דע, כי שרש לעשו היה בראשונה בקדושה, והוא בגבורת ת"ת ז"א, פירוש, כי הת"ת הנה הוא מכריע לחסד ולגבורה, ומבחינת הימין שבו יצא יעקב, ומבחינת השמאל שבו יצא עשו, ולכן היו תאומים, והוא סוד (מלאכי א, ב) "הלא אח עשו ליעקב", כי באמת במדריגה אחת היו בתחלה, מה שאין יצחק וישמעאל. ותבין, שגם עשו היה יכול להיות קדוש, ויהיו שניהם בנים טובים לה'. ואומר לך פעולת כל אחד מהם מה היה. דע, כי שני דברים צריכים להעשות, אחד - תיקון הקדושה בסוד התפשטות מדרגותיה; ואחד - כפית הס"א תחת הקדושה. והתפשטות הקדושה היה נוגע ליעקב, וכפית הס"א בכל מדריגותיה היה נוגע לעשו. ובאמת שלא היה יכול זה, אלא מי שהיה יוצא משרשנה]. כך שיהיה לפי התחבר המאורות לזה הענין, על ידי שתצא נשמתו מן המקום הזה שבו באה כל הס"א בכל מדריגותיה ליכנע תחת הקדושה. והנה הס"א עצמה מתחלקת לשתי בחינות - ימין ושמאל בסוד מצרים ואשור. אך מקום הכנעתה לקדושה היה ראוי להיות במקום הזה שזכרתי, שהוא תפארת דזעיר אנפין, בבחינת השמאל שבו: ואפרש לך זה הענין היטב, ובו תראה חכמה נפלאה, סדר המערכות אשר סידר המאציל ב"ה לנהג עולמו במחשבה עמוקה. הנה החסד והגבורה - משם נמצא מציאות לב' מדריגות הס"א זכרתי, הימין שבה והשמאל שבה כנ"ל; אך התפארת עומד לתיקון העולם בסוד ההסכמה והיחוד, ובו נמצאים שתי בחינות, אחת - פנימית בסוד החסד, ואחת - חיצונה בסוד הדין. והפנימית עומדת לשרש ישראל לכל בחינות התפשטותם. לפי התפשטות הקדושה; והחיצונה עומדת להביא כל שתי המדריגות של הס"א כאחד, ליכנע תחת הקדושה, והוא סוד האש של מתן תורה, ולעתיד לבא גם כן נאמר (צפניה ג, ט) "כי אז אהפוך אל עמים", ועוד אדבר מזה בס"ד. נמצא, מקום עשו האמיתי היה בחיצוניות הת"ת ... (חסר):