א"ק וכן פרצו' בי"ע שתחת הזו"ן כפי שיעור עליי הזו"ן כנז"ל. באופן כי תיקון כל העולמות העליונים והתחתונים תלוים בתיקון זו"ן דאצילות ותיקון זו"ן דאצי' תלוי ביד ישראל. ור"ל כי כפי שיעור מה שמתברר ונתקן ועולה מכלים ואורות דנפש ורוח הנקרא זו"ן דחיה הנקרא אצילות דכל פרטי פרצו' א"ק ואבי"ע כך כפי אותו השיעור מתברר ונתקן ועולה מכלי' ואורות דנרנח"י דיחידה הנק' א"ק ומכלי' ואורות דנח"י דחיה הנק' א"א ואו"א דאצילות דכל פרטי פרצו' א"ק ואבי"ע ומכלים ואורות דנרנח"י דנר"ן הנק' בי"ע דכל פרטי פרצופי א"ק ואבי"ע וכבר נתבאר לעיל כי כל פרצופי כל העולמות נקראים זו"ן: ובמה שכתבנו נבארו והובנו השני עניינים הנז"ל שכתב הרב ז"ל הא' מ"ש במ"ש ש"ב ח"ג פ"ח כי הבירורים דכל פרצוף תחתון עולים להתברר ולהתתקן ע"י הפרצוף עליון שעל גבי הסמוך לו בלבד כגון מנפש לרוח או מרוח לנשמה וכיוצא ואי אפשר לשום בירור לעלות להתתק ע"י פרצוף יותר עליון כגון מנפש לנשמה או מרוח לחיה וכיוצא רק ע"י הפרצוף שעליו וכנז"ל. והשני מ"ש בש"ב ח"ג פ"א ובכמה מקומות כי כל הבירורים צריכים לעלות להתברר ולהתתקן ע"י שורשם העליון שהם הטעמים העליונים דע"ב וס"ג דפנימיות דא"ק וכנ"ל. ובמ"ש יובנו כי שניהם דברי אלהים חיים אמת ושניהם כאחת טובים ואי אפשר לזה בלא זה (וכל זה בחול ואחר כך בשבת ע"י התפלות חוזרים אותם הברורים שנבררו ונתקנו בחול חוזרים עתה לעלות ולהתברר ולהתתקן ע"י פרצופים עליוני' יותר פנימי חול כפי ערך עליית אותה תפילה עד שבתפי' המנחה שאז עולה ז"א למקום אריך ואז עולין כל הבירורים להתברר ולהתתקן ע"י ע"ב דע"ב וע"ב דס"ג עצמן דא"ק ומזדווגים ע"ב וס"ג דא"ק זיווג עליון במקומם העליון ואז יוצא שם מ"ה החדש העליון ממצח הרצון העליון): באופן כי העיקר הוא להעלות ולהחזיר הבירורים והאורות דרפ"ח והכלים דשני פרצופים אמצעי וחיצון דנ"ר דחיה הנקרא זו"ן דאצי' אשר (ע"ב) נפלו לשלשה פרצופים פנימי ואמצעי וחיצון דנר"ן הנק' בי"ע דכל פרט להעלותם אל מקומם ושורשם העליון שהוא האצי' דכל פרט שהוא מחשבה העליונה דבריר אוכל וזריק פסולת והוא החיה הנקרא אצילות דכל פרט שהוא אלהות גמור המלביש ליחידה הנק' א"ק דכל פרט שבו מלובש אור הא"ס ותכלית בירורם ותיקונם הוא עד עלותם לטעמים העליונים שהם ע"ב דע"ב וע"ב דס"ג דא"ק שהם חכמות דחו"ב דא"ק שהם נקראים או"א עילאין הנק' בכללות אבא לבד שהוא אצילות דא"ק והוא א"ק דאבי"ע דאצילות כמבואר לקמן איך מאצי' דא"ק נעשה א"ק לאבי"ע דאצי' והוא הוא הנזכר בשער סדר אבי"ע ובשער סדר האצי' בקיצור כי הא"ס נתלבש בחכמה דא"ק ומאיר ומשפיע ומתפשט בעולם האצי' ואיהו וחיוהי וגרמוי חד בהון ולהאיר ולהשפיע בבריאה מתלבש גם בבינה דא"ק והוא הוא בריאה דא"ק שנעשה אדם קדמון לאבי"ע דבריאה וכן הוא ביצירה ועשיה שבו שנעשו א"ק לאבי"ע דיצירה ועשיה כמ"ש לקמן ועל ידי הארת א"ס בהם נגמר בירורם ותיקונם לגמרי: ואע"פ שנתבאר לעיל כי הבירורים דזו"ן דאצי' נתקנו ע"י חו"ב דזו"ן דאדם קדמון ולא עלו לע"ב וס"ג דא"ק הנה כבר נתבאר לעיל בקיצור ולקמן יתבאר באורך כי החו"ב דזו"ן דאדם קדמון נתקנו ונעשו מזו"ן דחו"ב שהם ע"ב וס"ג דאדם קדמון וכן החו"ב דבינה דא"ק שע"י נתקנו בירורי ישסו"ת נעשו מבינות דע"ב וס"ג דא"ק וכן חו"ב דחכמה דא"ק שע"י נתקנו בירורי או"א עילאין נעשו מחכמות דע"ב וס"ג דאדם קדמון וכן חו"ב דכתר דאדם קדמון שע"י נתקנו בירורי א"א נעשו מכתרים דע"ב וס"ג דאדם קדמון נמצא שכל הבירורים דכל פרצופי האצי' נבררו ונתקנו ע"י ע"ב וס"ג דאדם קדמון אלא שבירורי כל פרצוף נבררו ונתקנו ע"י ספירות המתייחסות אליו מע"ב וס"ג דא"ק וד"ל: נחזור לענין הנז"ל כי במעשה בראשית בהגיע זמן התיקון ועדיין אדם אי לעלות מ"ן כנז"ל ואז עלה ברצון המאציל ר"ל כי המשיך והעלה מהאורות והכלים הנז' דב"ן שנפלו לבי"ע דכל פרט כנז"ל המובחר שבהם מה שהיה מוכרח וצורך לתקן ממנו ג"ר חב"ד שהם השלשה פרצופים הפנימים שהם המוחין הנק' רעותא דעתיק דאצילות דכל פרטי פרצופי אבי"ע דאצי' כנז' בפ"ה משער התיקון לפי ערך העתוהזמן ההוא של קודם בריאת אדה"ר והכלים והאורות הנז' שעלו היו המובחר והמעולה שבכל מלך ומלך ר"ל חלק מכל א' וא' וכפי חלק הנברר מאחד מהם כך נברר מכל אחד מהם חלקים המתייחסים לאותו חלק כי כן הטביע בהם המאציל כי גוף א' הם וזמ"ש בזוהר מנהון אתבסמו ומנהון לא אתסמו פי' מנהון ר"ל מכולם ועלו האורות והכלים מבי"ע לאצי' דכל פרט ונתחברו עם האורות שלהם שנשארו באצי' בכלים דא"א ואו"א דכל פרט שנתפשטו עד מקום זו"ן דכל פרט כנז"ל אותם חלקי האורות המתייחסים להם וחזר ההתפשטות ההוא המתייחס לאותם הבירורים עם האורות שבתוכם ועם הבירורים שעלו להאסף ולעלות למקום הג"ר ועלו עוד כולם למעלה כי כל י' נקודות צריכים תיקון כי כולם יצא חסרים ובלתי מתוקנים וכולם (ק"ב ע"א) צריכים לעלות לשורשם העליון שבא"ק וכמ שנתבאר לעיל ואז מתעוררים חלקי טנת"א דמ"ה וב"ן דעתיק דאבי"ע דאצילות דפנימיות דא"ק ועולים עם נת"א דע"ב ס"ג דעתיק דאבי"ע דאצי' דפנימיות למ"ן לטעמים דע"ב וס"ג דעתי' דאבי"ע דאצי' דפנימיות כמ"ש בפ"א מ"ב מש' טנת"א ואז נזדווגו ע"ב וס"ג דעתי' דאבי"ע דאצי' דא"ק זיווג דרעותא שהוא זיווג דמוחין שהם הג' פרצופי הפנימיים דחב"ד דעתיק דאבי"ע דאצי' דא"ק ומוצאין מן המצח חלקי חיצוניות טנת"א דמ"ה הראויים לאותם הבירורים שעלו ומהעינים חוזרים לצאת חלקי חיצוניות טנת"א דב"ן עם תשלום חלקיו שהם הט"ס העליונות דכל פרט וגם נקודות דס"נ ואז הכחב"ד דפרצוף הכתר דמ"ה ביררו היותר מובחר מכל חלקי אורות הנז' דב"ן אורות הראויים והמתייסים לשלשה פרצופים הפנימיים שהם חב"ד דעתיק דאבי"ע דאצי' דכל פרט ונתחבר עמהם כלים עם כלים ואורות עם אורות חיבור נפלא כל ספי' וכל ניצוץ כלול ממ"ה וב"ן וירדו דרך אח"פ ונתגלו מהטיבור דא"ק ולמטה והלבישו לתנה"י דא"ק כל ספי' וכל ניצוץ כלול ממ"ה וב"ן מחוברים חיבור גמור אמנם כל צד המ"ר נק' דכורא יען הוא משפיע ומתקן לצד הב"ן הנק' נוק' וכל חסדים הם ממ"ה וגבורות הם מב"ן: וזה שביארנו כי אפי' פרצוף עתיק וא"א ואו"א וישסו"ת נתקנו ונעשו מבירורי הז' מלכים מפורש בהדיא במ"ש ש"ה ח"ב פ"א כי עתיק וא"א ואו"א וזו"ן דאצי' וכן דבי"ע נבררו ונתקנו בעת התיקון מביררי הז"מ. וז"ל והענין דע כי באלו השבעה מלכים יש בהם כל בחי' אבי"ע כנ"ל ויש בהם חלקים הראויים לעשות מהם אצילו' וחלקים שאינם ראויים להעשות מהם אצי' רק בריאה וכעד"ז יצירה ועשיה וכל זה בדרך כלל כי גם הוא עד"ז בפרטות כי יש חלקי' ראויים לאריך ויש לאבא ויש לאמא ויש לז"א ויש לנוק' ובתחלה נתבררו החלקים שיש לאריך בשבעה מלכים וכל השאר נקראו סיגים אצלו כי אינם מערכו. אמנם כל מה שהיה לאריך בהם הכל נתברר בעת האצי' לתיקון א"א ולקחו ומהסיגים