וס' רבוא מיני פירושים עפ"י הרמז לס' ריבוא פרצופי היצירה שהם פרצופי הנרנח"י דרוח דכל פרצוף מס' רבוא פרצופים הנז"ל. וס' רבוא מיני פירושים עפ"י הדרש לס' רבוא פרצופי הבריאה שהם פרצופי הנרנח"י דנשמה דכל פרצוף מס' רבוא פרצופי הנז"ל וס' רבוא פירושים ע"פ הסוד לס' ריבוא פרצופי האצי' שהם פרצופי הנרנח"י דחיה דכל פרצוף מס' ריבוא פרצופי הנז"ל: וסוד שורשי הארבעה פירושי פרד"ס הנז"ל לס' ריבוא פרצופי הא"ק שהם פרצופי הנרנח"י דיחידה דכתר דכל פרצופי מס' ריבוא פרצופים הנז"ל: ובכל ס' ריבוא פרצופים דאבר א' כולל דשורש נשמה אחת שלימה אי אפשר להיות פה פחות מתרי"ג נשמות דתלמידי חכמים שהם העיקרים כנגד התרי"ג איברים של השורש ההוא שהתפשטותם עד ס' רבוא ומהם מתפשטים סביבותיהם כמה בעלי בתים ועמי הארץ וכיוצא אין מספרם שוה בכל השרשים. ולפי שכל נשמה מהתרי"ג נשמות השורשיות כלולה מכל התרי"ג נשמות השורשיות כנז"ל אחר שנכללו זה בזה ע"ד התרי"ג מצות כנז"ל שאין בכל נשמה מבחי' רק שורש א' מהתרי"ג שרשים הקטנים שבה ושאר התרי"ג השרשים שבה הם שנכללו בה מהתרי"ב הנשמות השורשיות שורש אחד מנשמה אחת ומפני עירוב זה הם ערבים זה לזה בנגלות בעולם הזה ולפי שגם התרי"ג שרשים הקטנים דשרש נשמה אחת נכללו עוד זה בזה עד התרי"ג שרשים הגדולים כנז"ל ע"כ נתחייבו זה לזה גם על הנסתרות אפילו בעה"ב: והנה מחצב הנשמות הזה שנכללו באדה"ר עדיין היה מבחי' אחור באחור כי יצא מזווג אב"א דבחי' העליונה כדסליק ברעותא כנודע כי כן הוא הסדר דכי אדם אין שהוא הפרצוף התחתון הנקרא בן לפרצוף העליון שעליו שהוא (קט"ו ע"א) המעלה הבירורים למ"ן לפרצוף העליון ההוא אז בפעם הראשונה סליק ברעותא דהיינו הבירורים של פרצוף התחתון עלו למ"ן לפרצוף העליון ההוא ואז מזדווגים הדכר והנוקבא דפרצוף ההוא זווג דאב"א כי גם הם עדיין עומדים אב"א ומתקנים ומוציאין הפרצוף ההוא התחתון שיעלה הבירורים דפב"פ דפרצוף העליון ואז חוזרים פב"פ ועלות הבירורים דפב"פ דפרצוף התחתון אליהם אז מזדווגים פב"פ ומתקנים לפרצוף ההוא התחתון פב"פ וכך היא המדה ממדריגה למדריגה וכנז"ל בהקדמה כן הוא במחצב הנשמות כשנכללו באדה"ר כדי שעל ידי המצות שיעשה יכוין להעלות הבירורים דפב"פ ואז יתוקן גם הוא פב"פ שימשכו לו מוחין נשמות דפב"פ: והנה נודע כי אור מחצב הנשות הזה נתהוה ויצא מבחינת זווג דאב"א דבחינה העליונה שהוא זווג דסליק ברעותא כנודע כי עדיין אדם אין לעלות מ"ן שהם הבירורים דפב"פ דבחי' הפרצופים העליונים כי גם הם עדיין עומדים אב"א כנודע כי כך היא המידה וכנז"ל בהקדמה ע"ש כי שם נתבאר ענין זיווג זה דכד סליק ברעותא באורך ובפרטות כל הפרצופים ע"ש. ואז נברא גוף אדה"ר מבחי' הכלים די"ס כנודע ויפח באפיו נשמת חיים שהוא אור דמחצב הנשמות הנז' ועליו נאמר בנים אתם לה' אלהיכם כדי שע"י התורה והתפלות והמצות שיעשה יעלה מ"ן שהם הבירורי' דפב"פ לפרצופים העליונים ואז ננסרים וחוזרים פב"פ כי נמשכים להם האורות והמוחין לפרצוף הפנים כנודע ואז מזווגים פב"ב ואז יתוקן גם אדה"ר שהוא הכלים ואורות דפרצופים דמחצב הנשמות לנסור אותן ולהחזירן פב"פ ולהמשיך להם האורות והמוחין והנרנח"י דפב"פ: והנה נודע ונזכר לעיל ונתבאר בהקדמה באורך ובפרטות כי אי אפשר לשום פרצוף פרטי מכל פרטי פרצופי א"ק ואבי"ע דספירות והנשמות בכל העולמות שיהיה פחות מה' פרצופים דכלים ששורשם ארמ"ע והשורש והם כחבת"ם והם מד' אותיות הוי"ה והקוץ והם כנגד א"ק ואבי"ע והם שורשי עור בשר וגידים ועצמות ומוח שבעצמות ולפיכך נקרא שורשי עור בשר וגידים ועצמות ומוח שבעצמות ולפיכך נקרא כך עב"ג ע"מ על שם סוף התפשטותם והם מבירורי הכלים דמלכים דע"ב מ"ה ב"ן דפרצוף התחתון העולים להתברר ולהתתקן ע"י הפרצוף העליון ומבירורי הכלים דמלכים דב"ן נתקן הפרצו' החיצון הנקרא נהי"ם והוא הנקרא עור מכלים דמלכים דב"ן [דב"ן] ומכלים דב"ן דמ"ה ומבירור הכלים דמלכים דמ"ה נתקן הפרצוף התיכון הנק' חג"ת והוא הנק' בשר מכלים דמלכים דמ"ה [דב"ן] ומכלים דמ"ה דמ"ה ומבירור הכלים דמלכים דס"ג נתקן הפרצוף הפנימי הג' דבינה והוא הנק' גידים מכלים דמלכי' דס"ג [דב"ן] ומכלים דס"ג דבינה דמ"ה ומבירור הכלים דמלכים דע"ב נתקן פרצוף היותר פנימי הרביעי הנק' חכמה והואא הנק' עצמות מכלים דמלכים דע"ב דחכמה [דב"ן] ומכלים דע"ב דחכמה דמ"ה ומבירור הכלים דמלכים דקוץ היו"ד נתקן פרצוף היותר פנימי החמישי הנק' כתר והוא הנק' מוח שבעצמות מכלים דמלכים דכתר דב"ן ומכלים דכתר דמ"ה (ע"כ נמצא): ספר נהר שלום למוהר"ר שלום מזרחי זלה"ה זיע"א ע"ח שער מ"ב דרושי אבי"ע פ"א ופ"ב (ל"א ע"ב) כתב כי מן האין סוף נמשך ונתפשט ניצוץ א' שהוא בחי' אלהות וזה הניצוץ נתלבש בכח ניצוץ אחד נברא מכח עוצם הארתו והוא נשמה דקה מאד מאד והיא נקרא יחידה וזו יחידה יש בה שורשי כל הי"ס בהעלם ודקות גדול שאאי אפשר להיות לנאצלים יותר דקות ממנו ועל הניצוץ הנז' נאמר בנים אתם לה' אלהיכם ואני אמרתי אלהים אתם. ויעל אלהים מעל אברהם. האבות הם הם המרכבה והיא נשמתא דחיי נשמתא דכולא דבעי לאשלפא לה מדרגא לדרגא כמבואר אצלינו במ"א בהקדמה ע"ש וב' בחינות האלו הם הנק' תהו ובוהו אשר למעלה מהתוהו אין עוד זולתי האפס המוחלט שהוא הא"ס שאין בו תפיסת המחשבה וב' נצוצות אלו נק' בחי' כתר הכולל והם הנק' בחי' עתיק ואריך שבכתר והם קוץ היו"ד דהוי"ה הכולל ובו שורש כל הארבע אותיות דהוי"ה וממנו נאצלו ד' אותיות הוי"ה שהם חבת"ם והם טנת"א והם