בה עברה דרך הבינה וז"א דאדם קדמון ונתלבשה במלכות דא"ק ועברה דרך כחב"ד וז"א דאצי' ונתלבשה במלכות דאצי' ועברה דרך כחב"ד וז"א דבריאה ונתלבשה במל' דבריאה ועברה דרך כחב"ד וז"א דיצירה ונתלבשה במל' דיצירה וירד והאיר בכל פרצופי העשיה וכל זה היה בעת המיעוט וזה היה לתועלת העולמות לקשרם זה בזה אמנם ודאי כי יש הפרש וחילוק ביניהם כפי ריבוי ומיעוט המסכים הנז"ל: בריאה כתב עוד בשער סדר אבי"ע פ"ו הכלים דבריאה הם אלו אכתריאל הוא אריך י"ה. יהו"ה הוא אבא. צבאות הוא אימא: ואלו הג"ר הם הכסא וגופא דז"א נק' מטטרון וגופא דנו' נק' סנדלפון ונפש דכל הכלים דבריאה נמשך מאור התנוצצות עשר כלים דאצילות המכים במסך דבריאה ורוחם נמשך מהכאות י"ס דחיצוניות דבינה דאצילות במסך הנז' ונשמתם מהכאת י"ס דפנימיות דבינה דאצי' במסך הנז' ונקודת מל' דאצי' כלי ועצמות שלה בקעה ושברה המסך דבריאה וירדה ונתלבשה ברישא המגולה דא"א דבריאה: יצירה מהתנוצצות אור כלים ועצמות דפנימיות דז"א דאצילות שבקע המסך שבין אצילות לבריאה וירד והכה במסך שבין בריאה ליצירה ומהתנוצצות אור ההוא נעשה רישא דא"א דיצירה ומהתנוצצות אור הכאת י"ס דחיצוניות דז"א דאצילות במסך הנזכר נעשו כלים לכל פרטי היצירה: ונשמת או"א דיצירה נמשך מאור אכתריאל דבריאה שירד ובקע המסך דיצירה ונעשה נשמה לאו"א ורוחם מאור מטטרו"ן דבריאה ע"ד הנז"ל ונפשם מאור סנדלפו"ן דבריאה ע"ד הנז"ל נשמת ז"א דיצירה הוא מטטרו"ן. ורוחו הוא סנדלפון. ונפשו הוא מיטטרון ביו"ד: נשמת נוק' דז"א דיצירה הוא סנדלפו"ן. ורוחה הוא מיטטרו"ן ביו"ד ונפשה הוא סנדלפון שני תחתון נמשך מכח העליון וזה התחתון נק' אופן אחד בארץ: עשיה רישא דא"א דעשיה הוא עצמו סנדלפון דנפש דנוק' דיצירה והוא הנק' שר היער והוא בגימטריא יער ובגימטריא פ"ר. נשמת או"א דעשיה הוא הדריניאל ורוחם קמואל. ונפשם מלכיאל. נשמת ז"א הוא קמואל ורוחו מלכיאל ונפשו הוא צדקיאל נשמת נוק' דז"א הוא מלכי"אל ורוחה צדקיאל ונפשה עטוריאל מטטרו"ן מלך ביצירה. וז' השרים דיצירה הנהגתם בחול. שמוע"אל למעלה בבריאה והוא הוא ענפי"אל יהו"אל ז' השרים דבריאה נק' ז' הסריסים והנהגתם בשבת: ונראה שאלו הכלים ואורות דבי"ע שכתב כאן הוא בחיצוניות דחיצוניות ושמות הכלים והאורות דבי"ע שכתב בפ"ה משער השמות הוא בפנימיות דחיצוניות וכן הוא מפורש ממש בפ"ו משער מ"ב שער דרושי אבי"ע כי הכסא והשרפים והחיות והאופנים הם בחיצוניות דאבי"ע דחיצוניות והענין הוא בקיצור עם מה שכתב במ"א כי בכל עת שנמשך צלם דמוחין לז"א הוא נמשך כלול מה' בחינת נרנח"י דנפש ורוח ודנשמה ודחיה ודיחידה והוא נמשך מלובש בה' בחי' כלים דאו"א שהם עור בשר וגידים ועצמות ומוח שבעצמות והם כתר וחכמה ובינה וו"ק ומל' דפרצוף ההוא דאו"א המתייחס אל הצלם דמוחין ההם כפי המצוה והעת ההיא. והנה הנרנח"י דיחידה המלובש במוח שבעצמות דאו"א נמשך ומתלבש תוך פרצוף הכתר שהוא המוח שבעצמות דפרצוף ההוא דז"א הראוי והמתייחס למוחין ההם. והנרנח"י דחיה המלובש בעצמות דאו"א נמשך ומתלבש בפרצוף החכמה שהוא העצמות דפרצוף ההוא דז"א. והנרנח"י דנשמה המלובש בגידים דאו"א נמשך ומתלבש תוך פרצוף הבינה שהוא הגידים דפרצוף ההוא דז"א. והנרנח"י דרוח המלובש בבשר דאו"א נמשך ומתלבש תוך פרצוף הו"ק שהוא הבשר דפרצוף ההוא דז"א והנרנח"י דנפש המלובש בעור דאו"א מהראוי היה שימשך ויתלבש בפרצוף המלכות שהוא העור דפרצוף ההוא דז"א אבל לא כן הוא אלא שהוא נמשך מחוץ לפרצוף המלכות הוא העור דפרצוף ההוא דז"א סובב ומקיף עליו כולו מכל צדדיו ומתחת רגליו והוא בחי' הצפרניים ונעשה עור ע"ג עור והוא להפסיק בין עור דז"א לקלי' נוגה שלא תתאחז בו ולכן הושם העור ההוא דבינה ביניהם כנשר יעיר קינו ונק' חשמל אבל אינו חשמל ממש אלא כעין החשמל ואינו מכלל המלבושים שהם המקיפים עליו מבחוץ והם חוץ מגופו אבל זה העור הוא נחשב מכלל גופא דז"א אבל המלבושים הם אורות מקיפים הנמשכים ג"כ עם הצלם דמוחין הנז"ל (הנמשך לז"א בכל עת שנמשכים לו מוחין והם דוגמת הצלם הנזכר) שנמשך ונתלבש תוך ה' בחינת עב"ג ע"מ הנז"ל דגופא דז"א כך דוגמתו ממש נמשך צלם דמוחין מקיפים (ל"ה ע"א) כלול מה' בחי' נרנח"י מקיפים עליו מבחוץ ה' מקיפים כל מקיף כלול מנרנח"י וכולם הם נק' בחינת אור מקיף דיושר דז"א ועליהם יסובבו העיגולים דז"א וגם הצלם דמוחין המיפים ההם הם וגם הם נמשכים מלובשים תוך ה' בחי' כלים דמקיפים שהם המלבושים דאו"א ונמשכים ומתלבשים תוך חמשה בחי' כלים דמקיפים דלבושים דז"א ע"ד הנז"ל בצלם דמוחין הפנימיים וכן עד"ז בכל צלם דמוחין הנמשך לזו"ן בכל עת וכן בפרטי פרטות דפרצופי אבי"ע: וכתב בשער הקלי' שער מ"ט פ"ו כי ההיכלות והשרפים והחיות והאופנים דבי"ע הם בחשמל דבי"ע עם הג' כלים שלהם והרוחין והנפשין הנז' בפקודי ועליהם מלבוש חשמל ועליו הנוגה ועליו הג' קליפין וכל זה הוא במחצב המלאכים ולפנים מהם הוא מחצב הנשות המלביש למחצב הספירות והוא בכל אבי"ע דכל פרט: והנה בתוך העור הנז"ל שהם הכלים דנפש שם הוא מקום השרפים והחיות והאופנים הרי מפורש כי בכלים החיצוניים דאבי"ע שם הוא מקום השרפים והחיות והאופנים וכבר ביארנו לעיל ממה שכתב בפי"א משער חיצוניות ופנימיות כי הוא בחיצוניות דאבי"ע דחיצוניות ודפנימיות ושמות הכלים דבי"ע שכתב בשער השמות הם בפנימיות דזה החיצוניות וכמבואר לעיל ממ"ש בפי"א משער חיצוניות ופנימיות אבל פנימיות דאבי"ע דחיצוניות ופנימיות דאבי"ע דפנימיות דבי"ע כולם שוים בכלים דאצילות כי כולם אלהות ואחדות גמור מתחילת הי"ס דאצילות עד סוף הי"ס דעשיה כנז"ל: כלל העולה כי אבי"ע דחיצוניות ואבי"ע דפנימיות שוים במציאותם כי פנימיות דפנימיות ופנימיות דחיצוניות שהוא האצילות דשניהם שוים בכליהם והם כלים דאצילות והם אלהות ואחדות גמור מתחילת הי"ס דאצי' עד סוף מלכות דעשיה שלהם והחיצוניות דחיצוניות וחיצוניות דפנימיות דשניהם שהוא בי"ע דשניהם שוים בכליהם והם כלים דבי"ע ובכלים החיצוניים דבי"ע דשניהם שם הוא מקום השרפים והחיות והאופנים. גם ענין פנימיות וחיצוניות: והענין בקיצור נמרץ ידוע כי כל העולמות מראש א"ק עד סוף העשיה כלולים מחיצוניות ופנימיות וכל אחד משניהם נחלק לחיצוניות ופנימיות ואין לך שום בריה שאינה כלול' מחיצוניות ופנימיות אמנם החיצוניות דכללות כל העולמות הם העיגולים דכל העולמות והפנימיות הוא היושר דכל העולמות וכל אחד נחלק לחיצוניות ופנימיות שהם הכלים והאורות גוף ונשמה כי הכלים שהם הי"ס דכל פרצוף נק' חיצוניות בערך הפנימיות שהם האורות והנרנח"י המלובשים בהם וכן בפרטות הי"ס הנחלקים לשלשה פרצופים נה"י חג"ל וחב"ד מתלבשים זה בתוך זה כי פרצוף דנה"י המלביש לפרצוף חג"ת נק' חיצוניות בערך פרצוף החג"ת