נתבאר בשער דרושי אבי"ע ובשערי קדושה ובכמה מקומות כי ה' עולות הם א"ק ואבי"ע וכל א' מהם כלול מא"ק ואבי"ע שהם ה' הויות עם קוצי היודי"ן והם כ"ה בחי' ואלו הכ"ה בחי' היו מלבישים זה את זה באורך מעילא לתתא מראש א"ק עד סוף העשיה וכל הספי' דכל עולם מהם היו מבחי' עצמות אותו העולם לבד ולא היו כלולים וקשורים זה בזה ואח"כ נכללו ונתקנו באופן זה. ותחילה נתקן א"ק ואבי"ע (ע"ב) דא"ק שהוא ההוי"ה הראשונה הפנימית כי הא"ק שבו שהוא הא"ק עצמו שהיה בו שהוא קוץ היו"ד שבזו ההוי"ה הפנימית שבו והאצי' שבו נעשה מא"ק דא"ק ואבי"ע דאצי' שהוא הקוץ דיו"ד דהוי"ה הב'. דהוי"ה הג'. והיציר' שבו נעשה מא"ק דאאבי"ע דיצירה שהוא קוץ היו"ד דהוי"ה הד'. והעשיה שבו נעשה מא"ק דא"ק ואבי"ע דעשיה שהוא קוץ היו"ד דההוי"ה הה'. הרי נתקנו א"ק ואבי"ע דא"ק ונעשו מקוצי היודי"ן דה' הויות ושיעור קומתו הוא מראשית הקו ע"ס העשיה. אח"כ נתקנו א"ק ואבי"ע דאצי' והא"ק שבו הוא אצי' דאבי"ע דא"ק שהוא אות היו"ד דהוי"ה הראשונה הפנימי' הנז"ל. ואצי' שבו הוא האצי' של עצמו. ובריאה שבו הוא אצילות דאבי"ע דבריאה. ויצירה שבו הוא אצי' אבי"ע דיצירה. ועשיה שבו הוא אצי' דאבי"ע דעשיה הרי נתקנו א"ק ואבי"ע דאי' ונעשו מהיודי"ן דה' הויות והלבישו לא"ק ואבי"ע דא"ק הנז"ל בהשואה גמורה. אחר כך נתקנו א"ק ואבי"ע דבריאה ונעשה מבריא' דכל החמשה עולמו' שהוא מההי"ן ראשונו' דה' הויות ע"ד הנז' בא"ק ואבי"ע דאצילות והלביש לא"ק ואבי"ע דאצילות בשוה. אחר כך נתקן א"ק ואבי"ע דיצירה ע"ד הנז"ל ונעשה מיצירה דכל העולמות והלביש לא"ק ואבי"ע דבריאה בשוה. אחר כך נתקן א"ק ואבי"ע דעשיה ע"ד הנז' ונעשה מעשיה דכל העולמות והלביש לא"ק ואבי"ע דיצירה בשוה הרי נכללו ונתקנו חמשה עולמות א"ק ואבי"ע שהם חמשה הויות והם כ"ה עולמות כנז"ל. ונתבאר שם כי כל הכ"ה בחי' הנז' הם בא"ק ואבי"ע דא"ק ועד"ז כ"ה בחינות בא"ק ואבי"ע דאצי' וכ"ה בחי' בבריאה וכ"ה בחינות ביצירה וכ"ה בחי' בעשיה וכולם נכללו ונתקנו כנז"ל בכללות ובפרטות. נמצא כי כללות ענין התיקון הנז' הוא כי מה שהיו העולמות קודם התיקון מתפשטים באורך נעשה עתה בעובי כנז' כי הנה חמשה בחינות א"ק ואבי"ע דא"ק שהם ההוי"ה הפנימית עם קוץ היו"ד שבה היו מתפשטים באורך מעילא לתתא ועתה נכללו ונתקנו ועלו לעילא ונעשו א"ק בראש כל עולם ועולם מחמשה עולמות הנז' כי הא"ק שבו שהוא קוץ היו"ד שבהוי"ה הפנימית נשאר במקומו. והאצילות שהיה בו שהוא היו"ד של זו הוי"ה נעשה א"ק לעולם השני שהוא א"ק ואבי"ע דאצילות שהוא ההוי"ה הב' ונעשה קוץ ליו"ד דההוי"ה זו השנית אמנם בערכו הוא יו"ד דהוי"ה והוא מלביש בשוה לקוץ היו"ד דהוי"ה הפנימית שהוא הא"ק דא"ק כנז"ל. והבריאה שהיה בו נעשה א"ק לעולם הג' שהוא א"ק ואבי"ע דבריאה שהוא ההוי"ה הג' ונעשה קוץ ליו"ד דהויה זו הג' אמנם בערכו הוא ה' ראשונה והוא מלביש בשוה ליו"ד דהוי"ה הפנימית שהוא אצילות דאדם קדמון. והיצירה שהיה בו נעשה א"ק לעולם הד' שהוא א"ק ואבי"ע דיצירה שהוא ההוי"ה הד' ונעשה קוץ ליו"ד דהוי"ה זו' הד' אמנם בערכו הוא ו' דהוי"ה והוא מלביש בשוה לה' ראשונה דהוי"ה הפנימית שהוא בריאה דאדם קדמון. והעשיה שהיה בו נעשה א"ק לעולם הה' שהוא א"ק ואבי"ע דעשיה שהוא ההוי"ה הה' ונעשה קוץ ליו"ד דהויה זו הה' אמנם בערכו הוא ה' אחרונה דהוי"ה והוא מלביש בשוה לוא"ו דהוי"ה הפנימית שהוא יצירה דאדם קדמון ונמצא כי ארבע אותיות ההוי"ה זו הפנימית דאדם (ק"ד ע"א) קדמון עם קוץ היו"ד שבה הם מלבישים זה את זה בעובי כנז' ובהם מתלבש קו הא"ס וכעד"ז ה' בחינות דעולם הב' שהוא א"ק ואבי"ע דאצילות שהוא ההוי"ה הב' שהיו מתפשטים באורך עלו ונעשו אצי' לכל עולם מה' עולמות הנז' ונעשו יודי"ן לה' ההויות מלבישים זה את זה בשוה והם מלבישים לקוצי היודי"ן שהם ה' בחי' דא"ק הנז"ל כל יו"ד לקוץ א' מטיבורא דיליה ולתתא אמנם בערך עצמם הם ד' אותיות הוי"ה עם קוץ היו"ד מלבישים זה את זה בעובי. וכן עד"ז ה' בחינות דעולם הג' א"ק ואבי"ע דבריאה הוי"ה הג' נעשו בריאה לכל החמשה עולמות הנז' ונעשה ההי"ן ראשונות לה' הויו"ת אמנם בערך עצמם הם ד' אותיות הוי"ה עם קוץ היו"ד מלבישים זה את זה בעובי. וכן עד"ז ה' בחי' דעולם הד' דא"ק ואבי"ע דיצירה שהוא הוי"ה הד' נעשו יצירה לה' העולמות הנזכרים ונעשו ווי"ן לה' ההוי"ת אמנם בערך עצמם הם ד' אותיות הוי"ה עם קוץ היו"ד מלבישים זה את זה בעובי. וכן עד"ז ה' בחינות דעולם הה' א"ק ואבי"ע דעשיה שהוא הוי"ה הה' נעשו עשיה לכל החמשה העולמות הנזכר ונעשו ההי"ן אחרונות לחמשה הויו"ת. אמנם בערך עצמם הם ד' אותיות הוי"ה עם קוץ היו"ד מלבישים זה את זה בעובי הרי כי מה שהיו העולמות באורך נתקנו ונכללו ונתאחזו זה בזה ונעשו ה' הויו"ת בעובי כנז' אמנם הםקשורים באורך ונקראים ג"כ ה' הויו"ת באורך וזה שכתבנו הוא בכללות אמנם הענין היה בפרטי פרטות אמנם היה כסדר הנזכר: גם נודע כי כשנתקן איזה פרצוף באדם קדמון היו נתקנים כל הפרצופים שכנגדו באבי"ע קודם שיתוקן הפרצוף השני דאדם קדמון: המשל בזה כי כנתקן כתר דא"ק נתקנו כל הכתרים שיש בכל העולמות מראש א"ק עד סוף עולם העשיה קודם שיתוקן חכמה דא"ק כנז' בפ"ב משער אבי"ע ונדבר בתיקוני פרצופי א"ק ואבי"ע דאצילות דא"ק איך נכללו ונתקנו בעובי ואורך כנז"ל ואיך אין מוקדם ומאוחר ומהם נבין איך היה הענין בכללות כל העולמות וגם בפרטי פרטות וכבר נתבאר לעיל איך פרצוף כלול מי"ס אשר כל ספי' מהם כלולה מאבי"ע והם י' פרצופים מלבישים זה את זה בשוה כנז"ל: גם נודע כי כל פרצוף כלול מכ"ה פרצופים שהם כלים דנרנח"י כל א' כלול מנרנח"י והם כ"ה בחינות מלבישים זה את זה בשוה וכמ"ש לקמן. והנה תחילה נתקן פרצוף כתר דכתר דא"א דא"ק שהוא יחידה דיחידה שבו ונתקן ונעשה מהכתרים דה' פרצופי הכתרים דכתרים דא"א ודאו"א וישסו"ת וזו"ן דא"ק באופן זה. הנה הכתר שבזה הפרצוף דכתר דכתר דא"א דא"ק הוא הכתר של עצמו ובו מלובש אור הא"ס. וחכמה שבזה הפרצוף דכתר דכתר שהוא חיה דיחידה הוא כתר דפרצוף כתר דכתר דאו"א דא"ק והוא עומד ומלביש לכתר דכתר הנז' מהגרון עד החזה. והבינה שבו שהיא נשמה דיחידה הוא הכתר דפרצוף הכתר דכתר דישסו"ת דא"ק והוא עומד מכנגד החזה ועד הטיבור. והו"ק דז"א שבו שהוא רוח דיחידה הוא כתר דפרצוף כתר דכתר דז"א דא"ק והוא עומד מכנגד הטיבור ולמטה. והמל' נוק' דז"א שבו שהיא נפש דיחידה היא כתר דפרצוף כתר דכתר דנוק' דז"א דא"ק והוא מלביש לפרצוף הכתר