אצילות אחד יחיד ומיוחד, אדני אלקים, השולט על כל גובה רום עבדיך המשרתים לשמך. ברכה וחסד כח ומשפט אתה נותן לכל חייליך. אלקים כביר דעת טובך מהללך ישמיעו כל גדודיך באימה רבה. כבודך וטוב זכרך ועת יהללו דורשי תפארתך. הדרת שם תפארתך פאר אורך יעריצו אהובים לפניך. ברכת מלכותך בשבח מידות ותיקותיך כל נכבדי זמרה ישוררו בפיהם. מלכותך צדקה פארך צבי לכל עמך בית ישראל. כולך צדיק פודה צמח צדיק לעמך גואל ומושיע, אקיק אשר אקיק, אחד ואין זולתך, לפניך אני כורע ומשתחוה ברוב אימה ויראה בכל רעש וחלחלה, חרד מהדר גאונך ומשתבח בתהלתך, עבד שפל לפני רום כבודך לעולם ועד. ברוך אתה ומבורך, זכרך לעד ולעולמי עולמים, אמן סלה ועד: רבון כל העולמים, לפניך עבודתינו, ואמתך מבטחינו, אתה עדינו בעליונים ובתחתונים, שעל אמתך אנחנו בוטחים ונשענים. אנא אל אמת עמוד לנו באמתך, שלא נבוש ממבטחינו, וממשען עוזינו לא נכלם. אתה ה' ידענו כי צדק משפטיך ואמונה עניתנו, כי אנחנו חטאנו לפניך, אנחנו ואבותינו, מלכינו, שרינו, וכהנינו, שופטינו, ויועצינו, וכל עמי הארץ, כי אתה במנוחת שלום נטעתנו, ואנחנו את אדמת קדשך תעבנו במעשינו. ותזרנו בארבע כנפות הארץ כיום הזה. ומה נדבר לפניך כי לא נתיסרנו בכל תוכחה, והוספנו על חטאותינו פשע, לפנות איש לבצעו מקצהו. ואין שב אליך באמת זבלבב שלם, ואין זוכר צדקת אמונתך, ואין שת לבו ליחודך, לעבדך בטהרה ובלבב נקי לשמך כי טוב, אין מתעורר להחזיק בך: אבל רבון העולמים שופט כל הארץ, צדיק ונאמן, האף תספה אנשים חסרי לב, שכורים ולא מיין, וחשך ענן וערפל מחשיך עיניהם, לבלתי ראות אור אמתך, ומה אתנו חכמה היום הזה או דעת או תבונה, להכיר אמתך, אלקי האלקים ואדוני האדונים, אותותינו לא ראינו, אין עוד נביא, ולא אתנו יודע עד מה. ואיך ישובו לפניך בניך הקדוי? ים, ומחיצת ברזל מפסיק לפניהם, לבלתי ראות אור אמתך, הן אם חטאנו לפניך בהיות מקדשך על מכונו, וברוחך העדת בנו, ובנביאך יסרתנו, ללכת בדרכיך באמת. ועתה כמה דורות עזובים אנחנו בתוך מצולות ים נגרש וחימה בוערה. אין השקט, ואין הפוגות. ומי ידע לשוב עדיך, ומי יבין לבחור דרכיך, לסור ממוקשי מות: אנא השם הנכבד והנורא, ההגוי במורא כבודו, המתעצם ברוב גאונו, יהדריאל, ה' אלקי ישראל תן כבוד לשמך, תן הדר לשכינת עוזך אל אמת, שדי נשגב ונורא אכתריאל יה ה' צבאות, הקצור קצרה ידיך, הן לא כבדה אזנך משמוע, כביר נשגב אמיץ ונורא. אמצרן אדיר אדירים, עשה אומץ ברוב כוחו. פלהיראות רום ונשגב בחדרי תפארה, עשה אות לעמך לטובה, גלה אמתך לעם מבקשיך, ידעו דורשיך הוד שמותיך, יבינו חרדים לדבריך, תוקף אמונתך. עד מתי ה' יחשך אור לעמך, חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז: אנא בשם נכבד אדיר ונורא, המהולל ברוב תפארתו, הנהדר בגאון קדשו, יקוק אלקי ישראל, כפר נא לחטאים לעונות ולפשעים שחטאו עוו פשעו לפניך עמך בית ישראל. עננו בגאון עוזך תלמיה תלמיה רוה נחת גדודיה, הליכותיך אלקים נוראים בהדר קדשך. קרע ים לעמך, ועשה מסילה לשאר עמך, ישוב אליך ברוב ענוה, בבכי יבואו ובתחנונים תובילם, להודות לשמך. אל אלקים יהמו מעיך על עניי הצאן, (תרם) [טרם] תכלה שארית יעקב, טרם תאבד פליטת בית ישראל. ראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב, קול דמי בניך יעלו באוזניך, דמי אבות ובנים המעורבים יחד, שפוכים בחימה מיד רשעים שונאיך, ומנאצי שמך מתחתיות הארץ, צועקים אליך נאקת חללים. אנקתם שומע אנקות, עד מה תעלם אזנך משועתם, לקול חלליך ירעשו הרים, ירגזו מוסדו הארץ, ינועו שמים ממעל ועמודי רקיע ירופפון, וכסאך הנשגב והנורא מלפניך ירעשו (בתחינתו) [בתחינתם] להפיק מאתך רצון ונדבה, לזכור ברית לעמך בית ישראל, ולהושיב שבות הארץ כבראשונה. זאת סגולה בחרתי מכל העמים יקיק יקוק יקוק היש לך כישראל גוי אחד בארץ אשר עמדו באמונתך, וכבודך לא המירו, ברוב סער שואה ומשואה, בבריתך לא בגדנו, ביחודך לא שקרנו. קומה אלקים שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגוים. ועתה תן נחת ליגיעי כח, מנוחה לעיף ויגע. עשה למען שמך, אל תנבל כסא כבודך, אל תאחר לישועתינו, גלה אמת בעולמך, ורוח קדושתך יקדש חייליך. ינוסס נס ליראיך, תניח רוחך על ראשם, לראות אור באור פניך, להנות מזיו הדרת כבודך לנצח נצחים: מלך מלכי המלכים השם הנכבד והנורא, כמה מכות הפלאת לעמך בית ישראל, כדבר שכתבת בתורתך, "והפלה ה' את מכותך ואת מכת זרעך". ועתה ה' האין די בכל הצרות אשר עבדו על שכינתך ועל עמך... היא חברתך ואשת בריתך. התשכח (התשכח) ירושלים לדור ודור, אם בציון געלה נפשך, זאת שכינתך אילת אהבים ויעלת חן. עד מתי ה' תעמוד מרחוק, תעלים לעתות בצרה, הלא אל קנא אתה, קנא לשמך, קנא לאדמת קדשך, קנא לכבודך אשר חללו החללים. וכן נאמר, "אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן וכבודי לפסילים". למה יחרף אויב רשע ורע, למה ינאץ אדם בליעל איש עון את שמך, הקם (והנשא) [להנשא] לעומתך, הן לא קצרה יד ה' מהושיע. ה' איש מלחמה ה' שמו. הנשא שופט הארץ השב גמול על גאים. קומה ה' באפך, הנשא בעברות צוררי, ועורה אלי משפט צויתה. קנא לשמך הקדוש אלף קי יוד קי. זכור ברית לארצך, בשמך קדוש אילופד ההיי יווידו ההיי. שוב נא על עבדיך שבטי נחלתך, למען שמך המנושא ברום תפארתו יאא ההד וינ ההי. למענך ה' עשה ולא לנו. לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך ויגל אמתך: רוחך הטובה מנהל במישור לענוי ארץ, מקים מעפר עני, מרומם מאשפות דל ואביון. וכן נאמר, "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'" י(ו)שב רוחך יזלו מימיך, בשמך הקדוש מצפץ קומה הנשא בהדר גאונך, ורוח מלפניך ישוב, נפשות נענות ישובב חרבות מקדם. מאדמת עפר ישנים יקיץ, ומסילה לנדכאי לב, שבורי רוח יחבש לעצבותם. אל רם ונשא המסתתר בחביון עוזו, המתגאה בשפריר גאונו. למענך אל אלקים אלקי צבאות מערכות ישראל, ארנן בשמך איחד שמך, אברך שמך, אהלל שמך, אדרוש שמך, אעלה נצחך, ארומם פארך. אל אלקים נאדר בקדש, אלקים מלכי טוב ויושר, אור בהיר נעים זהריאל טהור ונורא לעד: אנא מלך מלכי המלכים אוהב בצדק עמך, בוחר בסגולתך עם חמדך, זרע אברהם יצחק וישראל עבדיך, אשר נשבעת להם בך. מקבץ נדחי עמך, מתגאה על כל גאים, מתעלה על רום כל המעלות. אזבוגה קדוש ומפואר לעד, הלא אתה... בעבודת עמך ורוצה בתשובתם, ומחכה להושיע אותם, כדבר שנאמר, "ולכן יחכה ה' לרחמכם" וגו', המדריך יראיך בדרך מצותיך ברה, המורה לחטאים מסילה... לסרים משמעתיך. קבץ נא ואסוף נפוצות עמך בית ישראל להתיחד ביחודך, ולקרוא בשמך בכל כנפות הארץ. יהללוך, ישבחוך, יפארוך, ירוממך, מלך גבור ונורא. ולי אני עבדך תן כח חיל וזכות... קבץ שבים לפניך, ולהחזיר מפשעם אליך בנים שובבים לשוב ליראתך, וללמד דרכך, ולבקש דעתך, דעת קדשך ותפארתך, לדור ודור אמונתך: אנא מלך חי וקים לעד, אל תתנני בנפש צרי, לאורך ימים אל תעזבני, אל תמשיך אפך עד מאד. שוב ברחמים על עניי הצאן, בקש עדר עני ונכאה. הרם שפלים, רומם נבזים לכבוד שמך. אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה, קבל רנת עמך שגבנו טהרנו נורא, נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם, ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם, חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך, יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתך, שועתינו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות. למענך ולמען תורתך תזכנו לעבוד לפניך באמת ובלבב שלם, ולתקן תיקונים לכבוד שכינתך, שיהיו לנחת רוח לפניך, ולרצון לפני רום הדר קדשך ותפארתך, ה' אלקים אלקי ישראל: מלך אדון צור עולמים, הנשגב בכח ממשלתך, המתרומם מאז בגאונך יאהדונהי עטרותיך נשגבים במורא, כחך מהודר בממשלתו. שלח נא איש מזומן לך אשר יעדת לעמך. איש קנאי זך ונקי. אליהו עבדך נביא אמת, משמיע שלום מבשר טוב. קום נא תן בכנפיו כח, חיל עצמה וחוסן, ברוב יוקר ועזוז הדרך, ישמח כל ענוי לב. בשמך חי וקים לעד פנה לעמך וראה בצרתם, דעה את מכאובם, ראה כי אזלת יד: אתה אחד יחיד ומיוחד, נשגב ברום הדרו, נפלא בזיו תפארתו, קדוש בכל קדושה, קדש דרכיך והליכותיך קדש, קדש דיבורך, וכל נתיבותיך קדש קדשים. לך אני משתחוה. ולפני רום הדרך אנכי כורע, ומזכיר בשם אדון כל המעשים יקוק אלקי ישראל. ברוך אתה, ומבורך זכרך לעד, ולנצח נצחים. עורי עורי לבשי עוז זרוע ה', עורי כימי קדם דורות עולמים. הלא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין. הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה, השמה מעמקי ים דרך לעבור גאולים. ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגון, נסו יגון ואנחה. ואני תפלתי לך ה' עת רצון אלקים ברוב חסדך ענני באמת ישעך. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. לישועתך קויתי ה'. אחד יחיד ומיוחד, ביחודך בטחתי לא אבוש לעד. וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים. ירוצו ולא יגעו ילכו ולא יעפו. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי: