ספר נהר שלום-דף יח עמוד א-
דהיינו אדם קדמון ואבי"ע דעשיה ויצירה דפנימיות דבריאה דבריאה ודחיצוניות ודפנימיות דבריאה דאצי' (ע"ב) ובאחד להמשיך נרנ"ח דנח"י דנשמה דהיינו אבי"ע דא"ק ואבי"ע דפנימיות דבריאה דבריאה ונשמות דנח"י דנשמה דהיינו בריאה דא"ק ואבי"ע דחיצוניות דבריאה דאצי' ונ"ר דנח"י דנשמה דהיינו עשיה ויצירה דא"ק ואבי"ע דפנימיות דבריאה דאצילות ובעמידה דלחש להמשיך נ"ר דנח"י דנשמה דהינו עשיה ויצירה דא"ק לאבי"ע דחיצוניות דבריאה דאצילות ונשמות דנח"י דנשמה דהינו בריאה דא"ק ואבי"ע דפנימיות דבריאה דאאצי' ובחזרה להמשיך חיות דנח"י דנשמה דהיינו אצילות דא"ק ואבי"ע דפנימיות דבריאה דאצי' ובק"ש דיוצר דשבת בישראל להמשיך נ"ר דנפש דנרנח"י דחיה דהיינו א"ק ואבי"ע דעשיה ויצירה דעשיה דאצי':
ובאחד נ"ר דנח"י דנפש דנרנח"י דחיה דהיינו עשיה ויצירה דא"ק ואבי"ע דעשיה דאצילות ובעמידה דלחש נח"י דננפש דנרנח"י דחיה דהיינו א"ק אבי"ע דא"ק ואבי"ע דעשיה דאצילות וא"ק ואבי"ע דא"ק ואבי"ע דעשיה דאצילות דאבא:
(ס"ח ע"א) עיקר הק"ש היא לגרום זיווג דפנימיות דאו"א לפיכך היא מ"ע דאורייתא שהיא בחב"ד וחג"ת. משא"כ בתפילה שהיא מ"ע דרבנן שהיא בנה"י והיא לצורך זיווג זו"ן והזיווג ההוא דאו"א הנעשה בעת הק"ש נמשך מוחין לזו"ן ויש להם הארה יותר ממה שנעשה בתפלה וצריכים הזו"ן להעלות מ"ד ומ"ן לאו"א לצורך הזיווג ההוא וצריך לתקן את הזו"ן שיהיו ראויים להעלות המ"ד והמ"ן לצורך הזיווג העליון ההוא ולהיותו זיווג נעלם ועליון מאד אין בנו כח לעוררו בהיותנו באצילות כי אם בהיותינו עדיין בעולם הבריאה ובהיותינו בהיכל אהבה סוד החיבוק ושם עומדין הט' מלכיות דנוק' רחל עם כלים פנימיים אמצעיים וחיצוניים של המוחין של היום שעבר דעתיק ואריך ואו"א וזו"ן דבי"ע דאצילות שירדו בלילה לבי"ע לברר מהכלים ומרפ"ח אורות של המלכים עלו עם כל הבירורים מעולם לעולם בקרבנות וזמירות ויוצר ובכל עולם הם מתתקנים קצת ועולים ונתקנים יור ועתה בשמע עולים מהם מקצת הנגעים לבחי' הו"ק דגדלות ולמוחין דאחור והשאר המתייחסים למוחין דפנים עולים במלת באהבה בעמידה ובעלותם אל זו"ן דאצילות נתקנים יותר ואז הזו"ן מתעוררים ומבררים ממה שנשאר מכלים דאחוריי' דאו"א וישסו"ת שעדיין לא הובררו שנפלו במיתת המלכים במקום זו"ן אחורי או"א עד חזה דז"א ואחורי ישסו"ת במקום הנוק' מחזה דז"א עד סוף האצי' ובתוכם נתונים שארית האורות של המלכים אותם המדריגות העליונות של האורות שלא ירדו עם הכלים לבי"ע וכפי שיעור הבירורים העולים מבי"ע כך נבררים ועולים מאחוריים דאו"א שהם אותם החלקים שבהם מלובשים חלקי האורות העליונות של אלו הבירורים של הכלים והרפ"ח דאורות שנבררו היום ועלו מבי"ע כפי זכות הזמן וכח המכוין וזכותו ועוצם כונתו כך ריבוי או מיעוט הבירורים שעולים מבי"ע ובערכם מתבררים ג"כ מהאחוריים ההם דאו"א וישסו"ת ועולים עם חלקי האורות שבתוכם הראויים לבירורים אלו דמלכים שעלו ואז בתוכם נכללים ועולים גם הברורים דחח"ן בג"ה דמלכים אלו שעלו ומתחברים עם אורותיהם ועולים אחוריים הנזכר למקומם ואז מתעוררים או"א ומבררים ממה שנשאר מאחורי נה"י דאריך שעדיין לא הובררו שנפלו במיתת המלכים עד מקום סיום כל הת"ת דאצילות ובתוכם נתונים אאורות דתי"ם דמלכים ואז בתוכם עולים ונכללים הבירורים דדתי"ם דמלכים אלו שעלו ומתחברים עם אורותיהם ועולים אחורי הנה"י הנזכר למקומם וכעד"ז מא"א לעתיק כי כל הי' נקודות צריכים תיקון כי כולם יצאו חסדים ובלתי מתוקנים ואז עולים לעשר שרשים שלהם שבמלכות דעקודים ומשם לנה"י דעקודים ומשם לחג"ת ומשם לחב"ד ומשם לשרשי הנקודות שבפנימיות החזה דא"ק ע"ג הפרסא ואז מתעוררים חלקי טנת"א דמ"ה וב"ן דפנימיות דא"ק ועולים עם חלקי נת"א דע"ב וס"ג דפנימיות למ"ן לטעמים דע"ב וס"ג דפנימיות ואז מזדווגים ע"ב וס"ג ומוצאים מהמצח חלקי חיצוניות טנת"א דמ"ה ומהעינים (ס"ח ע"ב) חוזרים לצאת חלקי חיצוניות טנת"א דב"ן עם תשלום חלקיו וגם נקודות דס"ג ומתחברים אורות דמ"ה עם אורות דב"ן ונקודות דס"ג ויורדים דרך אח"פ ומתגלים מטיבור דא"ק ולמטה ומזדווגים מ"ה וב"ן והמובחר שבהם ניתנים מוחין לעתיק ונוק' ומזדווגים המ"ה וב"ן דעתיק ומבררים המובחר שבנשאר וניתנים מוחין לא"א ונוק' ומזדווגים מ"ה וב"ן דא"א ומבררים המובחר שבנשאר וניתנים מוחין לאו"א ומזדווגים מ"ה וב"ן דאו"א ומבררים המובחר שבנשאר וניתנים מוחין לישסו"ת:
ק"ש דשחרית דשבת:
יכוין להמשיך לז"א מוחין אלו דיניקה מבחי' ג' פרצופים פנימיים דו"ק דאו"א הנק' אבא דכורא ומבחי' הו"ק דו"ק דאו"א הנק' אימא נוק' ימשיך מוחין דיניקה ליעקב ורחל. במלת שמע ישראל יכוין לעורר זיווג ג"ר דו"ק דאו"א יאההויהה ולהמשיך כתרים וג' קוים דחח"ן בג"ה דת"י דפרצופי נה"י וחג"ת דה' פרצופים דנה"י ודחג"ת ודחב"ד ודחב"ד דכתר דאו"א עילאין ודשני פרצופי נה"י וחג"ת דחכמה מוחא סתימאה דא"א עם כתרים וג' קוין חח"ן בג"ה דת"י דצ' ול"מ דצלמי הוחין דג"ר שבהם ובתוך כלי נה"י וחג"ת שבהם מלובשים י"ג ההי"ן וי"ג ווי"ן די"ג הויות מנוקדות בניקוד הידוע די"ס שהם נפשות ורוחות דחיות ונשמות ורוחות דנרנח"י דנרנח"י דמ"ה וב"ן דמ"ה ומ"ה וב"ן דב"ן דחיה ודנ"ר דיחידה ועליהם מקיפים י"ג ההי"ן אחרונות וי"ג יודי"ן די"ג אהי"ה מנוקדות בניקוד ההויו"ת עם כל חלקי כלים ואורות ומוחין ונרנח"י דמ"ה וב"ן דחלקי אריך ועתיק וא"ק דאבי"ע המלובשים בהם דפנימיות וחיצוניות דפנימיות דבריאה דאצילות וחיצוניות ופנימיות דפנימיות וחיצוניות דאצי' דאצילות לכתרים ולחח"ן בג"ה דת"י דפרצופי נה"י וחג"ת דה' פרצופים דכל פרצוף מה' פרצופי מ"ה וב"ן דמ"ה ומ"ה וב"ן דב"ן דחכמה דפנימיות וחיצוניות דפנימיות דבריאה דאצילות ודחכמה דחיצוניות ופנימיות דחיצוניות ופנימיות דאצי' דאצילות דז"א ולכתרים וחח"ן בג"ה דת"י דפרצופי נה"י וחג"ת דה' פרצופי נה"י וחג"ת דחכמה מוחא סתימאה דכתר דאצי' דז"א:
יכוין להמשיך מוחין דע"ב קס"א ע"ב דחב"ד דחכמה סתימאה עילאה שהם או"א עילאין דא"א ע"ב לאבא וקס"א לאמא וע"ב לדעות דאו"א עצמם ה' אלהינו ה' אחד א"ח ד' כו' העומדת בהיכל אהבה דאבא שם או"א עילאין דבריאה דאצילות להמשיך לנוק' מחכמה דאימא עילאה להעלות הנוק' כו' להעלות המוחין ונ"ר דנרנח"י דחיה דמ"ה וב"ן דחכמה ודנ"ר דיחידה דכתר דזו"ן עם נשמות יסוד דפרצוף חכמה דא"א שבבינה דפרצוף חכמה דז"א עם שורשי נ"ר דנשמה וחיה דחיה שלו לעורר ולהעלות מחלקי בירורי פרצו' חכמה דאו"א מ"ד לאבא ומ"ן לאמא ואו"א מעוררים ומעלים מ"ד ומ"ל לחכמה דא"א:
(נ"ה ע"ב) וראיתי מ"ש מעכ"ת על ניקוד שם אדנו"ת וקריאתו אם הוא בחטף פתח או בשבא לבד ושמעתי שכן מנהג האשכנזים וכן כתב הרב מג"א ז"ל בסימן ה' אמנם ראיתי בספר יסוד הניקוד בסימן ל"ב ובסימן ל"ג שעמד על הענין הזה והביא דברי כל המדברים בענין זה ופלפל בהם והעלה כי האמת והנכון