בזמן שלאה מתפשטת לזווג בסוף הלילה הנה מהאור הגדול שלה יתוקנו אז לרחל מוחין בבריאה לפי' תכף שיאור היום משיראה אדם את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו אנו מניחין תפל' של יד ראשונה כי רחל לוקחת הארה מן לאה קודם שהמוחין של ז"א מישראל סבא ותבונה יכנסו בתוכו או אמור קודם שיכנסו בתוך לאה לצורך זעיר כדלקמן כי האור הזה תחלה הוא בסוד קטנות בשם אלקים פנימה ללאה מקיף לזעיר והדר איפכא בסוד גדלות כי ההויות שבחסדים עקרן בזעיר והטעם שקדמה לאה לזכות במוחין הללו פנימה לה כי היא עצמה הארה ומקומה מאחורי ראשו של זעיר ושם יתחזקו האורות האלה בשערות אריך העוברים דרך עליה וקונה לעצמה ב' מוחין בלבד חכמה ובינה כלולים זה מזה כי דעתם קלה ושם קדש כי יביאך מצד א' קדש חכמה שבחכמה שהוא ע"ד מה שבארנו מפנימיות ימין אריך לימין אבא יביאך חכמה שבבינה דמעקרא מעין פנימיות שמאלו של אריך לימין אמא שחזרה להיות בינה לחכמה שמע (והיה) אם שמוע מצד אחר שמע בינה שבחכמה דמעקרא דוגמת אחוריים של ימין אריך שחזרו להיות חכמה לבינה ומזה הטעם סבר אביי שאם החליף גוואתא לגוואתא או ברייתא לברייתא לית לן בה אם שמוע בינה שבבינה דוגמת אחוריים של שמאל אריך אלמא קודם חזרה היו הויות אהדדי שתיהן בבינה וסדרן בתורה שהוא זעיר אלא כפי מציאות התקון המתגלת בו לצורך ההנהגה התחתונה וידוע כי רושם המציאות עליון לא זז ממקומו ובזכות התורה שאנו קוראים בלילה ובפרט אחר חצות נעשית לזעיר הארת מוחין ובטשי קוצי דשערי דאריך להאיר בו בסוד תפילין שמצוותן רמיא עליה דזעיר והארתן בו היא תחלה בסוד אור מקיף ומה שאמרנו קוצי דשערי משפטו נימין המתפשטין מן הקוצים שבעורף לא מן הנימין שבקדקד וכשאנו קורין ק"ש בשחר בסוד הולך אל דרום לעולם ביום אותו היחוד נותן התעוררות בבריאה לזווג ז"ון שהם נעשים מיין נוקבין לאבא ואמא כי שערי ההיכלות פתוחים זה לזה ואז נשלמו לו המוחין לגמרי אבל ק"ש של ערבית עם היותו מעורר מיין נוקבין למעלה מן ו"ה לי"ה כדאמרן מ"מ השערים סתומים והתעוררות עולה בסוד אור חצון וסובב אל צפון לעולם בלילה והנה בבקר לאה שהיא מלכות אמא וסמוכה שם ליסוד מקבל הארה מרובה מאותה בטישה שזכרנו ונעשו תפילין בכח באותו הצלם כמ"ש בזוהר כי יש דוגמתו בזווג תחתון צלם רוחני מתלבש בטיפה ע"י מלאך הממונה על ההריון וז"ש הכתוב אך בצלם אלקים יתהלך איש כי אותו הצלם מגדל את העובר כך מאותה בטישה יוצאים התפילין שהם אח"כ למטה בז"א תחלה בסוד קטנות וסימנך צד"י למ"ד מ"ם בגי' ג"פ אלקים ואח"כ מתגדלים ביחוד ק"ש ביסוד ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר כי אז הבטישה המרובה מאחורי ראשו דוחקת האורות שיצאו לחוץ לעמת פניו והן עצמן לטטפות בין עיניו והנה הם בכח למעלה באותו הצלם שהוא אור פנימי ללאה שכלה דינין בסוד גבורות ואז אינו אלא מקיף לזעיר שלא הוגלמו בו הויות החסדים עד שיקרא ק"ש ויתפלל ובשבת זעיר עולה למקום הצלם ומה שבחול הוא בצלם בכח הנה שב בשבת להיות בפועל תפילין של שבת ודאי שהם למעלה מהראש וזעיר מתעטר בהם בסוד אור בלי מסך כי הפשיט ממנו כתנות עור שהם הרבה למטה מהצלם ועל כן אין אנו מניחין תפילין בשבת כי באת שבת באו פנים חדשות ולעולם הארת התפילין של מעלה היא מאירה בפנים בכל שבתות ה' הגדול לפי' גדלו שהוא שבת עצמו והקטן לפי קטנו י"ט או חש"מ וכיוצא כמבואר במקומו אבל בחול אלו האורות הם בכח בסוד צלם ואח"כ נכנסים בראש זעיר במוחין חב"ד שהוא מציאות הצלם והעטרין המתגלמים ליכנס בו ובטשי קוצי דשערי דאריך בסוד העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום והוא הטעם דאיתקש תפילין לתורה שיהא נשים פטורות אפילו למ"ד שבת וי"ט זמן תפילין ולילה ה"נ כי עסקו של זעיר בלילה עם אבא ואמא הנותנין לו מוחין עלאין מחודשים (בח"ב) [בחב"ד] שלו אין כמוה תורה שלימה והיא הגורמת להמשיך לו שפעו של אריך ומכח הכאה זו יוצאים לחוץ ונעשו ד' בתים וזו הבטישה מגעת ג"כ בלאה ונעשה אור מקיף אליה אורו פנימי לזעיר כי רבוי האור הנכנס בראשו יוצא דרך נקב שבמקום הלוז ומקיף ללאה שהיא עכשיו טפלה לו אחרי שנכנס בו כל ג' פרקיהן של נה"י דאמא אבל מעקרא היה בהיפך כמו שבארנו: