כללות כל ההנהגה שתחילתה במחשבה - עולם הגמול. ואח"כ כל שאר הזמנים שקודם לה במעשה. כללות כל זה הוא מה שקראנו א"ק. ומא"ק זה יוצאים אלה הספירות, שמהם נעשה אח"כ עולם האצילות, עולם העבודה כנ"ל. וזה רוצה לומר שהרי אפילו עולם הזה סיבתו הוא עולם הגמול, שהוא ההנהגה התכליתית שכדי להגיע לה צריך ענין העבודה הזאת. על כן נאמר שהאצילות יוצא מא"ק, מאותו ענין הפרטי שבו שגורם זה, פירוש - מה שצריך שתהיה ההטבה בלי בושת וכו'. מן הענין ההוא נשתלשל ענין זה, והם הספירות האלה, והיה בהם כל הענין שזכרנו: