שלשים מיני פירות הם, י' בבריאה י' ביצירה י' בעשיה. אותם שבבריאה אין להם קליפה לא בחוץ ולא בפנים - תוכם כברם, כגון תאנים וכיוצא בהם. יען שם הוא מקום עליון קרוב לאצילות ואין אחיזה לקליפות. אותם שביצירה יש להם הטוב בחוץ והקליפה בפנים, כגון התמרים וכיוצא בהם. כי הקליפה ישנה ביצירה, אבל עדיין נכפפת ונסגרת, כי אינם מתגלין מפני פחד ה' ומהדר גאונו. אותם שבעשיה הם אותם שתוכם פרי וברם קליפה, כגון האגוזים וכיוצא בהם. וזה יען שם הוא מקום אחיזה גדולה לקליפה מפני עולם התמורות, ועולמות אחרים של קליפה העומדים שם למטה. לכן עשה הקב"ה וגנז וטמר הטוב, כדי שהקליפות לא יאכלו אותו ח"ו. וישאר הטוב גנוז ומתוקן לזוכים אותו: גם י' רקיעים הם, והם י' ספירות דמלכות דעשיה, הג' הראשונים - כח"ב, והז' כוכבי לכת - ז"ת. שבעים אומות יוצאים מז' כוכבי לכת, י' לאחד, כל כך כוכבים יש בשמים כמו כל כך אנשים. נולד אחד מאיר ככבו, מת - נשקע כוכבו. כל כך פרי אדמה יש כמנין אדמ"ה: