגי' גבור'. ואמנם הע"ב דבחי' החסד נמשך בזרוע ימין עתה מן הטפה הנז' כנז' ונמצא שהם ע"ב רי"ו וז"ס ויעבור ע"ב רי"ו ועיין באד"ר דקל"א ע"ב בענין אוירא דכיא ושם תבין היטב ענין ע"ב ורי"ו מה עניינו באמיתות וכן בביאור ק"ש שעל המטה ונודע כי כאשר מים רבים יורדין דרך צינור א' במרוצה אעפ"י שהצינור ההוא יהיה דק וצר מאוד אין המים מתעכבי' בו ומקלחי' ויוצאים דרך קצה הצינור למטה. אבל אם נסתום פי הצינור למטה במקום הקלוח המים אז יחזרו המים היורדים ויעלו למעלה ואין כח במחיצות הצינור לעכבם ואז מתקלקלים מחיצות הצינור ונשברים והמים יוצאים דרך בקיעת מחיצות הצינור, ונמצא שבהיות האור העליון של הטפה הנז' יורדת עד הנקבה לא היה מקלקל מחיצות אבל עתה אשר אנחנו מעכבים אותו למעלה במקום החזה שהוא במקום יציאת האור מפי היסוד דאימא מסתיים שם כנודע אז אין כח ביסוד דאימא להחזיקו כי אורו גדול מאד להיותו נמשך מן המקיף העליון אשר למוח החכמה שבחכמת ז"א ולכן מחיצות יסוד דאי' מתקלקלי' ומסתלקי' ונשארים המוחין בלתי מלובשים בנה"י דאימא והנה בתחילה שהיו בתוך הלבושים דנה"י דאימא לא היו רק ג' מוחין בלבד שהם חב"ד כמבואר אצלנו ולכן אז היתה הדיקנא דז"א בסוד ט' תיקונים בלבד כנז' באדרת נשא לפי שהדיקנא נמשכת מן המוח והנה הם ג' מוחין כל א' כלול משלשתם הרי הם ט' תיקוני' בלבד אבל עתה שהם בלתי לבוש הנה הם נפרדים בסוד ארבע מוחין כי הדעת נחלק לחו"ג ואז ג"פ ד' מוחין הם י"ב ועם הכולל הם י"ג תיקוני דיקנא דז"א אמנם אין הדבר נעשה מאליו כי הנה בתחילה מתגלין המוחי' מתוך לבושיהם וניכרים היותם ד' מוחין אבל עדיין אין הארתם בולטת לחוץ בצדדי הפנים דז"א להשלים בו ארבע תיקוני דיקנא החסרים בו כנז'. וכדי להוציא הארתם לחוץ צריך שיהיה ע"ד מ"ש בענין התפילין ששם ביארנו שאין אור המוחין בולט לחוץ במצח דז"א להעשות שם בבחי' תפילין אלא בכח ההוא קוצא דשערי הנמשכת מן א"א עד רישא דז"א כנגד ערפו ומכה שם ומאיר הארתו שם ונכנס' במוחין ואז מתוך רבוי ההארה שלהם נבקעים לבושיהם ובולטים אורותיהם במצח בסוד התפילין וכן היה הענין כאן והענין תלוי במה שנבאר: דע כי ברישא חוורא דא"א יש שם בחי' י"ג חוורתי שהוא המקום החלק של העור הלבן ההוא שבין שער לשער כמבואר אצלנו באדרת נשא והנה הם ג' הויות בההוא חוורא ובהם י"ב אותיות וה"ס י"ג חוורתי הנז' כ' הי"ג הוא הכולל את כולם והנה ארבע חוורתי שבהם שהם הויה א' הם נמשכין ויורדין דרך אחורי א"א דרך העורף. אבל הח' חוורתי שהם ב' ההויות עם החוורא הי"ג הכוללת את כולם הם נמשכין כנגד פני א"א. גם נתבאר כי יש י"ג תיקוני דיקנא בא"א והם ג"כ בחי' ג' הויות אחרות שבהם י"ב אותיות ותיקון הי"ג כולל את כולם. והנה אלו הי"ג תיקוני דיקנא דא"א ד' מהם שהם עלאין אינן צריכים אל האר' עליונה כי כבר יש להם הארה הצריכה אליהם. אבל הח' אחרונות שבהם שהם הנק' דיקנא דכהנא רבא שהתחלתם היא מן התיקון הנקרא ורב חסד משם ולמטה כי רב חסד הוא בחי' כהנא רבא כנודע שהכהן הוא בחסד ואלו הח' תיקונים הנה הם צריכין לרדת להאיר למטה בט' תיקוני דיקנא דז"א ולכן הם צריכין תמיד לקבל הארה עליונה לפי שהם מתקנים תמיד לדיקנא דז"א משא"כ בד' תיקונים העליונים מהם ולכן אותם ב' ההויות שהם ח' חוורתי דרישא הם נמשכין ומאירים בהם ועי"כ יש בהם כח בט' תיקוני' הנז' לרדת להאיר בט' תיקוני דיקנא דז"א אבל הד' תיקו' עילאין שאינן מאירין תמיד בדיקנא דז"א אינן צריכין לאור עליון. אמנם עתה אשר כוונתינו היא להשלים כל י"ג תיקונים בדיקנא דז"א הנעשית מכח בירורי המל' של ז"א והנה הכח שלהם שהיא אותה טיפה שהמשכנו מלמעל' אשר בקע את היסוד דאימא העומדת בחזה דז"א וקלקלה את מחיצותיה כנ"ל הנה היא עומדת שם ואין בה כח עדיין להוציא לחוץ את הד' תיקוני דיקנא דז"א ולכן צריך שאותה ההויה השלישית שהיא ד' חוורתי רישא דא"א הנמשכ' מאחורי רישא דידיה דרך העורף ומגעת עד מקום ערפו של רישא דז"א והיא מכה שם ומאיר' שם ונכנסת עד תוך המוחין דז"א ממש כי מאחר שכבר אור הטפה הפנימית בהגיעה שם בקעה יסוד אימא וקלקלה את מחיצותיה ולכן יש עתה כח אל אור הויה הנז' דד' חוורתי אחורי רישא דא"א לכנס תוך המוחין דז"א ואז שתי האורות האלו הפנימי והחיצון מתחברים יחד ומכים ומאירים במוחין דז"א ויוצא הארתם לחוץ ואז מכח ד' אותיות זו ההוי"ה של ד' חוורתי הנז' נעשים בז"א ד' תיקונים אחרים עלאין ואז נשלמת דיקניה בכל י"ג תיקונין נמצא כי האור הראשון של הטיפה בוקע מחיצות לבוש יסוד דאימא ואח"כ בא האור של ההויה דארבע חוורתי דא"א ונכנסו ובקעו את הפנים עצמן דז"א והוציאו בו ארבע תיקוני דיקנא עלאין שבו. אבל עדיין אין דיקנא דיליה שלימה לפי שהט' תיקונים תתאין דיליה הם מאירים מאד לפי שיש בהם הארת ח' חוורתי האחרים הנמשכים דרך פנים שלא ע"י התלבשות אבל הד' תיקונין עלאין נמשכו מן הארבע חוורתי שבאו ונמשכו ע"י העבר' והתלבשות כנז'. והארתם גרוע' ואדרבה צריך שיהיה הדבר להפך שהד' עלאין יאירו יותר מן הט' תתאין ולכך צריך שתמשך הארת ד' תיקוני דיקנא עלאין דא"א שהיא בחי' הויה א' מן ארבעה אותיות ותרד ותאיר בד' תיקונין עלאין דז"א וע"י הארה זו יאירו אלו הד' תיקונין עלאין יותר מט' תיקונין תתאין ואמנם המשכת הארה זו היא באופן זה כי הנה אותה ההויה דארבע חוורתי אחורי רישא דא"א אשר נמשכה למטה ונעשו ממנה ארבע תיקונין עלאין דדיקנא דז"א כנז': והנה הויה זו אע"פ שהיא עליונה עכ"ז כבר היא עתה ירידה למטה ונתיישבה בז"א ונק' ע"ש ונעשית ממש בחי' ז"א והויה זו היא קורא' אל אותה הויה הנז' אשר בארבע תיקונין עלאין דדיקנא דא"א שתרד למטה ותאיר בארבע תיקונין עלאין דדיקנא דז"א כנז': והנה ביארנו הענין דרך כללות. ועתה ניישב הביאור הנז' בתיבות הפסוק עצמו שהוא ויעבור ה' על פניו ויקרא כו' הנה תיבות ויעבור היא ענין המשכת הטפות דע"ב רי"ו שהם אותיות ויעבור כנ"ל ותיבת ידוד הכונה היא במה שנודע שז"א נשלם לי"ס עם בחי' המלכו'. ואמנם עתה אשר המל' ננסרה ונתפרד' ממנו וחזרה עמו פב"פ נמצא שאין בז"א עצמו רק ט"ס בלבד אבל ע"י זה האור אשר אנו ממשיכים בחזה שלו בין ב' זרועותיו הנה האור הזה הוא נמשך ג"כ דרך אחוריו ומאיר ג"כ שם במקו' ההוא אשר היתה שם המל' דבוקה מאחוריו בתחי' ונודע כי כל דבר קדוש' אף שמסתלק מניח שרשו במקומו והנה שרש המלכו' אשר שם מאיר עתה מאד ע"י תוספת האור הזה ועל ידי כך נשלם ז"א לי"ס ונקרא שם מלא וידוד שלימה וז"ס ההויה הזו דויעבור ידוד. הנה נת"ל שכל ענין המשכ' אור הטפה הנז' הוא לענין חיבוק המלכו' הרמוזה בפסוק שלמעל' מזה באומרו אני אעביר כל טובי שהיא המלכות הנק' לאה והנה המלכות הזאת היא עתה על פניו מעולה ממנו לפי שכל בחי' הורד' טיפה זו היתה להוריד' למלכו' אלא שאנחנו עיכבנו אותה במקום הזה כנ"ל כדי להשלים ז"א עצמו כנודע נמצא שהוא אוכל משלה ומחלקה הנוגע לה. והנה הוא טפל אליה בבחי' זו והיא גדולה ממנו ומאירה בפניה יותר ממנו וזה נרמז במלת על פניו שלא נאמר בפניו אלא על פניו כלו' למעלה מפניו כי לאה זו היא מעולה עליו ומאירה ביותר והנה בחי' ע"ב רי"ו הנרמז בתיבת ויעבור כנז' אשר נמשך ע"י עיכוב האור ההוא וחזרתו ועי"כ נעשה בחי' ידוד על פניו כנז' הנה ג"כ גרם דבר אחר למעלה והוא כי גם אותה הויה של ד' חוורתי רישא דא"א הנמשכת עד עורף ז"א עברה ונכנסה תוך המוחין דז"א וחזרה ויצאה לחוץ בפניו של ז"א ושם נעשית בחי' ד' תקונין עלאין דדיקניה. וזו כונה שנית בתיבות ויעבור ה' על פניו כו' כי ידוד הנז' שהיא הד' חוורתי הנז' עברו על פניו דז"א ונעשו שם בו בחי' ד' תקונין עלאין דדיקניה. ואומרו ויקרא ידוד ידוד וכו' ה"ס מה שביארנו כי זאת ההויה של ד' חוורתי רישא דא"א הרמוזה בויעבור ידוד אשר ירדה ונתיישבה בד' תיקונין עלאין דדיקנא דז"א הנה היא קוראה אל ההויה האחרת אשר למעלה בד' תיקונין עלאין דדיקנא דא"א שתרד ותאיר למטה בד' תקונין עלאין דדיקנא דז"א וזהו ויקרא ידוד ידוד. כלומר כי זו ההויה קוראה אל ההויה האחרת העליונה שתרד ותאיר כנז'. והנה באד"ר אמרו כי פסיק טעמא בין שני ההויות האלו לפי שההויה הראשונה היא בז"א והב' היא בא"א וכפי דברינו אלה שניה' הם בא"א ולא עוד אלא שהראשונה היא יותר מעולה מן השנית כי זו בחוורתי רישא וזו בתיקוני דיקנא אבל הענין מובן עם האמור כי אחר אשר ההויה הא' ירדה כבר למטה בז"א והויה הב' עדיין היא למעלה בדיקנא דא"א לכן הראשונה נקרא בחי' ז"א והב' שעדיין לא ירדה נקר' בחי' א"א והענין מבואר: ועתה אנו צריכין להודיעך כי אין בז"א לעולם רק ט' תיקוני דיקנא כנז' באד"ר ד' קל"ח ע"א. אבל הענין הוא שעתה בענין ויעבור נמשכת הארת ד' תיקונין עלאין דדיקנא דא"א באלו הט' תיקוני דיקנא דז"א ונמצא שבאלו הט' תיקוני דיקנא דז"א יש בהם הארת של י"ג תיקונים שלימים ועי"כ נחשב כאלו נגמרו בו י"ג תיקונין אבל האמת הוא כי אין בו לעולם רק ט' תקונין בלבד: ונחזור עתה אל ענין שאנו בו ויקרא ידוד ידוד כי הנה בט' תיקוני דיקנא דז"א יש בהם שני הויות שבהם שמונה אותיות ותיקון הט' הכולל כולם ע"ד מה שנתבאר בתיקון הי"ג דדיקנא דא"א שכולל הי"ב עליונין והנה עתה יורדין מלמעל' שני הויות על דרך מה שביארנו בויקרא ידוד ידוד ואז אלו השני הויות ראשונות אשר שתיהן אינן רק הויה אחת לפי שהם בחינת ארבע תיקונים לבד הנה הם מתפשטות ומאירות בט' תיקו' דיקנא דז"א ואז נמצאו י"ג הארות בט' תיקוני דיקנא דז"א כנז' ונמצא כי בתיבות ויקרא ידוד ידוד כו' צריך לכוין ג' כוונות תחלה תכוין שאותה הויה שעברה דרך עורף ז"א לפנים היא קוראה את ההויה העליונה שבארבע תיקונין עלאין דדיקנא דא"א ואז שניהם נמצאות למטה בז"א. ואח"כ תכוין עוד כוונה ב' כי ההויה הא' אשר בד' תיקונים הראשונים שבט' תיקוני דדיקנא דז"א היא קוראה לאותה ההויה שירדה מד' תיקונים עלאין דדיקנא דא"א אשר נמשכת דרך הפנים והיא מעולה מאד ומאיר בה. אח"כ תכוין עוד כוונה ג' כי ההויה הב' שבד' תיקונין תתאין שבט' תיקוני דיקנא דז"א היא קוראה אל ההויה דארבע חוורתי אחורי רישא דא"א הנמשכת דרך אחור בעורף ז"א ועוברת ומאירה בה והרי נתבאר ג' כוונות וגם נתבאר לך איך ב' ההויות הראשונות דא"א מאירות בב' הויות השניות דז"א. אבל לעולם אינם רק ט' תיקוני דיקנא בז"א. אלא שההארות הם במספר י"ג הארות כמשי"ת עוד בע"ה. והנה נתבאר לך איך יש בחינ' רי"ו בגבור' הזכר שהוא ז"א ואמנם גם יש בחינת רי"ו אחר אל המל' ונמשך ג"כ מן דיקנא דא"א והוא באופן זה. אמר הכותב חיים שכחתי תשלום דרוש זה: