דת"י דפרצופי נה"י (דדעת כו' עד דת"ת דיסוד צ"ל אח"כ כו' סכ"י) אח"ך יכוין להמשיך מיסודות דפרצופי חו"ב וחו"ג דב"ן דמ"ה ודב"ן דב"ן דפרצו' חכמות דבינות דישסו"ת בלחש ובחזרה דפרצו' חכמות דחכמות דישסו"ת שבדעת דחו"ב וחו"ג דחכמה דכתר דבינה דב"ן דמ"ה ודב"ן דב"ן דז"א את העשר גבורות דישסו"ת הנז"ל החדשות עם העשר גבורות הישנות וגם העשרה רשמים שלהם והם שלשים גבורות וכללותם וכללות כללותם לפרצוף יסוד דז"א וימשיכם מתתא לעילא כו'. שם אח"ך אחר המשכת הכתר דחו"ב וחו"ג דז"א קודם כונת המשכת הצלם דל' אפשר שחסר זה הלשון ולא כתבו הסופר כי הוא כתוב מבחוץ בגליון וזהו ויכוין לחלק את השליש דאור החוזר דחסד הנז' דת"ת הנז' דת"ת שע"ג הכתר דנוק' לארבעה חלקים ולהמשיך עתה חלק אחד מהארבעה החלקים הנז' לכתר דנוק' ע"כ. שם אחר כונת ההיו"ת דנה"י דצלם דמ' ד"ה ואח"כ יכוין להמשיך הה' גבורות מדעת דז"א ליסוד שלו והם ה' הויו"ת ע"כ כל זה מיותר. שם ד"ו לפרצוף דעת דרחל ויכוין להמשיך מיסוד דז"א הה' גבורות כו' צ"ל השנשים גכבורות דאו"א וכללותם וכללות כללותם לדעות דחו"ב וחו"ג דב"ן דמ"ה ודב"ן דב"ן דרחל העומד מאחור כנגד פרק אא' דיסוד דז"א כו' מכח ריבוי קיבוץ הגבורות: וזוכר חסדי אבות ד"ה עתה יכוין שורשי הגבורות צ"ל השלשים גבורות בדעת דנוק' ולהמשיך הארת השלש גבורות העליונות כל אחת כלולה משלש במלבושי יסודות כו': שם לע' לפרצוף הת"ת יכוין להוציא ג' ספירות מאור גבורה דת"ת הכלולה משלש ומאור שורשי שתי גבורות דנו"ה שבה הכלולה כל א' משלש ושבעה ספירות אחרות כו': ומביא גואל לבני בניהם ד"ה ויכוין להמשיך השתי גבורות התחתונות דנו"ה דנוק' הכלולות כל א' משלש מיסוד דז"א שבדעת. והארת כללות השלשים גבורות ליסוד שלה. שם מס' לפרצוף נצח יכוין להוציא ג' ספירות כו' ומאור גבורה דהוד הכלולה משלש בעוברה דרך הנצח כו': למען שמו שן' ת"ם לפרצוף מלכות עתה יכוין להמשיך כללות הכללות השלשים גבורות לפרצוף המלכות דרחל הנק' שם ויכוין כו' ואח"כ יכוין השני גבורות התחתונות מנו"ה דרחל הכלולות כל א' משלש ליסודה כו': (ע"ב) שים שלום יכוין להמשיך שפע והארה מפרקין תתאין דמוחין דגדלות שבחח"ן בג"ה דת"י דפרצוף נה"י דפנים דחכמה דכתר דבינה דז"א לששים צירופי אלהים שבחח"ן בג"ה דת"י דיסוד דפרצוף חג"ת דאחור דחכמה דכתר דבינה דז"א להמתיקם ולבררם ולהשאיר מהם ביסוד הנזכר חציים שהם שלשים צירופים ושלשים מהם יכוין לדחותם ולהמשיכם לחח"ן בג"ה דת"י דחב"ד ונוק' והם אלו הצירופים מהך' צירופי אלהים דיודי"ן שבחח"ן דיסוד דז"א ימשיך מהם עשרה צירופים הם אל צירופי הי"ט והכ' והמ"ג והמ"ד והס"ז והס"ח והצ"א והצ"ב והקט"ו והקי"ו לחח"ן דחב"ד דנוק'. ומעשרים צירופי אלהים דההי"ן שבבג"ה דיסוד דז"א ימשיך עשרה מהם והם אלו הצירופים צירוף הכ"א והכ"ב והמ"ה והמ"ו והס"ט והע' והצ"ג והצ"ד והקי"ז והקי"ח לבג"ה דחב"ד דנוק' ומעשרים צירופי אלהים דאלפין שבדת"י דיסוד דז"א ימשיך עשרה מהם והם אלו הצירופים צירוף הכ"ג והכ"ד והמ"ז והמ"ח והע"א והע"ב והצ"ה והצ"ו והקי"ט והק"ך לדת"י דחב"ד דנוק'. ולהשאיר שם בחב"ד דנוק' ט"ו צירופים וחציים שהם ט"ו צירופי שלשה שמות אלהים והם אלו הצירופים חמשה צירופים דחמשה אותיות אלהים דיודי"ן מעשרה צירופים שבחח"ן דחב"ד והם אלו צירופי הכ' והמ"ד והס"ח והצ"ב והקי"ו לחח"ן דפרצוף הגרון דנוק'. וחמשה צירופי חמשה אותיות אלהים דההי"ן מעשרה צירופי שבבג"ה דחב"ד ואלו הם צירוף הכ"ב והמ"ו והע' והצ"ד והקי"ח לבג"ה דפרצוף הגרון דנוק'. וחמשה צירופי חמשה אותיות אלהים דאלפי"ן מעשרה צירופי שבדת"י דחב"ד והם אלו צירוף הכ"ד והמ"ח והע"ב והצ"ו והק"ך לדת"י דפרצוף הגרון דנוק': ומשם יכוין לדחותם לחח"ן בג"ה דת"י דחג"ת ומשם לחח"ן בג"ה דת"י דנה"י ולכלול אותם ביסוד דנוק' ולהשאיר שם ביסוד עשרה צירופים שהם צירופי ב' שמות אלהים שלישים שבהם ושליש מהם והם חמשה צירופי חמשה אותיות אלהים והם אלו צירוף המתחיל באלף מאלהים דאלפי"ן והוא צירוף הכ"ד וצירוף המתחיל בלמ"ד מאלהים דההי"ן והוא צירוף המ"ו וצירוף המתחיל בה"י מאלהים דיודי"ן והוא צירוף הס"ח וצירוף המתחיל ביו"ד מאלהים דההי"ן והוא צירוף הצ"ד וצירוף המתחיל במ"ם מאלהים דאלפי"ן והוא צירוף הק"כ יכוין לדחותם לחח"ן בג"ה דת"י דחב"ד דבריאה. ודי בזה לפי פשט הענין כי לא אוכל להרחיב בו הדיבור ככל הצורך כי בענין זה הואא סוד הנהו תרי עוזלין דאיילתא הנזכר בתוספתא דפ' מצורע והוא במקום שאמרו לקצר. ובע"ה כשאכתוב סדר כונת הק"ש והעמידה כאשר עם לבבי ממילא יתבאר ענין זה עם עניינים רבים גדולים אשר עדיין עין לא ראתה ובחסד עליון בטחתי שיעזרני ע"ד כבוד שמו וזכות מורי יעמד לי שיאמר ה' ית' די לצרותי ויתנהג עמנו במדת החסד אכי"ר: (פ' ע"ב) כתב הרב ז"ל שהג' פעמים קדוש הם בתלת רישין דא"א וברוך באו"א וימלוך בזו"ן ובמ"א נאמר שהג"פ קדוש הם האחד בא"א והב' באו"א והג' בזו"ן וזהו ה' צבאות זו"ן לפי כי גם זו"ן נכללים בהני שלשה קדושות איכו השתא הני תרתי לישני סתרי אהדדי ושניהם לא יכונו וצ"ל כמ"ש בדרוש הדעת שהם ג' נר"ן מלבישים זה לזה בעובי וג' נשמות למעלה וג' רוחות באמצע ושלשה נפשות למטה והם חב"ד חג"ת נהי"ם הנשמה שהיא בחב"ד הם בכתר שהם עתיק ונוק' וא"א ונוקבא הרוח שהוא בחג"ת הם באו"א שהם או"א וישסו"ת הנפש שהיאא בנה"י הם זו"ן שהם זו"ן ויעקב ורחל נמצא שהנר"ן דנשמה הכולל של האורך הם נקראים בכללות כתר דהיינו עתיק ונוקבא וא"א ונוקבא ובפרטות יש בהם כל פרטות הי"ב פרצופים אלא שכולם הם דעתיק ונוק' ואריך ונוקבא וכן הנר"ן דרוח הכולל של האורך הם בערך הכולל נק' או"א שהם חג"ת דהיינו א"א וישסו"ת ובפרטות יש בהם כל פרטות הי"ב פרצופים אלאא שכולם הם דאו"א וישסו"ת וכן הנפש רוח נשמה דנפש הכולל של האורך הם בערך הכולל נקראי' זו"ן שהם נה"י דהיינו זו"ן ויעקב ורחל ובפרטות יש בהם כל פרטות הי"ב פרצופים אלאא שכולם דזו"ן ויעקב ורחל והג"פ קדוש הם בג' נשמות דעובי דכללות שהם כתר דשלשה בחינות והם חב"ד דג' הבחינות והם עתיק ונוק' ואריך ונוק' דג' הבחינות דכללות ולכן כתב הרב שהם כולם באאריך דהיינו כתר יען הוא בכתרים דכולם ויען הראשון הוא בנשמה דנשמה דכללות שהוא כתר דכתר חב"ד דחב"ד עתיק ונוק' וא"א ונוקבא דעתיק ונוק' וא"א ונוק' והב' הוא בנשמה דרוח דכללות שהוא כתר דחב"ד דחג"ת עתיק ונוקבא וא"א ונוקבא דאו"א וישסו"ת הג' הוא בנשמה דנפש דכללות שהוא כתר דזו"ן חב"ד דנה"י עתיק ונוקבא וא"א ונוקבא דזו"ן ויעקב ורחל לכן אמר הרב שהקדוש הא' באריך והב' באו"א והג' בזו"ן והני תרי לישני לא פליגי אהדדי ותרוייהו איתנהו וכולם דברי אלהים חיים ובברוך הג' רוחות דעובי שבכללות שהם או"א וישסו"ת דג' הבחינות ובימלוך הג' נפשות דעובי דכללות שהם זו"ן ויעקב ורחל: עוד כתב הרב שצריך להמשיך לנוקבא בשלשה קדושות תלת