נמשך כי אם לאחר יה"כ בימים שבנתיים ונכנסים אלו המוחין בלאה במלך עוזר כו' ולוקחת המלכיות דכלי הפנימי המוחין הראשונים דחלק המלכיות דפנימיות דאחור הנז' וכל זה נכנס בנקודת אחור שלה נקודת הפנים שלה אינה נבנית כי אם מפנימיות גמור ואח"כ מסתלקין נה"י דאימא חלק הנכנס בלאה ממוחין דאחור ודפנים דאחור ובכריעה שניה חוזרין ליכנס בז"א בששה פרצופים העליונים ואלו הפרצופים נתעוררו מתרדמתם אמנם ג' פרצופים התחתונים נשארים בסוד תרדמה הואיל ועדיין חלק המוחין דאאלו הפרצופים שנכנסו ברחל עדיין לא יצאו וגם עדיין לא נמשכו להם בחינת כלים הפנימיים כלל עד תקיעת שופר: חזרה כל פרטיה והמשכת המוחין דחכמות דישסו"ת הוא בגבורה דדעת דז"א של כל הבחי' ע"ד הנזכר ובנין לאה ורחל על הסדר הנזכר אלא שהם לאה ורחל היוצאים מצלם דחכמות ונמצא דגם בצלם המוחין דחזרה נשארו ג' פרצופים התחתונים בסוד תרדמה ובלא כלי הפנימי. ולעולם בין בערבית בין בשחרית לחש וחזרה לא שייך לכוין בחינת זיווג אפי' ישראל ולאה הואיל ולא בא להם פנימיות גמור. תקיעת שופר דמיושב בתשר"ת הא' ע"י תקיעה ראשונה מתעורר כלי החכמה והחסד ובוקע ועולה ההבל ההוא לחכמות וחסדים דמוחין דשלשה פרצופים התחתונים שנשארו בסוד מקיף בין הצלם דבינות דלחש בין דצלם דחכמות דחזרה ומושכין אצלם לבינות וגבורות שבנה"י דאימא שבתוך רחל ונעשה כסא שלם על ראש ז"א דשלשה פרצופים תחתונים דצלם דבינות וחכמות ועולין החכמות והחסדים למ"ן לאו"א ע"י מסירת נפש ומזדווגים איההיוהה ומוציאה ב' (ע"ב) מנצפ"ך והם צלם גמור מחב"ד בכל המוחין והם ב' צלמים צלם הנוגע לחכמות וצלם הנוגע לבינות דישסו"ת והם ב' שהם ד' כפולים מאו"א והם כלי הפנימי לג' הפרצופים התחתונים ונמשכין אלו המוחין של ראש ז"א דהיינו השלשה פרצופים התחתונים דכל בחינה ובחינה. וע"י השברים מתלבשים הבינות והגבורות דמוחין החדשים בהוד דתבונה ונכנס הוד דאימא עם המוחין בקו שמאל דפרצוף חב"ד העליון ג' פרצופים התחתונים הנז' דז"א. וע"י התרועה מתלבשים חכמות בנצח דאימא וחסדים ביסוד ומושכים אצלם ביסוד דאמא את הגבורות שנתלבשו בהוד. ובתקיעה אחרונה מתפשטין נצח ויסוד דתבונה לקו ימין ואמצעי דפרצו' חב"ד דז"א. ובתשר"ת הב' מתפשטין המוחין בחג"ת בתקיעה א' הנצח דאמא עם החכמות שבתוכה ובשברים הוד דאמא עם הבינות ובתרועה חצי הימני דיסוד דאמא בתקיעה אחרונה חצי השמאלי דיסד דאמאא עם החסדים והגבורות כל זה נמשך לקו ימין ושמאל אמצעי דפרצוף חג"ת דז"א דז"א. ובתשר"ת הג' מתפשטים המוחין ע"ד הנז' בפרצוף הג' נה"י. וג' פעמים תש"ת הם ללאה וג' פעמים תר"ת לרחל וה' יזכנו להבין הענין ועתה שנמשכו בז"א אלו המוחין דכלי הפנימי נותן הז"א ע"י לרחל מלכיות דכלי הזה הפנימי ביום ראשון כתר וכן עזזה"ד בכל יום ויום: ואם חל יום ראשון בשבת נכון לכוין בשעת תקיעת שופר סדר הכונה בלא תקיעת שופר (בשנת התקצ"א חל יום א' דר"ה בשבת ולא עשו מעשה לכוין כלל ועיקר. כת"י מהר"ח פינסו ז"ל) וסדר התפלות בשבת הוא כמו בחול: מוסף בלחש גבורות דו"ק דאמא ובנין לאה ורחל על סדר הנזכר בשחרית ונמצא דגם בצלמים דמוסף בלחש נשארים ג' פרצופים התחתונים בסוד תרדמה ובלא כלי הפנימי: ועשרה מלכיות ג' דתורה וג' דכתובים וג' דנביאים כולם בפרצוף התחתון דשלשה פרצופים שנשארו בתרדמה בברכת א' תורה כנגד חב"ד כתובים כנגד חג"ת נביאים כנגד נה"י הפרטים של זה הפרצוף התחתון ותקיעת תשר"ת תש"ת תר"ת למלכיות הוא שע"י תקיעה א' דתשר"ת לעלות ההבל ההוא לחכמות וחסדים שהם למקיף וממשיכים נה"י דאמא מתוך הנוקבא ועושה כסא וזיווג או"א ע"ד הנז' בשחרית ממש אלא שזה בבחי' מוחין שנכנסו במוסף וע"י השברים נכנסים בינות וגבורות ממוחין החדשים בהוד דאימא ומתפשטין בקו שמאל דפרצוף הג' נה"י שאמרנו שהמלכיות רומזין לה ובתרועה מתלשין החסדים ומושכין הגבורות גם לתוך יסוד דאימאא ובתקיעה אחרונה להלביש החכמות בנצח דאימא ובתש"ת להמשיך נצח דאימא בקו ימין חח"ן של זה הפרצוף הנזכר ובתר"ת להמשיך ליסוד דאימא לקו אמצעי דת"י: והזכירות הם בפרצוף האמצעי חג"ת ג' דתורה חב"ד וג' דכתובים חג"ת ושלשה דנביאים נה"י: ובתקיעות להמשיך המוחין ונה"י דאימא לפרצוף האמצעי לתשעה ספירות שלו תשר"ת חח"ן תש"ת בג"ה תר"ת דת"י והשופרות הם בפרצוף הפנימי חב"ד ג' דתורה חב"ד ג' דכתובים חג"ת וג' דנביאים נה"י ובתקיעות להמשיך המוחין והנה"י דאמא לפרצוף הפנימי חב"ד לט' ספירות שלו תשר"ת חח"ן תש"ת בג"ה תר"ת דת"י: (קכ"ד ע"א) צ"ע בתפלת ר"ה שכתב הרב זלה"ה שהוא כסדר תפלת החול ממש ואין הפרש ביניהם אלא בחי' הרי"ו לבד צ"ע בנין יעקב למה וחזרת לאה במלך עוזר כו' כבר כתב במ"א כי חזרת לאה הוא באל עליון והארת הט' יודין בה ולחברם עם האלפין והלא האלפין נתפשטו ברחל וכניסת נה"י דאימא בלאה בפנים והלא הם ברחל וג' ע"ב דחיבוקי' דס"ג בר"ה דע"ב בסוכות דמ"ה בש"ע וה"פ מחיה מתים ונסירת לאה וכתר דרחל ביום א' והלא רחל עלתה בזקיפות עד קשר תפילין שבכתר וגם בנינה לא יבא ע"ד החול מטעם זה: כשמסתלקין המוחין דז"א ועולים למ"ן לאו"א אינו עולה רק החכמה והחסדים ומזדווגים או"א ויורדים ב' מנצפ"ך א' לבינה דז"א וא' לנוקבא. עיין בפ"א שער הנסירה שער כ"ט שאומר שעליית הנוקבא בר"ה עד הכתר בתחלה בסוד נקודה ואח"כ נגדלת בסוד פרצוף עד הכתר עיין במקמו כי הוא בלאה ורחל אך רחל הוא מהחזה ולמטה וצ"ע מאד במקום אחר ע"כ תוכן דבריו: עיין בעולת תמיד דע"א ע"ב ענין השופר וענין התרדימה והכנסת המוחין בנוקבא ביום ראשון ושני: ביום ראשון דר"ה קודם השופר ננסרת לאה וע"י השופר דיום ראשון ננסר כתר דרחל עיין בע"ח שער ל"ד פ"ב כלל ח' כל ספירה של החיצוניות נפרטת לאלף רבוא ושל האמצעיות לששה אלפים רבבות ושל הפנימיות לעשרה אלפים רבבות פרסאות שער כ"ז פ"ב בסופו: (ע"ב) בענין העמידה בתפילת שחרית דר"ה כתב הרב זלה"ה שהיא כסדר תפלת שחרית דחול ממש ואין ביניהם הפרש כלל: (ועוד יש חילוק אחר שאין אנו מכוונים לא במודים ולא בברכת הודאה וש"ש וגם אין אנו מכוונים בכתר דמוסף בשמע ישראל. אבל ביוה"כ אנו מכוונים בכתר דנעילה ולא במוסף. ובכל התפילות דיוה"כ שמ"ע ומוסף ונעילה אנו מכוונים במודים וש"ש כן ראיתי נוהגים והטעם מבואר. גם אין אנו מכוונים בימ"ת בשום תפילה ולא בשום ברכה ולא בברכת הלבנה כי אם דוקא בזכרנו לחיים סדר הנסירה כידוע. גם בימים שבין יוה"כ לסוכות ובסוכות ובאסרו חג אין אנו מכוונים כ"א בסוכות בנענועים ובברכת