והוא דרוש א' לענין ספירת העומר. דרוש זה כ' הרח"ו ז"ל ששמעו מזולתו כבר נתבאר כי בפסח הוא זמן היניקה של ז"א ואין בו אלא מוחין דקטנות שהם ד' אלקים א' דיודין בחכמה וא' דההין בבינה וא' דאלפין בציור יו"י בחסדים שבדעת וא' דאלפין בגבורה שבדעת בציור יו"ד. ודע כי במוחין דגדלות מקדימין החס' לצאת מן הדעת ולהתפשט בגופ' דז"א ואח"כ יוצאות הגבו' אבל במוחין דקטנות אז הגבו' מתחילו' להתפשט בגופא דז"א ואח"כ יוצאים החס' והטעם הוא לפי שהמוחין דקטנות הם דיני' קשים וזהו ג"כ סוד היצה"ט והיצה"ר כי החס' הם יצה"ט שבאדם והגבו' הם היצה"ר ובימי הקטנות של האדם מתחיל היצה"ר להתפשט באדם קודם שיבא היצה"ט וזכור הקדמה זאת: והנה ימי העומר הם זמן דינים כנודע ולכן הגבו' והדינין של הקטנות מתפשטים בגופא דז"א בז' שבועות ואח"כ ביום חג השבועות שהוא יום מתן תורה יוצאין גם החס' של הקטנות שהיו עדיין בדעת של ז"א מתפשטים בגופא של ז"א ואז ג"כ נכנסין בז"א הד' מוחין כולם דגדלות כנודע. והנה בשבוע א' מתפשטת ויורדת מן הדעת גבו' אחת ונכנסת בחסד דז"א ובשבוע הב' יורדת גבו' א' מן הדעת ונכנסת בגבו' דז"א וכן עד"ז עד שנמצא שירדה הגבו' הה' בהוד דז"א ובשבוע הו' מתקבצות כללות הה"ג ונכנסו' ביסוד וכן בשבוע ז' כללות הה"ג נכנסות במל' דז"א ע"ד הנז' בענין התפשטות הה' חסדים. ואמנם להיות כל שבוע כלולה מז' ימים הטעם הוא לפי שבכל בחי' מהם יש ז' בחי' הא כיצד שבוע א' נכנסה הגבו' הא' בחסד דז"א ובספי' החסד עצמה יש ז' בחי' עצמן שהם חסד שבחסד וגבו' שבחסד כו' ומלכות שבחסד והרי איך ז' בחי' בחסד כנגד ז' ימים שבשבוע א' וכעד"ז בשאר ז' שבועות. ואמנם היות צריך האדם לספור ספי' העומר בפיו הטעם הוא כי ע"י היות האדם סופר בפיו ומוציא הבל מתוך פיו לחוץ גורם שיוצא הבל אור המקיף מפי האדם העליון שהוא ז"א ומקיף לכל ז' תחתונות שבו בז' שבועות של ספירת העומר וע"י פן מתמתקות הגבו' דקטנות ומתפשטות תוך ז"א בסוד א"פ כנז' כי הם דינים קשים גמורים: עוד בקונט' אדם א' מצאתי באופן אחר בענין ספי' העומר דע כי הנה בצאת ישראל ממצרים יצאו החסדים והגבו' מן הדעת של הקטנות דז"א ונתפשטו למטה מגופו כנז"ל בענין הפסח. ואמנם בעזר וסיוע ב' אורו' מקיפים הם מורידים הה"ח מן היסוד דאי' המלובש תוך שליש העליון המכוסה של הת"ת דז"א והם מתפשטי' למטה בשאר הגוף. והנה הם ב' מקיפים וה' חסדים הרי הם ז' וכנגד זה צריך שיתפשטו ג"כ הה' גבורות עם שני אורות מקיפי' כדי שיוכלו להתפשט כנז' והרי הם שבעה אחרים הם י"ד בחינות בז"א הנקרא ישראל וכנגדם י"ד בחינות אחרות בפר' הנקרא יעקב כי גם בו יש ה' חסדים וה' גבורות הרי הם כ"ח ושבעה בחי' אחרות ברחל ושבעה בחי' בלאה לפי שהנקבה אינ' לוקחת רק גבו' בלבד הרי הם מ"ב ושבעה גבורו' אחרות שמקבלת רחל למטה הרי כללותם הם מ"ט בחי' כנגד מ"ט ימי העומר שהם ז' שבועות: