ספר נהר שלום-הקדמת רחובות הנהר - דף ח עמוד ב-
לגולגלתא דא"ק ונקרא בשם הגולגלתא וכן נוקבא דז"א עולה (ק"ט ע"א) עתה למקום ישסו"ת והבריאה למקום ז"א ויצירה למקום נוקבא והעשיה למקום הבריאה:
וכן עד"ז בעלות הזו"ן דאצילות עוד לקבל מוחין דיחידה מא"א כגון במנחה דשבת והוא מישסו"ת שעלו כבר ונקרא בשם א"א מהם מקבלים עתה מוחין דיחידה לפרצוף החמישי דזו"ן הנק' כתר ע"ד סדר קבלת המוחין דנשמה ועי"כ נגדל הז"א עד שיעור קומת א"א שהוא עד טבורא דא"ק אשר שם שורשו ונק' בשם א"א וישסו"ת עולים לאח"פ שהם אורות דס"ג דבינה דא"ק שורשי ישסו"ת ואו"א לע"ב דחכמה דא"ק שהוא שורשם וא"א לגולגלתא כתר דא"ק שהוא שורשו וכן נוק' דז"א עולה עתה למקום או"א עילאין והבריאה למקום ישסו"ת שהוא שורשו והיצירה למקום ז"א שהוא שורשו והעשיה למקום נוק' דז"א דאצילות שהוא שורש העשיה:
וכתב בסוף פי"ב משער המוחין שזהו תכלית עליית הז"א כי אז נשלם הז"א לגמרי והסוד במה שידעת כי העולמות נפלו ממקומם ומקום ז"א בראשונה הוא במקום שהוא עתה א"א והבן זה עכ"ל אמנם יש חילוק והפרש גדול בין עלייתו בא"א ביום שבועות לעלייתו בא"א בשבת וכמ"ש בע"ה לקמן ובכן יובן היתר מלאכת אוכל נפש בשבועות משא"כ בשבת שנאסרה מלאכה מתחילת ליל שבת ועדיין לא עלה אלא בישסו"ת ואל העליות שכתבנו כתבם הרב בשער המוחין פ"ה וכתב בתחילת הפרק כי ה' בחי' נרנח"י הם כל א' כלולה מכ"ה בחי' והז"א יש בו כללות כ"ה בחי' דנפש וכ"ה דרוח ואח"כ כ"ה בחי' דנשמה וכ"ה דחיה וכ"ה דיחידה מקבל ע"י א"א ואו"א וישסו"ת כי אי אפשר לז"א לקבל נשמתו אם לא עד שתתלבש תחלה תוך חיצוניות ישסו"ת ולפעמים ע"י או"א ולפעמים ע"י א"א עכ"ל. ואח"כ כתב באותו הפרק וז"ל והנה נתבאר ה' בחי' הנז' של ז"א ואמנם לפעמים לוקח כולם ע"י הבינה הכללית שהם בחי' ישסו"ת ולפעמים עולה יותר ולוקח כולם ממקום החכמה הכללית שהם או"א עילאין ולפעמים עולה יותר ולוקח כולם ממקום הכתר הכללי שהוא א"א ונוק' אמנם דע כי לעולם אי אפשר שיקחם אלא ע"י ישסו"ת כי הרי הם עליונים ממנו אך הענין הוא כי אי אפשר לעלות למעלה ממדריגתו כי הרי אין מקום פנוי וחלל אמנם צריך שתחילה יתעלו ישסו"ת למקום או"א ואז זו"ן יעלו למקום ישסו"ת ויעלו או"א במקום א"א ונוקבי' ויעלו א"א ונוק' למדריגה שעליו וכעד"ז עליה למעלה מעליה עד שיתנועעו ויתחלפו כולם ממקומם. ונמצא כי בעלות ישסו"ת למעלה במקום או"א הנה נמצא ז"א ונוקביה במדריגת ישסו"ת ובעלות ישסו"ת יותר למעלה בא"א ונוק' יעלו זו"ן במקום או"א עצמן ונמצא כי הרי הם נק' או"א עצמן אמנם אינם מקבלים הארה והמוחין שלהם אלא ע"י ישסו"ת שגם הם עלו ודי בזה עכ"ל הרי בפירוש כל מה שכתבנו:
אמנם צריך להבין ענין עליות אלו לפי משמעות פשט הדברים אעפ"י שאינם כפשוטם שיש בהם סודות נעלמים הנה מתוך פשטם אפשר להבין מעט מסודם אעפ"י שאין לסודם דוגמא עם הפשט כי הם סודות נעלמים עמוק עמוק (ע"ב) לית מחשבה תופסת בהם כ"ש דיבור אלא שדברה לתורה כלשון בני אדם וכנזכר בסוף ההקדמה ראשונה משער ההקדמות וז"ל ואמנם דבר גלוי הוא כי אין למעלה גוף ולא כח בגוף חלילה וכל הדמיונות והציורים אלו לא מפני שהם כך ח"ו אמנם לשכך את האזן לכשיוכל האדם להבין הדברים העליונים הרוחניים בלתי נתפסים ונרשמים בשכל האנושי לכן ניתן רשות לדבר בבחי' ציורים ודמיונים כאשר הוא פשוט בכל ספרי הזוהר וגם בפסוקי התורה עצמם כלם כאחד עונים ואומרים בדבר הזה כמש"ה עיני ה' המה משוטטים בכל האארץ עיני ה' אל צדיקים וישמע ה' וירח ה' וידבר ה' וכאלה רבות. וגדולה מכולם מש"ה ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה וגו' ואם התורה עצמה דברה כך גם אנחנו נוכל לדבר כלשון הזה עם היות שפשוט הוא שאין שם למעלה אלא אורות דקים בתכלית הרוחניות בלתי נתפסים שם כלל וכמש"ה כי לא ראיתם כל תמונה וכאלה רבות. ואמנם יש עוד דרך אחרת כדי להמשיל ולצייר בה הדברים העליונים והם בחינת כתיבת צורת האותיות כי כל אות ואות מורה על אור פרטי עליון וגם תמונה זו דבר פשוט הוא כי אין למעלה לא אות ולא נקודה וגם זה דרך משל וציור כדי לשכך את האזן כנז' וב' בחי' ציורים אלו אם ציור האאדם ואם ציור אותיות שתיהם מוכרחות להבין ענין האורות העליונים כאשר תראה ספרי הזוהר בנויים ע"פ ב' בחי' הציורים האלה עכ"ל. והענין הוא שצריך להבין אם עליות אלו הוא כעין דילוג שמדלגים ונעקרים ממקומם עולים הפרצופים למעלה זה מפני זה אם כן מה מעלה וגדולה זו היא להם אחר שכל הפרצופים של כל העולמות עליונים ותחתונים בצביונם ודמיונם עולים כפי שיעור עליית הזו"ן ולמה ישתנה שמם ויקראו בשם הפרצופים שעלו למקומם אחר שגם אותם הפרצופים עלו כנזכר וכמה שאלות כיוצא בזה:
אע"פ שיש לישב אין הישוב ההוא אמיתי לפי סוד של דברים ועוד שלא כל העתים שוות לעליות האלו וכמ"ש בע"ה ואם עליות אלו הם מכח קבלתם המוחין שכן הוא האמת כי ע"י התלבשות צלמי המוחין בפרצופים העליונים ואח"כ מתפשטי בו"ק דז"א ועי"כ נגדלים הו"ק ההם דז"א ונעשים י"ס וע"י התפשטות בתוכו צלמי ל"מ דחג"ת וחב"ד נגדל כשיעור קומת הפרצוף העליון ההוא. המשל בזה בעת שמקבל הז"א מוחין דנרנח"י דנשמה ע"י ישסו"ת הנק' מוחין דעיבור ויניקה ומוחין דגדלות ראשון לה' פרצופים דפרצוף השלישי דז"א הנקרא בינה הנה בירידת הנרנח"י דנשמה עם צלמי המוחין ההם מלמעלה מתלבשים בה' פרצופי ישסו"ת ואח"כ כל פרצוף מה' פרצופים ההם עם הצלם שבו מתלבש ומתפשט בו"ק דפרצוף א' מה' פרצופי בינה דז"א ואז הו"ק ההם מתחלקים לח"י פרקים ובהם מתלבשי' ט' פרקי' דצ' דצלם המלובש בט' פרקי נה"י דכל פרצוף מה' פרצופי ישסו"ת כל פרק בתרין פרקין דו"ק ונעשים ט"ס כל ספי' מתלת פרקין שהם חב"ד חג"ת נה"י שבספי' ההיא ואחר כך מתפשטים ומתלבשים בתוכו צלמי ל"מ דחב"ד וחג"ת דכל פרצוף מה' פרצופי ישסו"ת ואז נגדלים ה' פרצופי בינה דז"א כשיעור קומת ישסו"ת והז"א לא עלה ונסתלק ממקומו וגם ישסו"ת לא עלו ונסתלקו ממקומם ואם היו יוצאים מתוכו ועולים ומסתלקים (ק"י ע"א) ממקומם היה חוזר הז"א לבחי' ו"ק ואיך כתב הרב שתחלה יעלו ישסו"ת למקום או"א ואז זו"ן יעלו למקום ישסו"ת כו' איך יגדלו ויעלו למקום ישסו"ת כי אי אפשר להם לקבל המוחין שלהם מבלתי התלבשותם בישסו"ת כנז"ל:
האמנם לפי מ"ש לעיל שכל פרצופי כל העולמות נקראים זו"ן שהם ו"ק בערך הפרצופים העליונים שעליהם וצריכים עיבור יניקה ומוחין ע"ד מ"ש בזו"ן דאצי' וגם נתבאר שכל פרצוף צריך שיהיה כלול מה' פרצופים כוללים כל פרצוף מהה' כלול מכ"ה בחי' נרנח"י שהם ה' בחי' נרנח"י כל אחד כלול מה' וכבר כל פרצוף כלול מו"ק שהם שני פרצופי נה"י וחג"ת הכוללים עם נרנח"י דנ"ר הכוללים וחסר להם ג"ר שהם ג' פרצופי כח"ב עם נרנח"י דנח"י הכוללים וכבר נת"ל שאע"פ שכל פרצוף מהג' פרצופים העליונים דכח"ב הנק' א"א ואו"א וישסו"ת דכל פרט כל א' כלול מי"ס ולא כמו הו"ק הנה אותו הכללות הוא בערך