שער הכוונות - דרושי תפלת השחר דרוש בדרוש ב':
על ענין הנז' בסדר תיקון תפלת שחרית הנה כבר נתבאר לעיל ענין התחלקותה אל ארבע עולמות אבי"ע.
ועתה נבאר ענין הנז' יותר בביאור עמוק הנה כבר ביארנו בביאור הקדמת אדרת האזינו בסופה הקדמה א' בענין שני בחי' שיש למעלה בכל העולמות דאבי"ע כי בחי' א' היא ענין חיצוניות העולמות הוא בחי' כללו' העולמות בבחי' חיצונית' הנקר' כסא הכבוד ומלאכים ואופנים והבחינה הב' היא ענין פנימיות העולמות שהם בחי' הנפשות של בני אדם דעשיה והרוחו' שביצירה והנשמות שבבריאה כו' וכל בחי' מהם יש לה בחי' אור פנימי ואור מקיף והנה נודע מ"ש בזוה"ק פ' ויקהל דף ר"א ע"ב ובפ' בהר ק"ב ע"א שבתחלה צריך לעשות התיקון בבחי' המעשה שהם ד' תיקוני' והם אלו יפנה ויתעטף בציצית ויניח תש"י ואח"כ תש"ר.
וכנגדם הם סדר קרבנות של שחר וסדר הזמירות וס' יוצר וס' תפילת י"ח.
וצריך לבאר כל זה הנה בתחילה צריך בסוד המעשה לתקן בחי' חיצוניו' כל העולמות במקומם אשר להם והוא כי ע"י אשר יפנה צרכיו הנה הוא מתקן עולם העשיה בבחי' הנק' נפש וע"י ברכת אשר יצר שה"ס הבל היוצא מן הפה בעת שמברך הוא מתקן אוה"מ דעולם העשיה ואח"כ ע"י הטלית שמתעטף בראשו הוא מתקן חיצוניו' עולם היצירה הנק' רוח ועי"כ יורד אור מן בחי' הנפש דיצירה אל בחי' הרוח אשר בעשיה הנק' יצירה שבעשי' ובסוד הברכה שבציצית נעשה אור מקיף אל היצירה ואח"כ ע"י התפי' ש"י נתקן עולם הבריאה ואז יורד אור מן נפש דבריאה אל הנשמה שבעשיה.
וע"י הברכה נעשה אור מקיף אל הבריאה ואח"כ ע"י תש"ר נתקן עולם האצילו' האמנם בענין הברכ' יש מחלוק' לפי שמ"ס כי גם בעולם האצילות צריך לעשות ע"י מעשינו אור מקיף שלו ולכן צריך לברך גם על תש"ר לעשות אור מקיף אליו ומר סבר דאור מקיף דעולם האצילות שהוא בחי' נשמה לנשמה אינו נעשה על ידינו ומעצמו הוא נעשה כי אין בנו כח לעשותו והנה כל הד' עולמו' נתקנו בבחי' חיצוניות' שהוא כללות העולמות בעצמם בכללותם בבחי' אור פנימי עם אור מקיף שלהם ע"י אלו המצות מעשיות הנז"ל אבל האדם בעצמו לא נתקן רק בחי' הנפש שלו בלבד לפי שכל אלו הם מצות מעשיו' שהם מצד הנפש ואפי' בברכ' שלהם היא מצד מצות מעשיות בלבד ולכן כדי לתקן בחי' שנית צריך סוד הדבור בתפלה וזה פרטן כי באומרו סדר קרבנות של שחר יכוין לכלול העשיה ביצירה אחר שכבר נכללו ונתקנו כל העולמו' בכללותם ואמנם כדי להעלותם למעלה ולכלול אותם ביחד א"א לעשותו אלא ע"י הכללו' הנשמות שהם בחי' פנימיו' העולמו' כולם ולכן אנו אומרים הקרבנות שעי"כ אנו כוללים עולם העשיה בבחי' פנימיותו שה"ס הנפשו' שבו עם אור מקיף שבהם ג"כ הנעשה ע"י הדיבור ואז גם החיצוני' שהוא כללות עולם העשיה נכלל עמהם ואז אנו מעלים עולם העשיה אל עולם היצירה וכוללים אותו עמו בבחי' הנפשות שבעולם העשיה שהם פנימיו' העשיה כנז' וזה ע"י הקרבנות ואז נעשין מוחין דאור פנימי לבחי' הנפשות וגם אוה"מ שלהם ע"י הדיבור.
ואח"כ ע"י הזמירות של ב"ש עד היוצר אנו מעלים את הרוחין שבעולם היצירה, בבחי' מוחין דאור פנימי ובבחי' אור מקיף עד עולם הבריאה ואז גם בחי' חיצוניו' דעולם היצירה אור פנימי שלו עם אור מקיף שלו הם עולים ונכללי' עמהם בבריאה ואח"כ ביוצר אור עד העמידה אנו מעלי' הנשמות שבעולם הבריאה בבחי' אור פנימי ואור מקיף שלהם עד עולם האצילות ואז גם חיצוניו' עולם הבריאה אור פנימי שלו עולים ונכללי' בהם והנה נתבאר כי ע"י תש"י שהיא בבריאה וע"י התש"ר שהיא באצילו' נעשי' מוחין פנימיי' דאור פנימי וגם אוה"מ שלהם בבחי' חיצוני' העולמו' ואמנם עתה ע"י ק"ש שאומרי' ביוצר אנו ממשיכין ומורידין מוחין פנימים דאור פנימי בבחי' פנימיו' העולמות שהם הנשמות כנ"ל ואח"כ בעמיד' אנו נותנים להם בחי' אור מקיף שלהם ובביאור ברכת אבות דר"ה במלו' אלקינו ואלקי אבותינו יש סיוע לזה ע"ש היטב.
והנה עתה אשר עלו היצירה והעשיה בבריאה שהם בחי' מלכות ות"ת בני הבריאה אנו צריכין עתה להעלותם בבריאה בסוד מ"ן אל אמם שהיא עולם הבריאה כדי שיתנו להם מוחין פנימ' דאור פנימי בבחי' אותם הנשמות שהם פנימיו' של העולמות וצריך שיתייחדו בתחילה ויזדווגו או"א דאצילות לתת מוחין לז"ן דאצילות ועי"כ יומשך שפע לאו"א דבריאה שיזדווגו גם הם לתת מוחין לז"ן אשר שם שהם בחי' היצירה והעשיה שעלו ונכללו עתה שם כנז' וכדי להיות בנו כח לעשות הדבר הזה נצטוינו במצות ק"ש שהיא בחי' דיבור ואינה מעשית וע"י מצוה זו יהיה בנו כח לגרום הזווג הנז' כדי שיתנו מוחין אל זו"ן דבריאה כנז'.
וכדי לבאר ענין זה הוא מוכרח לבאר פה קצת מן כונת ק"ש.
והענין יובן במה שנתבאר אצלינו כי יעקב יש לו שתי נשים לאה ורחל.
והנה בחי' לאה היא בבחי' הקשר דתש"ר שבעולם האצילות ויש לה פרצוף שלם מי"ס כנודע.
ואמנם עתה אנו מעלים את רחל שהוא אותה הנקודה של מלכות אשר עומדת בהיכל ק"ק דבריאה ועולה עד לאה הנז' שה"ס אות ד' דאחד ונכללת עמה ומתחברת אז אותה הד' עם הז"א שה"ס אח"ד א"ח ד' נעשין מ"ן אל או"א דאצילות ואז מורידים ונותני' מוחין פנימין לז"א וללאה הנז' ואמנם המוחין של רחל אינם יורדין לפי שעדיין היא בבחי' נקו' ואין לה פרצוף לקבל מוחין.
ולכן המוחין שלה נשארים למעלה עם הד' דאחד שהיא לאה וכאשר אנו אומרי' בשכמל"ו הכל הוא בסוד בחי' לאה והבן זה.
ונמצא כי אז ע"י זווג דאו"א יורדין מוחין פנימי' לז"א ולאה ומכח האור הזה הגדול נעשה עשיה ויצירה ג"כ מ"ן אל הבריאה ואז יורדין להם מוחין גם דאור פנימי ואור מקיף כי כ"כ הוא לתת מוחין פנימים בלבד.
באצילות כמו לתת מוחין פנימים ומקיפים בבריאה נמצא עתה כי בבחי' העולמות בחיצוניותם יש להם מוחין פנימים דאור פנימי ואור מקיף ובבחי' הנשמות שהם פנימיות העולמות יש להם ג"כ מוחין דאור פנימי ואור מקיף בג' עולמות בי"ע חוץ מעולם האצילות כי אין שם לבחי' הנשמות רק מוחין דאור פנימי בלתי אור מקיף.
ואח"כ ע"י העמידה בתפילת י"ח נעשים להם ג"כ בחי' אורות המקיפין דמוחין כמשי"ת בע"ה בתפלת ר"ה ע"ש: