[א] רבון כל העולמים, אקיק יק אלקים, אל אלקים ה', ה' צבאות, אלקים צבאות, שדי, אדני, אחד יחיד ומיוחד. ברוך שמו ומרומם זכרו בפי כל עליונים ותחתונים, ה' אלקים צבאות מי כמוך חסין יק ואמונתך סביבותך. אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו. אחד ואין כיחודך, חכם ואין כמותך, דורש טוב לעמך, ומברך נחלתך ברוב עוז ושלום. הלא להגיע אל עוצם נלאים כל חכמי לב. לצפות אל זיו יקרך תאבים וחושקים. ומיראתך חרדים ורועשים דרך נורא זיווך, שלם בעוצם אחדותך. ה' אחד ושמו אחד. שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד: ואני בא כעבד נאמן לפניך, מספר תהלתיך בפי, ומנעים כבודך במתק שפה ונועם לשון אשר נתת לנו לספר תהלתך. אספרה כבודך, איחד שמך וזכרך, האל אחד יחיד ומיוחד, אשר אהבת את עמך בתוקף אהבתך העצומה. אורך הנערב ברכת הדרך על ישראל עוז ושלום. הפונה אל כל בריותך ברוב חוזק חכמה נפלאה, אשר סדרת דרכים להתהלך בם, להטיב אל כל, כי טוב חסדך. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו: כ"ו דרכי אמונתך, יוצר הכל ומטיב המאיר לארץ באורך הגדול, המתפשט ברוב כוחו לתרי"א אורים גדולים, כדבר שנאמר, "כי אתה תאיר נרי ה' אלקי יגיה חשכי". כ"ז שמותיך מלאים חכמה והשכל, נרמזים בכ"ב אותיות וחמש מוצאיהם, שנאמר בהם, "כי בך ארוץ גדוד", אלקים בישראל גדול יחודך תשגבני צדקותיך, שבו, "באלקי אדלג שו"ר". הנני בא לפניך, מזכיר בשבח שמך הקדוש יקו"ק ב"ה. אומץ דעתך ירננו רמים, ואליו ולא יגיעו. ישתחוו לפניך ארבעת הגבורים, יושבים על מלאת, אשר מלאת אותם כח וגבורה, להשגיח על כל צבאותיך, לעמוד בפרץ ולמהר תשועה: הראשון שבכלם כוז"ו שלם וקדוש, מראה יחוד אהבתך וכוח תעצומותיך. אתה האל עושה פלא, הודעת בעמים עוזך. ה' אחד ושמו אחד. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: הלא ברוב יפיו והדרו מלא כל פנות כסא כבודך. זיו ואורה ונועם קדשיך העטרת בראשו, כי אתה אוהב אוהביך ונמצא למבקשיך. לא יבושו כל הבוטחים בך, ואומר, "אני אהבי אהב ומשחרי ימצאונני". הנני בא למען אהבתך אשר אהבת את עמך, לפתוח דלתות טובך ושערי רחמיך לרווחה, לתור מנוחה אל כל עמך בית ישראל, למען לא ישאו עוד חרפת רעב בגוים. ונאמר, "כי השביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב": אלקי אהללך ולא ידעתי, אדמך ולא ראיתי. אבנך (?) והודך לא השגתי. אשר בהתלהט אור מזיו כבודך הנעלם והנורא מתעטר על ראש ארבעה דרכי טובך, להתהלך במסילות אשר הכינות. והוא נראה כדגל פרוש על ההרים הגדולים, אליו ישאו עיניו כל משרתיך. איש כתרו בראשו אשר נתת לו לעבוד עבודתו באמת ובאמונה. ואליך כורעים ומשתחוים ומהללים שמך בקדושה רבה, ומכירים אדנותך, כי אתה אחד יחיד ומיוחד. ובהגיע האור השלם הזה אל המקום הראשון אשר כוננת, הוא מקום אהבה והחשק אשר חשקת ברוב טובך. מי ימלל רוב גאונו והדר עוצם תפארת גדולתו, כי הוא ממשיך אליו כל צנורות המרכבה ברחמים גדולים, וממשיך נועם אל כל עמך בית ישראל בעשרה קשרים נכבדים ונוראים אשר הכינות בסוד שמך הגדול הגבור והנורא קדוש הוא יו"ד ק"א וא"ו ק"א. ארבע חשכים תחת כפות רגליך, על במותימו תדרוך בכח גדול וביד חזקה, כי שמך הקדוש נקרא על עמך, ושמת תחתיהם המון עמים רבים. וכתרך הקדוש בראשם אמת, כדבר שנאמר, "ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת": בהיות הכתר הזה עומד על מתכונתו בראש בניך עם קדשיך, מי יעיז לפניך, ומי יוכל להתיצב למנוע ממך שמך אשר אתה שמת בהם, כדבר שנאמר, "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו". הלא אליך ישתחוו כל ראשי צבא, לפניך יכרעו ויפולו כל העבדים אשר בראת לדברך, וממשלתך קדוש עליהם: ה' אלקים אמת ענני באמתך היום הזה. ענני ה' ענני, וידעו כי אתה אלקים בישראל ואין זולתך, קדוש ונורא. כאשר דרכת על גאים בהוציאך את עמך ממצרים, כן תדרוך היום הזה. ואומר, "אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים": אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים כל יום יהללוך סלה. חשמלים קדושים וטהורים משתחווים לפניך באימה ביראה ברתת ובזיעה. אש לוהט מפיקי אימה, חיילי חסן וגבורה, רמים ונשגבים ממהרים, לעשות רצונך בכל פה ובכל לשון. בשעה ששמך הקדוש מתעטף באור הדרתו, נראו שם ארבע ראשי זיו, מקבלים זה מזה, וממלכים זה לזה ברוב פחד ורעדה. מי יוכל להגיד רוב שאונם ועוצם כחם. בשעה שהדיבור יוצא מלפניך - כלם חשים ולא נשמע דבר, ותאותם לנגדך. מקבלים אותו ברוב קדושה דעת וקול שירה, מברכים אותו במאה ברכות, ומתמלאים ממנו זיו והדר. ונראו כלם כאש לוהט. מי יכול להפיל הגה מפיהם בשעה שהם מגיעים הדיבורו (?) זה לזה, כי כלו אש לוהט ולהבה בוערה, מתנוצצים ברוב תוקפם, עולים ויורדים בלי רפיון. מזומנים לציווי קדשך, ואדנותך להם יאקדונק"י. בשמנה גווני אורות מתלהט בתוכם, וכחם עד אין תכלית, ומהם מקבלים כל שרי אמונתך וחיילות קדשיך, גבורי כח עושי דברו, כדבר שנאמר, "ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו". בשעה שהאהבה מתגברת, פונים כלם להחזיק ישראל עמך, ומשתלהבים בתוקף אש רשפי... אש מרוקם בחמשה עשר מיני צבעים המתפוצצים ברוב תפארה, ומטילים אימה על כל אויביך, ואהבה על כל אוהביך, כדבר שנאמר, "כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה". רבון כל העולמים אחד יחיד ומיוחד, מי ימלל נועם תפארתך והדר קדושתך, בפרשך ארבע חיות תחת כסא קדשך. נראות כנושאות והם נשואות, סבולות בתוקפך, ארבע פנים לאחד, ודמות אדם להנה. ארבע כנפים לכסות בקדושה נועם הדרתך. ומכבודך רצים ושבים, רועשים ברעש גדול, עומדים בכל שעה לעשות שליחותך, באמונא רבה הם עושים, ודגל נורא בראשם. בראש האחד אל, ובראש השני אלקים, ובראש השלישי יקוק, ובראש הרביעי אדני. נושאי משא תוקף עבודתך לארבע כנפות הארץ. ותחתיהם כמה צבאות העומדים על הפקודים, מלאים חכמה והשכל, מתיחדים ביחוד אחד בכסאך הנשגג, ונורא עליהם, ואליך באימה יעריצו. שנים עשר פנים, פני אדם להמה, נראה כלם ברוב קדושה, שהם י"ג כמנין אחד. מתחברים באהבה, ואורם רבה עד אין תכלית. לדעת כי אהבת עולמים אתה אוהב את עמך, ושמות נוראים מופלאים במעשיהם נמצאו לכל כנפיהם, לכסות אור יחודך הגדול, ואומר, "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם": מי יספר טובך קדוש, אשר שמת רוח אחד לכל חיות הקדש, והאופנים מתנשאים לעומתם. הוא הרוח השלם בכחו, והנאדר בעוצם תוקפו, היוצא מן האין הנעלם, ראש כל הראשים, ומקור כל המקורות, המתהלך בכל הלבבות ביחוד אחד, ומנהג לכל האברים לפי רצונך, ואין יוצא מרצונך. מי ימלל הדרו ורוב כבודו, בהמשכו במנוחה רבה בנועם טובך, כי בו מצאו השקט ובטחה כל המאורות הגדולים, ונתמלאו חשק בלהבת אהבתך, עד שבהתדבקם זה בזה נראו כלם אחד, וזיוך עליון נראה חופף עליהם למעלה ולמטה ולארבע הרוחות, לדעת שאתה אחד ושמך אחד. שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד: מי יגיד נועם קדושתך, המתפשטת מלפניך סביב סביב, מתהלכת בנטיית אהלה, לתת שרש לכל התחתונים. וכל שרי צבאותיך באים וחוסים בצלה, עומדים תחת ארבעת הדגלים, ומכירים כל אחד מקומו. שם ישתחוו לך, יכרעו ויפולו, ויפללו שמך בעוז אמונתם, שאתה יחיד אדון מושל עליהם, נשגב ונעלם, אשר הקדישוך וכבודך לא ראו, יברכוך ועין לא ראתה, כדבר שנאמר, "ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו". הוא הרקיע הנורא השלם והטהור, אשר נטית למסך לפניך. מי יוכל להגיד רוב תפארתו, כי הוא מתפוצץ בזוהרו מקצה הארץ ועד קצה הארץ, מאיר ומזהיר כל מחשך ואפלה. יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו, יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. שבשעה שהרקיע הזה נראה נטוי על ראשי חיות הקדש, שמו פניהם כלם ליחודך, וידעו כח קדושתך באות ו' של שמך הקדוש, שהוא כמנין אחד, ושם אהבתך מתגברת עד אין קץ ועד אין תכלית. מיד פותחים פיהם ואומרים, "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך אשר חרב גאותך ויכחשו אויבך לך ואתה על במותימו תדרוך": מי יגיד מהללך, אשר כוננת לך כסא כבוד הדור ונפלא, משם מחצב לנשמות עמך בית ישראל, אשר פדית לך ברוב חסד ואהבה, ושם חקקת דמות יעקב תמימך. ובשעה שעונות עולים מן הארץ, וכמה עננים עולים להחשיך אורות אהבתך, בהגיעם עד לפני כסא כבודך נתפזרו כלם כאחד, ואיש לא עמד בפניך, ברוב חשק וחיבה אשר רשמת שם לפניך צדקת עבדיך אברהם יצחק וישראל. ושלשה עטרות בראשם מאירים ומזהירים בכל כנפות הארץ, ושם השלשה עטרות שם אחד פלא. ודוד עבדך כשעולה ומתחבר עמהם, אז נראה שם אבן טהורה מלא חן ויופי, מקבלת אור גדול מלפני תוקף קדושתך, שנאמר בו, "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה", והיא אבן לראש פינה, ר"ת אלף, מצד פלא שאמרנו. ואז נאמר בה, "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו". ועל השלשה העטרות - שלש אותיות יו"י, כמנין שמך הקדוש, ונעשים אלף אחרת בזאת האבן, מאת ה' היתה זאת ודאי. שם נגלה עוז אהבתך אשר לעמך ישראל עד עולם. והיא הכסא שנאמר בו, "כמראה אבן ספיר דמות כסא". ברוך אתה וברוך שמך לעולם ולעולמי עולמים: מי יחוה כח קדשך בסדרך נפלאות דמות עשרה מאורות, מתלהטים כאחד, איש פונה לעברו, וכולם אחד, כי לצד אחד (נחנו) [נתנו] פניהם, מקום החמדה הרבה, חמדת ימים אותה קראת שבת קדש מנוחה. ונאמר בהם, "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה". מי יספר תוקף עטרותיך המתגאים ועולים עד רום כל המדריגות מלמעלה. ומראה כבודך נעלם ונורא, כלול מכל יופי וחמדה בשלשה אותיות משמך הקדוש יקו, מתפאר בשלשה גונים, ודמותם אחד בה אות רביעית של שמך הקדוש, ונאמר בהם, "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה כבוד ה'". לפניך אני מתנפל, מזכיר בנועם שבחיך, ובתוקף אהבתך הרבה התלויה באות ראשונה של שמך הקדוש י', יחיד בכל, השלם ברוב פלאיך, אתנה] אוהב את עמך. אליך ידרשו ענוים ושפלים, כי אתה שוכן את דכה ושפל רוח. ומי יגיד פלאי חכמתך אשר סדרת כל הסדרים האלה, באהבתך אשר אהבת את ישראל לעולם. וכן יהי רצון מלפניך לקבל תפילתי היום באהבה, למען שמך ה' אלקי ישראל. הושיעה ימינך וענני. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי: