נבאר בו סוד הקדושה של חזרת הש"ץ הלא ידעת כי האצילות הקדוש נתקן בג' תיקונין. הא' הוא עתיקא קדישא דאשתכח בג' רישין. הב' הוא או"א. הג' הם זו"ן. והנה ג' קדושות לג' רישי' דעתיקא קדישא הא' לההיא דלא אתיידע כלל הב' לכתרא עלאה השלישי למוח' סתימא' חכמ' קדומ' אי נמי קדוש א' לעתיק' קדישא ב' לאו"א קדוש ג' לזו"ן וזהו ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו דהיינו נוקבי' דז"א ברוך כבוד ה' ממקומו לאו"א. ברוך אבא. כבוד ה' אימא. ה' ימלוך לעולם ועד זו"ן. ה' ז"א, ימלוך נוק' וכנגד ג' אלו אנו אומרים ה' מלך לעילא לא"א. ה' מלך לאו"א. ה' ימלוך לזו"ן. ואמנם ענין קדושת יוצר וקדוש' תפלה וקדושת ובא לציון היא כי הכלה הכלולה לא נמצא לה בראשה רק ב' מוחין והם חכמה ובינה אבל דעת אין לה בשלימו' כי נשים דעתן קלה ונק' ע"ב ק"ל כדאיתא בפ' שלח לך והענין הוא הנקבה מחדוי מאחורי. ונמצא כי קדם לה בעלה כשיעור ו"ק חב"ד חג"ת כי מן החזה מאחורוי תחלת התפשטו' והו"ק אלו הדעת כוללם כי הוא כולל חו"ב ומכריע ביניהם וכולל חו"ג ומכריע ביניהם וכאשר נתפשט הדעת למטה לצורך הנקב' להכריע בין שתי מוחותי' נשאר ק"ל מאד וז"ש בזו' דעת אתי בשית סטרין מה דאשתאר איהו ק"ל. וענין ק"ל ע"ב הוא כי חשבון ההויה בריבועה בדרך זה עול' ע"ב י' י"ה יה"ו ידוד ועוד במילואו כזה יוד יו"ד הא יוד הא ואו יוד הא ואו הא עולה ק"ל ושנים אלו הם דעת שבנקבה. והנה אדה"ר לא נזדווג עם חוה אשתו עד היותו בן ק"ל שנה ואז ידע את חוה ונתן לה דעת זה. ויוכבד לא ילדה למשה שה"ס הדעת עד היות' בת ק"ל שנה ונכנסה בדעת זה והבן כל זה והנה קדוש' יוצר לתקן לה ג' מוחין בשלש' קדושות אלו ולהיות דעתם כלול משלש' קדושות עליונות וכל זה למטה במקומה בבריאה בהיכלותי' ולפיכך הוא מיושב וכאשר תעלה עם בעל' אל מקום אצילות' כנגד החזה פנים אל פנים צריכין לשלש לה ג' קדושות לתקן שלשה מוחותי' ולהיות' דעתה שלם וזהו קדושת התפל' להמשיך לה חב"ד מג"ר שבזכר שלמעל' ממנה שהם חג"ת ולפי שהכתר כנגד הת"ת ושם אצילותה. נמצא שהיא אחר חסד וגבור' וכנגד הת"ת ולפיכך מקדשין אות' אחר ב' ברכות שהם חסד וגבור' להיות' דעתה כלול מהם ואז יתוקן מוחה כזכר ואז יהיו שניהם קדושים ולזה אומרים אז אתה קדוש ושמך קדוש. ואחר שכבר נתקנ' הנקבה בדעת שלם אח"כ אנו שואלים דעת וזהו אתה חונן לאדם דעת והנה לא עלתה הכלה רק כנגד החזה מקום אצילות' ובתפלת מוסף עולה עד למעלה פב"פ ראשה אצל ראשו ואז תקבל שפע מכתר עליון ע"י שמתקנים לה ג' מוחותי' במקום גבוה בג' קדושו' וזהו חידושה לעלות למעל' ממקום אצילות' ולפיכך גם בר"ח אומרים כתר ומתפללים מוסף על חידוש הלבנה כדפרשתי. ודע שהזכר עולה בחיק אביו וכאשר הנקב' עול' אצלו עול' למעל' ממקום אצילות' הראשון ואז תקרא עטרת בעלה וזהו בשבתות ויו"ט ולכך אומרים במוסף איה מקום כבודו וממקומו כנגד שניהם כנגד הכלה שנק' כבוד אנו אומרים כבודו מלא עולם ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו וכנגד הזכר אנו אומרים ממקומו ממקום ו' סוד ו' שבקדוש העול' עד קדש חכמה בסוד הדעת ישראל עלה במחשבה אמנם בר"ח הוא חידוש הלבנה בלבד לעלות אצלו פנים כנגד פנים ולא בחיק אביהם עם היות כי שפע הכתר יורד לה דרך המדרגות ולפיכך אין אנו אומרים איה מקום כבודו כו' ולא ממקומו כי משרתי' יודעים מקומם. ודע שאין קדושת שבת דומה לקדושת יו"ט כי בשבת הבנים יורשין אביהם ממש ונק' קדש ומקבלים שפע מעתיקא קדישא כמוהו. האמנם ביו"ט עולים אל אביהן לקבל שפע ממנו והם קרואים אצלו ולפי' מקראי קדש הם. והנה בשבת יעלו הבנים באביהן שוים לו ויהיו כולם במקום הקדש מראשם ועד רגליהם ואין שם חול כלל. האמנם בי"ט יגביהו ראשם אצל אבותיהם וו' קצוותיהם למטה ויהיו חג"ת שלהם במקום חב"ד ונה"י במקום חג"ת ושש קצוותיהם אלה יקראו חול המועד ואינן חול גמור ח"ו כי נתעלו ממדרגתם הא' למדרגה אחרת עליונה כנ"ל אבל מפני שלא עלו עד או"א בג"ר יקראו חול המועד. ונמצא לפי זה שקדושת חול המועד למעלה מקדושת ר"ח כי ר"ח נתחדש ראשה בלבד לעלות למעלה ממקום אצילותה ולפיכך נקרא ראש חדש. ובחול המועד ראשה במקום גבוה בחיק אביהם והזרועות והגוף במקום הראש ונה"י במקום הזרועות והגוף ולפיכך אין מניחין תפילין בח"ה כלל משא"כ בר"ח שמסירי' אותם בתפלת מוסף לבד כי אז נגלה עליה שפע עתיקא ויורד דרך המדרגות והוא למעל' מהתפילין כי הנחת התפילין יורה על החתן היורש את אביו ואמו במקום אצילותו ומוחותיו שתי' נעשו ד' חו"ב חו"ג ועל הכלה המקבל' מתנה"י למטה במקומ' והנה בח"ה שניהם עולים למעלה ממקום התפילין כי ראש שניהם בחיק אביהם כדפרישית. גם בר"ח אע"פ שאינם עולים למעל' ממקום אצילות' מ"מ שפע כתר עליון יורד להם דרך המדרגות בתפלת מוסף והוא גדול מהנחת התפילין והבן כ"ז כי בזה תבין למה לא הותר בשבת מלאכת אוכל נפש וביו"ט הותר ובחו"ה הותר דבר האבד ובר"ח אין בו איסור מלאכה כלל. וזה כי המלאכה מורה על הקליפה בסוד העשיה ששת ימי המעשה: והנה בשבת המלך והכלה כולם נכנסים אל הקדש פנימה ואין מהם דבר בספירות הבנין ואז הוא השבתת הקליפ' לגמרי ולפיכך נאסר בכל מין מלאכה ואמנם בי"ט ו' קצוותיהם למטה בספי' ששם שליטה ומגע יד לקליפ'. אבל נתעלו כי חג"ת חזרו במקום חב"ד שבחתן ונה"י במקום חג"ת ולפיכך נאסרה מלאכת עבודה כי אין שליט' לחיצונים בסוד חג"ת אבל יש להם יניק' וחיות משם להחיות את נפשם והנה השליט' היא במקום מלאכת עבוד' והוא מנה"י כי מהם יגיע להם ממשלה למשול על הטהרה ולהעביר' ולהיות ישראל משועבדין אל הקליפ' כמו עתה בזמן הגלות שאנו משועבדים מצד ההוד כמד"א והודי נהפך עלי למשחית כל היום דוה וגם סמאל נצח קצת ליעקב מצד הירך והם בתי בראי שמהם מגיע ממשל' לחיצוני' והאבר הקדוש נמשך ממנו צינור לקליפ' כנודע אבל בגופ' שהם חג"ת אין להם ממשלה ושליט' אבל חיות וקיום ומזון לעמוד על משמרתם הקבוע' ולהיותם נכנעים לטהרה נמשך להם מסוד חג"ת ולפיכך הותר להם מלאכת אוכל נפש בלבד. ודע כי חיות זה נמשך להם מג' עליונות ויורד דרך המדרגות ולפיכך ביום טוב עצמו שהג"ר שולטו' ומשפיע לו"ק האלו הותר להם מלאכת אוכל נפש בלבד כי אין העליונות משפיעות לחיצונים רק חיות לבד ולא שליט' ח"ו אבל בח"ה הו"ק שולטות ולפיכך הם ששה ימים ולהיות כי הו"ק אלו נתעלו כי חג"ת עלו לחב"ד ונה"י עלו לחג"ת אין להם לקליפ' שליט' כ"כ רק בדבר האבד וה"ס קצת ניצוצי קדושה שנכנסו בעמקי הקליפות ונאבדו שם בעון העולם על אלו יש להם שליט' לבד אבל אין להם שליט' מחדש על הקדושה ח"ו רק בדבר שנאבד וכדכתיבנ'. עוד אני אומר דדבר האבד היינו קלי' שנכנסה וחזרה קדושה בסוד נוגה והם נשמות אשר היו בעמקי הקליפ' אבודין וחזרו ונטהרו ונכנסו במקום הקדש במקום מדרגות העשיה בפנימיותה לא חוץ במקום הקליפ' ואלו לא זכו לעלות למעל' ביצירה וכ"ש בבריאה וצריכין אנו להשפיע בעשי' ומדרגותי' בסוד המלאכ' להשפיע לאותם הנשמות האבודין שם ולפיכך הותרה המלאכ' בח"ה. ואף לפי פשוטו של דבר נבין ממנו לעומת העליון כי כמו שהמלאכ' לדבר האבד מעמידה שלא יאבדו: