טו) ארבע הידיעות המבוארות בחכמת האמת ידיעות החכמה הזאת הם ארבע, ופירשם הרב הקדוש רשב"י זללה"ה בזוהר חדש שיר השירים, בפסוק "אם לא תדעי לך". אמר, חכמתא דאיצטריך ליה לבר נש לאסתכלא וכו': אלה הם הד' ידיעות, א' - הוא ידיעת התפשטות האור העליון שברא העולמות ושמנהג אותם, וזה נקרא לאסתכלא ברזא דמאריה, שזה מה שאנו משיגים בבורא ית"ש. וזאת היא הידיעה הראשונה שמסרתי לך עד כאן, והיינו ידיעת האילן בכל פרטיו והנהגותיו. וזה נקרא ידיעת התפשטות האור העליון, כי בכל זה מתפשט האור הנאצל אחר הצמצום, וזה כל מה שיש בו. וכלל כל זה צמצום הא"ס ב"ה, רשימו הנשאר, הקו הנכנס, א"ק וענפיו, שהם אורות הגולגולת ואוזן חוטם פה. ואורות הפה שהם העקודים, ענין יציאת הכלי ע"י יציאת הספירות וחזרתם, אורות עינים שהם הנקודים, שבירתם ונפילתם. עולם התיקון כנ"ל, פרצופיו דהיינו עתיק וא"א או"א זו"ן, שאר האורות שבאצילות, דהיינו המטות ודור המדבר ושאר אלכסונות. וכל אלה לדעת מצב כל הפרצופים האלה והלבשותיהם, קטנותם גדלותם, עליונותיהם, זיווגיהם, מיין דוכרין מיין נוקבין. ואח"כ עניני בי"ע בהיכלות שבהם, והאלקות המתפשט בתוכם בסוד הכבוד שבבריאה. וכן מה שנראה להיות מקביל לקדושתו ית"ש ומתנגד אליה, לתת מקום למעשה התחתונים, דהיינו הס"א בספירותיה וכל חלקיה. זה כללות הידיעה הזאת: וידיעה ב', למנדע ליה לגופיה - והיינו ענין האדם וסוד הדמות שלו, שבו מתבארים כל עניני העבודה, והקשר שבין האדם לכל העולמות, ומה פעולתו בהם, ומה פעולתם בו, ביאת האדם לעוה"ז ויציאתו ממנו. סוף דבר - כל מה שתלוי בענין האדם. וכאן מבינים כל עניני הספירות והפעולות, אורותיהם המקבילים ממש לדמות האדם ככל חוקותיו, וגזירות טבעו. ותלויים כאן כל משפטי ההנהגה, וענין יציאת הנבראים - איך נולדו ונבראו מן. הספירות, ועניניהם וסיבובם, שהם סובבים מתחילת מציאותם עד סוף תשלום תיקונם, כל אחד לפי ענינו: ידיעה ג', למנדע ולאסתכלא ברזין דנשמתין - וזה ידיעת סוד דרכי הנשמות וגלגוליהם. וכמה ענינים נמצאים בידיעה הזאת, ויש בזה ידיעה לפנים מידיעה. הידיעה השטחית היא לדעת משפטי הגלגול בכל פרטיו, והידיעה הפנימית היא לדעת איך בירור ההנהגה והשלמת הארת המלכות הנתונה לעבודת התחתונים תלוי הכל בנשמות. ודרכי הבירור הם דרכי הגלגול שאמרתי, ובזה תלויים כל המעשים שנעשו תחת השמים מתחילת הבריאה עד סוף השיתא אלפי שנין, שהוא מנוחת העולם מגלגוליו, שכבר נתבררה ההנהגה, ואין עוד צורך לעבודה: ידיעה ד', היא לאסתכלא בהאי עלמא, והיינו לדעת סוד העולם הזה, וזה לדעת בריות העוה"ז איך הם מתנהגים, והיינו כי מה שראו הפילוסופים מענין הבריות ודרכי הטבע אינו אלא השטחיות הנראה לעינים, וגם אינו האמת. אלא כל עניני הבריות מתנהגים על פי הנהגה אחת פנימית, והפנימיות מתלבשת בכל הבריות. והוא מה שאמרו, "הטבע" כמנין "אלקים". וזה הוא האמת שהסתיר הקב"ה מן הפילוסופים. וידיעה זאת לא ניתנה אלא לחכמי ישראל. ורוב המדרשים המדברים במעשה בראשית ובעניני כל תולדות שמים וארץ סובבים על קוטב ההנהגה הזאת העיקרית והפנימית. ועל כן מתחלפים מדרכי הפילוסופים. ויש דברים שנראים זרים, ושהחוש מעיד להפך; אך האמת הוא שהם מדברים לפי ההנהגה האמיתית הנסתרת מעיני בני האדם, והיא מסורה בידם מן הנביאים ומן התורה הקדושה. והנה ידיעה זו מתחלקת לב', והיינו ידיעת ההנהגה זאת למטה איך מתנהגות הבריות התחתונות על פי השפעת הספירות ופקודת הממונים שעל כל בריה ובריה; ועוד יש ידיעת מה שיש בספירות עצמם מקביל לאלה הדברים שלמטה, ולצורך הדברים האלה למטה, כי כל מה שיש למטה, מלבד שהוא מתנהג על פי העליונים, עוד יש דוגמתו למעלה: אלה הם ידיעות הבאות אחר השורש שפירשתי לך, ועניניהם נמצאים באוצרות רז"ל וסגולות שהרשב"י הקדוש זללה"ה מפרש. ואתה חכם והבן בטוב שכלך ויעזרך האלקים, כי ממנו החכמה, והוא יהיב חכמתא לחכימין, כדכתיב "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה": ודאי זה הוא מה שצריך כדי לתת ציור מן החכמה, ואידך פירושא. ומי שחפץ לרדת לעמקם של דברים - הלוך ילך בדרך ישרה אשר הוכן בפרקינו ופתמינו. ויבקש מה' שיתן לו לב להבין, כי זו היא הדרך להבין הכתוב "השכל וידוע אותי":