בו כל הנשמות מכתר דאדם קדמון עד סוף העשיה ונתבאר כי כל פרצופי מכל פרטי פרצופי א"ק ואבי"ע דפרטות דא"ק ואבי"ע כלול מתרי"ג אברים וכל אבר מתרי"ג אברים ההם כלול מכל התרי"ג איברים לפי שנכללו התרי"ג איברים זה בזה ונתלבשו זה בזה ונעשו תרי"ג פרצופים מלבישים זה לזה בשוה ע"ד הנז"ל בי"ס דכל פרצוף והכל א' כי הנה גוף אדה"ר שהם הכלים שבו היה מלביש מכתר דא"ק עד סוף העשיה והיה כלול מתרי"ג איברים וגידים אמנם כ"ז היה בפרט א' מכל פרצוף דפרטי פרצופי א"ק ואבי"ע כגון נרנח"י דיחידה שבו המתפשטים ומתלבשים בה' (ע"ב) פרצופי הכתר דא"ק מתלבשים ומתפשטים בכל אורך שיעור קומת דאדה"ר מראשו ועד רגליו המלביש מכתר דא"ק עד סוף העשיה כלול מתרי"ג איברים וגידים וכל אבר וגיד כלול מכל התרי"ג כי כל אבר וגיד נעשה פרצוף א' שלם כלול מתרי"ג והיו תרי"ג פרצופים מלבישים זה לזה בשוה. והנה אלו התרי"ג איברים שהם התרי"ג פרצופים הנז' דפרצוף הכתר הנז' דא"ק כל פרצוף מהם נק' שורש אחד גדול שהוא נשמה אחת שלימה ובאלו התרי"ג איברים שהם התרי"ג שרשים הגדולים שהם התרי"ג נשמות השלימות נמשכו מגוף התורה אור התרי"ג מצות ונתפשטו בתרי"ג איברים האלו הגדולים הנז' כל מצוה בפרצוף אחד שלם הכולל מתרי"ג שהוא שורש נשמה א' שלימה והיו כל מצוה כלולה מכל התרי"ג מצות מתפשטים בתרי"ג פרצופים דפרצוף אחד מתרי"ג פרצופים הכוללים הגדולים הנז"ל. נמצא כי כל מצוה הכלולה מתרי"ג היא שורש נשמה א' שלימה גדולה אמנם אלו התרי"ג מצות הכלולות בכל מצוה אינם התרי"ג מצות השלימות השרשיות הכוללות הגדולות הנז"ל כי אם כן במה תשתנה מצוה ממצוה אחרת בשמה ובמעשיה ובמה ישתנה אבר זה מאבר זה ותיקון נשמה זו מנשמה אחרת: והנה מגוף התורה מתפשט ומאיר תרי"ג מיני הארות להתלבש בכל התרי"ג איברים הנזכרים לכל אבר כפי סדר הראוי לו התרי"ג מיני אורות אלו נק' תרי"ג מצות התורה וכפי ערך האור וריבוי או מעוט וריחוק וקירוב האורות הנז' המתפשטים בתרי"ג האיברים כך נשתנית כל שם מצוה ממצוה אחרת בשמה ובמעשיה וכפי מה שצריך בהכרח אל הבירור ובמעשה המצוה ההיא להמשיך אור גוף התורה אל האבר ההוא כך נקרא ששמה על שם האור המתפשט באבר ההוא המתייחס אליו והכל אחד אבל עיקר שורש האור אינו משתנה כלל אלא כלא חדא ותיקון האבר ההוא ולהמשיך אליו המוחין והשפע מגוף התורה כך נצטוינו במעשה אותה המצוה המתייחס ונק' ע"ש האבר ההוא וגם אם היא במעשה אם בדיבור אם במחשבה כי ע"י פרטי המעשה או הדיבור או המחשבה הנעשה בשלימות גמור במצוה ההיא נגמר להתתקן האבר ההוא לגמרי ופחות מזה א"א לו להתקן וא"א לו להתקן בארופן אחר וגם לא במעשה מצוה אחרת כי בזה נשתנה מעשה מצוה א' ממעשה מצוה אחרת כפי התיקון הצריך אל האבר ההוא המייחס אל המצוה ההיא כנז"ל ולפי שאינו דומה האור המתפשט מגוף התורה באבר זה לאור המתפשט באבר אחר על כן נשתנה שם כל מצוה ממצוה אחרת על שם התפשטות האור באבר ההוא אבל עיקר ושורש כל האור המתפשט בכולם אינו משתנה כלל אלא כולא חד: והנה נת"ל בהקדמה כי בתיקון העולמות ניתוספו לכל י"ס דכל פרצוף כלים ואורות רבים ונכללו זה בזה ונתלבשו זה בזה ונעשו הי"ס ההם עשרה פרצופים מלבישים זה לזה בשוה המשל בזה כי לי"ס דפרצוף הכתר דא"א דאצי' ניתוספו ט' ספירות לכל ספירה באופן זה כי לספירת הכתר ניתוספו ט"ס חוץ מהכתר שכבר היה בו וט"ס לחכמה חוץ מהחכמ' שכבר היה בו וט"ס לבינה חוץ מהבינה שכבר היה בו וכעד"ז כולם ונעשו עשרה פרצופים (קיג ע"א) ונכללו זה בזה ונתלבשו זה בזה כי פרצוף הכתר נעשה מי' כתרים דכל עשרה פרצופי' הנז' והי"ס שבו נעשו כתרים לכולם וכן פרצוף החכמה נעשה מחכמות דכולם והי"ס שבו נעשו חכמות לכולם וכעד"ז כולם הרי פרצוף הכתר כלול מערה פרצופים וכעד"ז היה בפרצוף חכמה דא"א וכן לפרצוף הבינה דאריך אנפין וכעד"ז היה לכל פרצוף ופרצוף דכל פרטי פרצופי אאדם קדמון ואבי"ע וכמבואר בהקדמה ע"ש כי זהו סדר ההתכללות וההתלבשות. אמנם זה היה בפרטי פרטות כי נפרטו כל י"ס לאין קץ ע"ש וזה היה במחצב הספירות וכן היה בא"ק ואבי"ע דמחצב הנשמות המלביש לאדם קדמון ואבי"ע דמחצב הספירות: דע כי אין כל מצוה כלולה אלא מתרי"ג מצות המתייחסות אליה בשמה והוא באופן זה כי כמו שביארנו סדר ההתכללות וההתלבשות בכל עשר ספירות דכל פרצוף ואמרנו כי בי"ס דפרצוף הכתר דא"א נתוספו תשעים ספירות ט"ס לכל ספירה ונכללו זה בזה ונתלבשו זה בזה ונעשו עשרה פרצופים מלבישים זה לזה בשוה ונמצא כי הי"ס דפרצוף הכתר שהוא הפרצוף הפנימי דעשרה פרצופים הנז' נעשו מעשרה כתרים דכל הי' הפרצופים ואין נמצא בו שום ספי' אשר לא תקרא כתר ובתוכו נתפשטו נרנח"י דיחידות דנרנח"י דעשרה הפרצופי' הנז'. אמנם בערכו אלו העשרה כתרים שבו נקרא י"ס חב"ד חג"ת נהי"ם ממש כי ספירת החכמה שבו אע"פ שהיא כתר דחכמה ובה נתפשט יחידה דחיה הנה בערך הכתר שבו נק' חכמה כיון שעיקרה משורש חכמה וכן ספי' הבינה שבו אע"פ שהיא כתר דבינה ובתוכה נתפשטו יחידה דנשמה הנה בערכו נקרא בינה ממש כיון שעיקרה משורש בינה וכעד"ז בכל הי"ס שבו: וכן הוא בי"ס דפרצוף החכמה שנעשה מחכמות דעשרה הפרצופים אמנם בערכו נקרא י"ס כחב"ד חג"ת נהי"ם ממש כי ספירת הכתר שבו אע"פ שהיא חכמה דכתר ובה נתפשט חיה דיחידה הנה בערך החכמה שבו נקרא כתר כיון עיקרה משורש פרצוף הכתר וכן על דרך זה תקיש לכל השאר ולכל העשרה פרצופים: אמנם ידוע כי זהו סדר של י"ס דפרצוף א' שנתוספו בהם מאה ספירות ונעשו עשרה פרצופים כנז' אבל ידוע שעוד נתוספו בהם אלף ספירות ונעשו מאה פרצופים ונכללו זה בזה ונתלבשו זה בזה ע"ד הנז' ונעשה כל פרצוף כלול מעשרה פרצופים: עוד ניתוספו בהם כלים ואורות רבים ונכללו זה בזה ונתלבשו זה בזה ע"ד הנז' עד שנעשה כל פרצוף כלול מתרי"ג פרצופים עוד נכללו ונתלבשו זה בזה ע"ד הנזכר עד שנעשה כל פרצוף כלול מס' רבוא פרצופים והכל ע"ד הנז' שאין כל פרצוף נכלל אלא מספירות המתייחסות אליו ונקראים על שמו אמנם בערכו הם י"ס ממש כיון שמשורש הי"ס חוצבו וד"ל וכנזכר בהקדמה באורך ע"ש וכנז' בע"ח ברוב המקומות ובפרט בשער כ"ד שער פרקי הצלם ובפרק ז' שבו ע"ש וד"ל כי זהו שורש ויחוד התקון כנודע: ונחזור לענין כי כמו כן היה בתקון מחצב הנשמות ממש הנכלל באדה"ר כנזכר (ע"ב) לעיל ונמצא כי פרצוף הפנימי שבו שהא פרצוף כתר דא"ק הנה הוא מתפשט בכל שיעור קומת אדה"ר עד סוף העשיה והוא כלול מתרי"ג איברים שהם תרי"ג פרצופים וכל אבר כלול מתרי"ג פרצופים כי נכללו כל התרי"ג איברים הכלולים זה בזה ונתלבשו זה בזה ע"ד הנז"ל והיה כל אבר כלול מתרי"ג איברים המתייחסים אליו ונקראים בשמו לבד כי קודם לכן היה כל