בשער התפלה דליל שבת שהוא נושק ידי המלכות כדי להמתיק את ה"ג שה"ס ה' אצבעות היד ע"י ה' מוצאות שיש בפה דז"א וקאמר שזהו הזווג של זמן הגלות בעו"ה שאינו יכול להזדווג עמה בבחי' היסוד שלה ומהו ענין ההיפוך הנז' שם כשהיא למעלה בבינה אז היא יורדת ונושקת ידו ע"ד הנזכר והרי לכל זמן ועת בפרט הזווגים הנעשים בכל הימים כדאיתניהו במקומם: יט בשער הקדמות דרוש פרצוף לאה כתוב שנעשה מידי ז"א עז"ה כי האור שהיה נמשך בפ"א דזרוע ימין חזר ועלה במקום חיבורו אל הכתף וממנו נעשה חסד שלה והאור שהיה יורד בפ"ב עד כף היד חזר ועלה על ראש הפ' כו' ונעשה נצח שלה ועד"ז היה בקו שמאל ואמצעי שלה האמנם חו"ב שלה נעשים מפרקי הידים. והדבר קשה כיון שהידים הם עליונים אע"פ שנראים למטה כנזכר במ"א א"כ יהיו פרקי הזרוע הסמוכים להם שנים להם ולמעלה מהכתפים ואיך (ע"ב) נשתנה הסדר שהכתפים נעשים מהם חו"ג והזרועות נ"ה דלאה לא כן הסדר האמור גבי או"א בחג"ת דא"א כמבואר בהקדמה א"ז בשער מאמרי הזוהר ובספר מ"ח הובאו הב' סדרים בלאה האמורים בשער הנזכר במ"א ואחת הנה במס' לאה ואחת הנה במס' ערבית: כ אגב גררא לדעת ולהבין כי לפ"ז צריכים הכהנים בברכתן להגביה כפות ידיהם למעלה ראש כדי להשלים פרצוף לאה בחו"ב הנעשית מהם כנז"ל סימן י"ט וכמ"ש בשער תפלות וזה הפך הפוסקים כסברת חכמים דמסכת סוטה פ"ז שאין נושאים כפיהם אלא כנגד כתפותיהם ולא למעלה ראש: אך ואגב מאי דאמור התם בכניסה ל"ם דאבא בז"א י' חסדים וי' גבורות שבדעת והלא ידוע כי אינם רק ה"ח וה"ג בדעת וכן כמה דקדוקים בענין קדימה ואיחור שלא כסדרן דל"ם הנז' לאין מספר: בך בענין זווג הנעשה בתפלת שחרית שהוא של יעקב ורחל פעם א' אומר שהוא בשים שלום ופ"א שנעשה ע"י נפילת אפים ומזה היכא דליכא נפ"א איך לא יהיה אז הזווג ההוא וזה אי אפשר להיות: כג בענין הדורמיטא איכא לעיוני כי הלא הוא אמר כי אז מסתלקין המוחין דז"א בלבושי נה"י דאימא ונתנים לנוקבא לבנותה משלם ויביאה אל האדם ונזדווגו יחד פב"פ וקפריך עלה כיון שנסתלקו המוחין ממנו במה יזדוג עמה ומהדר כי אז עלה הוא יותר ולוקח מוחין יותר מעולין מנה"י דאו"א עילאין זהו תורף מסוף דרוש ב' בענין הלילה ומשער התפילה נראה בזה כי אותם המוחין שבנה"י דתבונה שנסתלקו ממנו אינם חוזרים עוד לביתם ופנים חדשות באו כאן במקומם. ובדרוש השופר של ר"ה נראה להדיא שהם עצמן חוזרים להכנס בו כבתחילה ע"י השופר והיא גופא קשיא דאם לא ישארו בה יחזור הדבר לכמות שהיה וכי ח"ו קצרה ידו דלא סגי בלא"ה ושבדרוש הלילה הנז' עדיף טפי ובזה נתמלא כל הבית אורה ונשאר אותו דרוש של השופר וכל הנמשך אחריו באותו ענין כמעייל פילא בקופא דמחטא מעומק המושג כו': כד גם אינו מבורר איך נבנית לאה ע"י הנסירה ונשלמת מיום הא' של ר"ה מאחורי הז"א כמבואר שם והרי כל אותם האחוריים והדינים נמנים כלם לרחל מאז ועד יוה"כ ולא הניחה ללאה כלום מהם וא"כ איך ובמה נשלמה ונבנית וכל הזווגים הנעשית אז הם עמה כל אותם הימים שבין הכסא לעצרת כנז' שם ואדרבא אנו רואים שבעת הנסירה נכללים שתי אחיות לאה ורחל שתיהם גם יחד והיו אז בחי' אחת או לאה נכללת ברחל או להפך כמבואר בכמה מקומות ובכלל זה יש לדעת מה שלא נזכר בדברי הרב ז"ל חזרת לאה עם ז"א אב"א בשעת הנסירה שנראה ממ"א שהיא תמיד עו פו"א ונבנית מחג"ת שלו המכוונים יחד ימין בימין כו' כאשר נזכר מזה לעיל בסימן י"ט: כה ואגב לדעת כי לפעמים אומר מרן ז"ל כי אי המלכות נוק' דז"א חוזרת עמו פב"פ עד שנגדלת מאחוריו בכל קומתו מראשו ועד רגליו כנזכר בכמה מקומות ובמ"א אומר כי גם בהיותה עדיין אב"א מן החזה ולמטה חוזרת להיות פב"פ הגם שלא נגדלה בכל שיעור קומתו אב"א כמבואר במלך עוזר כו': כו (כ"ו ע"א) בענין המשך מקיפים דמוחין דז"א בברכת אבות ע"י זווג או"א כפי מ"ש בס' מ"ח תפילת שחרית נראה שהם המקיפים שהם מעולים מהפנימים ולז"א באבות דחול שגם הם אינם נמשכים אלא ע"י זווג בחי' אאו"פ דכלי אמצעי שלהם כי באו"מ שלהם אין נמשך לעולם אפי' לבחי' מקיף למקיף דז"א. אמנם מדרושי ר"ה נאמר להדיא שגם אז היה הזיווג או"א בבחינת או"מ שלהם ואמר שצריך לכוין בזה וגם מקיף הוחין הנמשכין אז ממה שבתוך הפנימי יצא לחוץ ע"י הקוצא דשערי וגרוע מהמקיף כנראה שהם שתי בחי' שנעשית בתפילת י"ח וכולהו איתנהו אלא שהלשון לאו רישיה סיפיה כו' וצריכין למודעי ונגר בר נגר: זך בענין קוצא דשערי דא"א דבמקום א' אומר כי אינה מגעת רק עד רישי כתפוי אלא שע"י זווג או"א להשיך מוחין מקיפין דז"א מהפנימית שלו בהתפשט נה"י שלהם למטה נמשכת הנימא עד ערפו דז"א להכות ולהוציא תפילין במצחו ובמ"א אומר דאו"א מכוסים משני צדדים מפנים ע"י הדיקנא דא"א המגעת עד הטיבור ומאחור ע"י הקוצא כנז' ומשם מתחיל רישא דז"א כנזכר: כח בענין המקיפין הנכנסין באבות לא נתברר אמיתות הדבר על מכונו כי כפי מ"ש שם שאין לכוין אז אלא במקיפין דמצד אמא ולא דאאבא עד ברכת כהנים נראה מזה כי בר"ה נכנסים אלו גם דאאבא באבות והם ל"ם דצלם ואמר שם כי אע"פ שברכת אבות דר"ה ביאר כונת מקיפים דמצד או"א כו' ושם לא נתבאר אלא בחינת המקיפים הנ"ל סימן כ"ו שישנם אפילו בימי החול וכמ"ש בדרוש ד' מדרושי תפילת י"ח דשחרית והדברים צריכין תלמוד: כט בענין כונת הרי"ו שאמר בר"ה שאין לכוין בהם אלא ביום הדין וא"כ גם רי"ו שהביא משם הליקוט הזולת בפ' אדני שפתי כו' אע"פ שנכתב שם אין לכוין מהם רק בר"ה וכן עשה הרמ"ח שלא סידר כונת הרי"ו גם שלא פי' הנז' אלא בתפילת ר"ה בלבד אאו אינו אלא של הברכה ראשונה דאבות בר"ה אבל של פסוק הנזכר יש לכוין בו אף בשאר ימים ויש רמז לזה עפ"י שארז"ל מלך נידון בכל יום ודינא דמלכותא ודבר הלמד מעניינו. ואגב אם יש לכוין ברי"ו של ברכת אבות גם בערבית של ר"ה או אינו אלא בשחרית כפי עליות ההם שישנם אז ולא מקודם: ל מה הם ה' אלפין דאהי"ה מכוונים נגד ה' פעמים די"ן של אדנ"י הנזכר בכל מקום שהם מה' שמות אהי"ה שבבינה ואם יראה להגיה במקום ה' צ"ל ג' שמות אהי"ה כו' שבהם ה' אלפין כנז' בשער רוח הקדש יחוד כ"ח אחרון: לא בענין ברכות אמצעיות די"ח שבתפלה כמה שינויים שאינם מובנים אצלינו כי הוא אמר שהג' ברכות ראשונות שהם אתה חונן השיבנו וסלח לנו ה"ס נה"י האחרונים שניתוספו לו אחר התיקון ומהם נעשים חב"ד דנוק' וכל פרצופה משלם ע"י ז"א וענין הארה זו שמאירים הנה"י שלו בט"ס שלה נק' נשיקין וא"כ צריך שיצאו הארות הללו מפיו לפיה וכנזכר בסוף הדרוש ההוא הכולל ענין הי"ח