ביאור קצת כונות בתפילות ר"ה הנה נת"ל כי בר"ה לפי שנברא העולם ביום הזה לכן נעשה בכל שנה באלו הימים ככל מה שהיה בעת שנברא העולם והוא כי בתחילה חוזרים זו"ן אב"א וצריכים אח"כ נסירה וחזרת פב"פ וחיבוק ונישוק וזווג וכל אלו הבחינות הם נגמרים ביום ח' חג עצרת ואז מזדווגים יחד וכמ"ש בע"ה בתחלת דרוש חג הסוכות ובתחלת דרוש יוה"כ וע"ש בדרוש ג' דחג הסוכות בענין התפשטות החסדים דאימא בנוקבא דז"א ושם נתבאר טעם נכון אל אריכות הימים האלו משא"כ בזמנים אחרים ונמצא כי מיום א' של ר"ה עד סוף ליל חג עצרת כולם הם או זווג ישראל עם לאה או זווג יעקב עם לאה ולכן נק' ר"ה כי כן לאה היא ראש של רחל כנודע בסוד עקב ענוה יראת ה'. ומה שאנו מכוונים בכל תפלות אלו הימים הנז' בברכת אבות במלך עוזר ומושיע ומגן כו' להחזירה פב"פ אז הכל בסוד לאה ולא ברחל כי רחל אין נסירתה נגמרת אלא ע"ס י' ימ"ת ספירה א' בכל יום מהם אבל לאה ננסרת לגמרי ביום א' ובכל יום ויום וחוזרת פב"פ עמו ולזה תיקנו ענין זכרנו לחיים כו' קודם מלך עוזר כו' כי במלות אלו נרמז נסירת לאה. ולכן יש בזכרנו לחיים י"א תיבות וזה סדרם זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כתבנו בספר חיים למענך אלקים חיים ולא יאמר אל מלך וגם לא יאמר אל חי וכ"כ בעל הטורים ז"ל: וכבר נתבאר אצלנו שזהו סוד הנסירה ואינה נעשית אלא ע"י השינה והדורמיטא שהיא א' מס' במיתה לכן אנו אומרים שזכירה תהיה לחיים ולא למיתה. גם נתבאר אצלנו כי למענך אלקים חיים הוא בנה"י דז"א ונודע כי הם שיעור קומת הנוקבא וזהו למענך כי נסירת הנה"י היא למענך כי שם הוא קומתך. והנה הם י"א תיבות בסדר הזה והם כנגד עשר אחוריים שצריך לנסר ועוד בחי' אחרת שהיא חיות לכולם שעמה הם י"א ע"ד מ"ש בי"א סמני הקטורת הנאחזים בי"א אחוריים שלו ואע"פ שאין ננסר בכל יום ויום מן עשרת ימ"ת אלא ספירה א' עכ"ז צריך להוריד הדינין עד למטה. ונודע כי לאה היא באחורי ז"א מראשו ועד החזה ורחל היא מן החזה ועד סיום רגליו. והנה זכרנו לחיים הוא כנגד כתר דז"א אשר נקרא חיים בסוד התפי' העליו' שהם בחי' המקיפים העליונים הא' אשר על כתר דז"א כנ"ל בביאור ברכת אבות במלות אוא"א כו' כי יש מקיפים א' וב'. ונודע כי התפילין נק' חיים חיי המלך לפי שיש בהם כ"א אזכרות כמנין אהיה וד' פרשיות כנגד ד' אותיות הויה וד' בתים כנגד ד' אותיות אהיה והנה אהיה הויה אהיה הם בגי' חיים וזה תכוין בזכרנו לחיים שהוא מלת חיים הא' שבד"פ חיים הנז' כאן. ותכוין כי אלו התפילין שהם המקיפים העליונים נמשכים בז"א ע"י זווג או"א כנודע אשר בבחי' אור המקיף שלהם והנה או"א הם בבחי' הוי"ה דמילוי יודין דע"ב ואהי"ה דמילוי יודין העולה קס"א והנה ע"ב וקס"א הם בגי' רג"ל והם בגי' ד' אותיו' זכור אשר במלת זכרנו ועוד יש בו נ' יתירה לרמוז כי הנה אח"כ נמשכים אלו המקיפים היוצאים מן הזווג הנז' דרך נ' שערי בינה הנמשכים מן אורות דאו"א. גם ר"ת זכרנו לחיים הוא ל"ז וס"ת הוא מ"ו והם בחי' ב' מילויי ב' הויות ע"ב ס"ג לרמוז כי כ"ז נמשך ע"י זווג או"א הנקרא ע"ב וס"ג ואז יוצאי' בחי' המילויים שבהם לחוץ. גם תכוין כי ר"ת הוא ל"ז כמנין הב"ל לרמוז כי אלו התפי' הם בחי' א"מ הנקרא הב"ל כמבואר לעיל בברכת אבות ובהרבה מקומות והוא בבחינת ההבל היוצא ממילוי ס"ג שהוא בגי' הב"ל. והרי ביארנו טעם היות התיבות י"א ואמנם היות מספר אותיותיו מ"ח הוא לרמוז אל ב' שמות הויה אהיה שרמזנו במלת זכרנו כנז' והם בפשוטן בגי' מ"ח עם הכולל. אח"כ אנו אומרים מלך חפץ בחיים והוא למטה בתפילין דמקיפים תחתונים שבמצח דז"א שהם כנגד המוחין הפנימיים חב"ד וגם אלו התפי' נקר' חיים לטעם הנ"ל. והנה באחורי אלו התפי' יש שם קשר של תפי' אלו שבראש ז"א והוא סוד אות ד' כנודע והיא בחי' לאה מל' העליונה העומדת באחורי ז"א מן חכמה ולמטה וז"ש מלך חפץ בחיים כי זו המל' עילאה הנק' מלך לוקחת חפץ ורצון הנמשך מן מצח הרצון אשר בז"א אשר שם בחי' התפילין הנז' הנקרא חיים ומן הרצון הזה שלוקח מן התפי' הנקר' חיים נעשית ד' זו דקשר דתפילין מאחוריו הנק' מלך: כתבנו בספר חיים הוא בחג"ת דז"א אשר הם סוד ב' ידים שבהם סוד הכתיבה והנה מל' הב' הנק' רחל ונקר' ספר כנודע היא יוצאת כאן באחורי החזה אשר בת"ת ושם נעשים בה ג"כ בחי' תפילין שבראש שלה הנק' תפילה של יד דז"א כמבואר אצלינו במקומו. וגם תפילין אלו נקר' חיים וזמ"ש כתבנו בספר החיים כי בחי' חג"ת דז"א הנקר' כתיבה יאירו במלכות הב' הנק' ספר אשר בו התפי' הנקר' חיים ויתקנו אותה: למענך אלקים חיים הוא בנה"י דז"א כבר אמרנו למעלה כי הם שיעור קומת הנוק' וזהו למענך כלומר כי נסירת הנה"י הוא למענך כי שם הוא קומתך. והענין הוא כי יש כאן בחי' נה"י דז"א ובחי' נה"י דרחל נוק' העומדין כנגד הפרקי' תתאין דנה"י דז"א כנודע וכ"א מהם נק' אל חי בסוד היסוד הנק' כן בין בנה"י דז"א בין בנה"י דנוק' והתחברות ב' יחד נק' אלקים חיים בלשון רבים וכפי הכונה הזאת היה ג"כ צודק לומר כאן מלת אל חי כמו שיש גורסין אבל אין לומר אותו לפי שאין צורך להזכירו כיון שכבר הוזכר בלשון התחברות אלקים חיים כנז' ועוד כי אין להוסיף בזכרנו יותר מי"א תיבין כנז': מלך עוזר ומושיע ומגן עתה הוא בחי' חזרת לאה עם ז"א פב"פ כנודע בתפלת שחרית דחול ובמלת מגן תכוין אל מש"ל בברכת אבות בענין אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ואמרנו כי מן ג"פ אל אל אל שבג"פ אלקי אלקי אלקי נמשכה הארתם לנקבה ונעשית מג"ן. ושם נתבאר כי כל אל מהם נחלק לג' יודין ואלף ולכן כשנמשכין בנקבה נחלקין ג' יודין בחב"ד שלה וג' יודין בחג"ת שלה וג' יודין בנה"י שלה וכעד"ז ג' האלפין שבהם כל אלף צורתה יו"י כזה א' ומתחלקים ע"ד ט' יודין הנז' יו"י בחב"ד יו"י בחג"ת יו"י בנה"י שלה וע"י כל אלו ההארות נעשית מג"ן כנ"ל: ברוך א"י מגן אברהם כבר נתבאר כי יש כאן ב' כריעות וב' זקיפות. והענין הוא כי ע"י הכריעה של הגוף בסוד ו' לגבי ה' במלח ברוך יורדת הארת חג"ת דז"א בחג"ת שלה אשר הוא בחי' אות ו'. ואח"כ ע"י כריעת הראש בסוד י' לגבי ה' יורדת ההארה הנז' באור יותר גדול ונמשך עד נה"י שלה ובשם ההויה ע"י הזקיפה ההיא אנו ממשיכין הארה בג' מוחין שבה ואז עולין ונזקפין ג"פ א"ל שנרמז במלת מג"ן שהם מתחלקים בג' קוים שבה ומתקבצים ומאירים באנפין שלה בסוד מגן אחר והוא ע"י החסד הנק' אברהם בסוד והוכן בחסד כסא וזמ"ש מגן אברהם ועלי' זו אל אנפין דילה נתבאר היטב למעלה בביאור ברכת אבות במלות אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב וע"ש היטב: אח"כ ברכת אתה גבור ותיקנו בה נוסח מי כמוך אב הרחמן כו' והם ח' תיבות ואלו הם מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו ברחמים לחיים ויש בין התפלות שינוי שבתפלות שחרית ומנחה וערבית תאמר אב הרחמן ובתפלת מוסף תאמר אב הרחמים וגם זה נוהג בתפי' יוה"כ עוד שמעתי מפי מגידי אמת מן החברים שלנו שאמר להם מוז"ל שגם במנחה של יום שבת יאמר אב הרחמים והדבר מבואר כי במנחה דשבת יש עליה דומיא דתפלת המוסף והוא פשוט. גם מצאתי כתוב במחזור של מורי זלה"ה שעשה הגהה כי גם בתפלת נעילה ביוה"כ יאמר אב הרחמים כמו במוסף וכן שמעתי מפיו כשהיה מתפלל: והנה נוסח זה של מי כמוך אב הרחמן כו' יש בו ח' תיבות והם כנגד הארת ח' תיקוני דיקנא דכהנא רבא אשר כנגדם הם ח' בגדי כהונה אל הכה"ג ביוה"כ ונודע כי כהנא רבא הוא בע"ק א"א ולכן נק' רבא ולא זעירא אבל כהן הדיוט אינו צריך ח' בגדים ולפי שהם בעתיקא לכן הם בגדי לבן כנגד לבושיה כתלג חיוור הנאמר בעתיקא. ודע כי בכל י' י"ת צ"ל אב הרחמן שהוא בז"א אבל בתפלות המוספין דר"ה ויוה"כ ושבת שבנתים צ"ל אב הרחמים לפי שאז עולים עד או"א ונודע כי אבא עילאה נקר' אב לכל הרחמים כולם כי הוא ראשית קו הימין ולפי שברכה זו היא כולה גבו' כי לכן נקר' גבו' לכן אנו ממתקים אותם במלות אב הרחמן והענין הוא כי אב הרחמן הוא בגי' ש"ו מן אותיות שופר אשר ביארנו שם כי עם הי"ד פרקי אצבעות האוחזים בשופר נשלמים לש"ך ניצוצין הגבו' ואנו קוראי' אותם אב הרחמן למתקם בסוד רחמים וגם אב הרחמים הנז' בתפלת המוספין כנז' גם הם בחשבון אב הרחמן. ואמנם כונת ברכה זו היא כי ביום ר"ה נידונין כל הנשמות העתידות לחזור בגלגול בעוה"ז וזמ"ש זוכר יצוריו ברחמים לחיים ולא אמר זוכר אותנו ע"ד מ"ש זכרנו לחיים אלא זוכר יצוריו הם הנשמות הנז' שזוכר אותם ברחמיו ית' להחזירם לחיים ולחיותם בעוה"ז בסוד חזרתם בגלגול. וזמ"ש בתפלת המוסף בזכרונות אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם וכו' מי לא נפקד כיום הזה כו' והנה ע"י גלגול הנשמות האלו שחוזרים לחיות בעוה"ז בסוד הגלגול מזה ג"כ נתאמת אצלנו כי גם יהיה תחית המתים אל הגופים לעת"ל וזמ"ש אחריו ונאמן אתה להחיות מתים בגוף ונפש כי בראותנו אותך זוכר יצוריך ברחמים. לחיים שתחזור הנשמה בגלגול מזה נודע כי נאמן אתה להחיות מתים בגוף ונפש. וגם לסיבה זו נתקן תיקון מי כמוך וכו' בברכת תחית המתים כי כולו דוגמא א'. גם ר"ת ברחמים לחיים הם ל"ב נתי' גם ר"ת יצוריו ברחמים לחיים הוא שם בן מ"ב שהוא בחי' גבו' מעין ברכה זו הנק' גבו'. גם ר"ת זוכר יצוריו ברחמים לחיים הם מ"ט והם מ"ט שערי בינה: לדור ודור המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש. דע כי בעשרת ימי תשובה אין לומר כל סדר זה מן לדור ודור ע"ס הברכה דאתה קדוש עם ד"פ ובכן דאצטריכו למימר והם ובכן יתקדש וכו' ובכן תן פחדך וכו' ובכן תן כבוד כו' ובכן צדיקים וכו' ואין לומר סדר הזה כולו אלא בב' ימים דר"ה ויוה"כ בלבד אבל בימ"ת אין בחי' אלו מתגלים ולכן אין לאמרם אז זולתי זכרנו בברכת אבות ומי כמוך בתחיית המתים ואתה קדוש כסדר ימי החול אלא שחותם המלך הקדוש ואמנם כונת אלו המילות הם כי הנה יש בו ט' תיבות כנגד לאה ורחל שהם ב' דלתין וע"ה הוא ט'. וגם נקרא דור ודור ואנו ממליכים אותה עתה וזמ"ש לדור ודור המליכו לאל וכו' ומלת לאל הם ב' שמות אשר בדור ודור עצמם הנז' והוא כי אות א' אשר באמצע לאל תחברנו עם כל למד ולמד בראש ובסוף יהיה ל"א וא"ל והם ברחל ובלאה כי ברחל הוא הויה דס"ג שיש בה ג' יודין וא' כמנין ל"א ולפי שהויה מתחלת באות י' לכן היודין קודמין לאות הא' וזהו ל"א אבל בלאה הוא שם אהיה ביודין שגם יש בו ג' יודין וא' כמנין א"ל ולפי ששם אהיה מתחיל באות א' לכן הא' קודמת ליודין וזהו אל ואומרו כי הוא לבדו מרום וקדוש גם זה נחלק לב' מלות כי הוא לבדו הם ברחל ומלות מרום וקדוש הם בלאה כי היא למעלה ממקום רחל כנז' אצלנו בפ' ויצא בסוד יעקב משמש במרום וע"ש ושמעתי משם מוז"ל כי הוא לבדו הם בגי' שם מ"ב והוא ברחל: ובכן יתקדש שמך וכו' דע כי ד"פ נזכרו בכאן מלות ובכן שלא כדברי הפוחתים ממנין זה וגורעים ומשנים כפי העולה בדעתם. והנה ובכן הוא בגי' ע"ב ונודע כי שם בן ע"ב הוא ג' ג' ג' אותיות ג"פ ע"ב ואח"כ נכללים בע"ב תיבין א"כ הם ד' ובכן. ואמנם ענין ד' ובכן אלו הם ד' הויות ע"ס מ"ב באופן זה כי הויה דע"ב הרי היא נודעת כי גם היא במספר ג' אותיו' בכן גם הויה דס"ג עם י' אותיותיה הם ע"ג כמנין בכ"ן ע"ה. גם הויה דמ"ה עם חשבון ד' אותיותיה הפשוטות הם כמנין ע"א וע"ה הרי ע"ב אמנם הויה דב"ן היא בבחי' ריבוע כזה י' י"ה יה"ו יהו"ה שהיא בגי' ע"ב. וכבר נתבאר ענין זה בענין ויעבור וי"ג מדות דרחמי שבתפלת שחרית דחול כי ד"פ אלו ע"ב ע"ב ע"ב ע"ב הם סוד ע"ב רי"ו וכו' והנה אם תוסיף ו' של ובכן יהיה בגי' כמנין מזלא ולכן צריך לכוין להוריד בכל בחי' ע"ב מאלו הד' הויות תוריד ג' הויות עליונות אשר במזל העליון הח' דדיקנא דא"א שהם בגי' ע"ח כמנין מזלא וכמנין ובכ"ן ואמנם ב' ובכן הא' הם ללאה הא' בבחי' שמאלו תחת לראשי והב' הוא בחי' וימינו תחבקני וב' האחרות הם לרחל ע"ד הנז' בלאה: ועתה נבאר כ"א מהן ובכן יתקדש שמך וכו' יש בו ח' תי' כנגד לאה ורחל הנק' ב' דלתין כנ"ל ולאה היא הנקראת שמך ה' אלקינו כי הנוקב' נק' שם כנודע ולאה נקר' שמך הגדול ואלקינו על ישראל עמך הם ברחל אשר תמיד עומדת עם ישראל בעוה"ז כנודע ולכן תכוין כי מלת יתקדש הם אותיות שד"י ת"ק שהוא בחי' שם שד"י כפשוטו ובחי' אותיות מילוייו בלבד העולים ת"ק. והענין הוא כי לאה ורחל שם הוא בחי' שם שד"י שבתפילין שהם ש' של בית תפלה ש"ר וד' דקשר תפלה ש"ר וי' דקשר תפלה של יד. ורחל ולאה הם נקר' מלכות וזהו מה שאנו אומרים בתפלת מוסף במלכיות לתקן עולם במלכות שד"י גם תכוין כי הנה זה ובכן הא' הוא הויה דע"ב דיודין אשר הוא בסוד החכמה הנק' קדש וזמ"ש ויתקדש. וגם טעם אחר כי בהויה דע"ב דיודין יש ד' יודין וכ"א כלולה מי' הם ד' מאות ועם עשר האותיות דהויה עצמה במילואה הרי ת"י כמנין קודש וכמנין קדוש וזמ"ש ויתקדש. ושמעתי משם מוז"ל כונות אלו כי ר"ת של יתקדש שמך ה' הוא בגי' יש"י כמנין ש"ך ניצוצין הנודעים וס"ת הנז' הם שכ"ה שהם ה' אלפים היתירים הממתקין את הש"ך דינים הנרמזים בה"פ די"ן של אדנ"י העולים בגי' ש"ך ובהם ה' אלפין למתקם כנודע. גם ר"ת של אלקינו על ישראל עמך הוא קנ"א כמנין אהיה דההין גם ס"ת הנז' הם פ"ו כמנין אלקים ע"כ שמעתי: ובכן תן פחדך כו' צריך להגיה מלת כמו שידענו ולהסיר מלת כמו כנודע ואז יהיה מספר תיבות סדר ובכן הזה מ"ב תי' כנגד שם בן מ"ב כנודע שהוא בגבו' ובפחד כנודע. ומלת פחדך הוא בגי' יב"ק שהם שתי שמות יהו"ה אלקים והם ב"פ נ"ו נ"ו והם ב' גבו' מן החמשה גבו' מנצפ"ך כנודע שמתחלקו' לה' אלקים דכן וכל א' מהם הוא בגי' נ"ו נ"ו וכל ה"פ נ"ו הם ביחד בגי' פ"ר כמבואר לעיל בברכת אבות דר"ה במלת או"א כו' וע"ש הטעם. גם ב' תי' של תן פחדך הם בגי' תקס"ב כמנין ב"פ מנצפ"ך עם ב' הכוללים של ב' מנצפ"ך כי הם מנצפ"ך א' בבינה ומנצפ"ך א' במלכות והם בבריאה ובעשיה כי בהם בחי' הדינים שהם נקבות ולכן לא הוזכר בברכה זו עולם היצירה אלא בריאה ועשיה לבדם והוא אומרו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת. גם אומרו ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים: ובכן תן כבוד לעמך כו' צריך להגיה ולומר ותקוה טובה לדורשיך וכמשחז"ל בס"ה בפ' וישלח ע"פ הצילני נא מיד אחי מיד עשו כו' כי צריך האדם לפרש ולבאר בלשון שאלתו בתכלית הביאור עד שלא יהא בה גמגום כלל פן ח"ו יתן מקום אל המקטרג לקטרג בלשון שאלתו ולכן צ"ל ותקוה טובה לדורשיך ולא ותקוה סתם. וביאור המלות הוא כי הנה אנו עתה בזה ובכן הג' שהוא בז"א כנ"ל שהוא בסוד הויה דמ"ה דאלפין ולכן צריך להזכיר בו ענין תקוה טובה הזאת והוא כי יש בו אותיות תי"ק ו"ה פי' כי היצירה והעשיה הם תי"ק ונרתק של ב' אותיות אחרונות ו"ה של ההויה וזהו ות"ק ו"ה. והענין הוא כי הנה אומות העולם אין להם בחי' רוח ומכ"ש נשמה רק בחי' נפש בלבד מעולם העשיה ואף נפש זו היא מן הקליפ' דעשיה הנק' רע ולכן אנו אומרים בימי החול בעמידה למינים אל תהי תקוה פי' שאנו מתפללים שלאומות העולם וגם למינים שלא יהיה להם שום חלק ותי"ק ו"ה שהם יצירה ועשיה ואפי' בנפש דעשיה מצד הקדושה לא יהיה להם שום אחיזה כלל. אבל עתה ביום ר"ה אנו מתפללים שאנו דורשיו ית' שיתן לנו תי"ק ו"ה מצד הטוב ר"ל שעל הפחות אם אין בנו מעשים לקבל הנשמה העליונה מכולם שהיא מן הבריאה לפחות אל יחסר לנו רוח ונפש מן יצירה עשיה הנק' תקוה מצד הקדושה שבהם הנק' טוב וזמ"ש ותקוה טובה. ונלע"ד ששמעתי ממוז"ל כי בזה ובכן הג' יש בו כ"ז תיבות חוץ ממלת ובכן והוא כנגד שם ההויה הזו שהיא הויה דמ"ה דאלפין כנ"ל. גם נלע"ד שאני הוא שאמרתי למוז"ל ענין זה ולא הודה בו ואני מסופק גם מ"ש וצמיחת קרן לדוד עבדך הוא ברחל הצומחת ממטה למעלה ואין בה רק ב' יחודים הויה אלקים הוי' אדנ"י שהם גי' בא"ר אבל ועריכת נר לבן ישי הוא בלאה שהיא כדוגמת הבינה העליונה ולכן יש בה ג"כ יחוד הג' של הויה אהיה אשר ג' היחודים הנז' יחד הם בגי' נ"ר וזמ"ש ועריכת נר לבן ישי שהיא לאה אשר ממנה יצא משיח בן דוד בן ישי: קדוש אתה ונורא שמך, נלע"ד ששמעתי ממוז"ל במש"ה ויגבה ה' צבאות במשפט כי כל הזווגים שבימים אלו מר"ה ועד שמיני עצרת הם בלאה ולא ברחל ושאנו אומרים ויגבה שהם בחי' נה"י דאי' הנק' ידוד צבאות כנודע המלובשים בז"א הנק' משפט והם נגבהים למע' בלאה. עוד ירצה לפי שעתה הוא זמן הנסירה ובר"ה ננסרת בחי' הראש כי לכן נקרא ר"ה כנודע אצלינו ולכן היא צריכה להגביה עצמה למע' כדי ליקח הדינין הננסרין ממקום אחורי רישא דז"א וזהו ויגבה ה' וכו': ברוך אתה ה' המלך הקדוש צ"ל המלך הקדוש בב' ההין א' של המלך היא בלאה הנק' מלך מלכות עילאה והיא נעשית עתה בחי' אות ה' והנה היא מקבלת הארה מן המוחין הפנימיים דז"א המלובשים תוך נה"י דאי' עילאה הנקר' הקדוש ה' קדוש. גם המלך המשפט שאומרים בעשרת ימי תשובה הוא ברחל מלכו' תתאה וגם ב' ההין אלו תכוין בהם אל הדרך שנתבאר בב' ההין דהמלך הקדוש אלא שהה' ראשונה דהמלך המשפט הוא ברחל כנז': וכתוב לחיים טובים וכו' נלע"ד ששמעתי ממוז"ל כי אנחנו נמשלים אל הכותי הזה היודע לשאול שאלותיו בהדרג' ולכן בברכת אבות שאלנו זכרנו לחיים סתם ועתה הוספנו לשאול שיהיו טובים והכונה כפי הסוד הוא כי הנה עתה ברכה זו היא בהודא' שהיא ספי' ההוד ונודע כי נה"י דז"א נעשין מוחין לנוק' ואז נקר' טובים וכמ"ש בתפי' שחרית דחול בברכת אבות בענין גומל חסדים טובים וע"ש וזמ"ש וכתוב לחיים טובים: מה שאומר במוסף ועקידת יצחק היום לזרעו ברחמים תזכור שמעתי בשם מוז"ל שזו הנוסחא היא האמיתית לומר לזרעו ולא כדברי הנוסחא האחרת לזרע יעקב: היום הרת עולם וכו' הוא ענין התקבצות הדינין והגבו' ביסוד הנקבה שהם דינין דכורין ודינין נוקבין והם שכ"ה ניצוצין ופ"ר דמנצפ"ך וכולם בגי' הר"ת ולכן יום זה הוא יום הדין. והיום יעמיד במשפט כל יצורי עולם וכו'. ענין א"מ שנתקן אחר העמידה בכל י' ימי תשובה באמרך א"מ קרע רוע גזר דינינו תכוין במלת קרע אל שם קר"ע שט"ן והוא שם השני דשם בן מ"ב ותכוין שע"י שם זה יקרע רוע גזר דין: