ספר יונת אלם-פרק פג-
מן האור הגדול שיוצא מאותם החסדים שהם תוך יסוד אבא תכף שנשאר בלי מסך בוקע בתוך זעיר בקיעה א' כנגד החזה ופולט שם הארה מרובה בסוד אז יבקע ונעשה פרצוף של הארה הכי קרא שמו יעקב ע"ש הבקיעה שאמרנו וכתיב ויהי אך יצא יצא יעקב רבה יציאות טובא לפרצופי הארה אלו וכלן לפני זעיר ונקרא יעקב ובאים מהעטרה של אבא הבוקעת מדי עברה במלא קומתו של זעיר והוא לא יכיל גודל האורות והן א' ממקומות תפילין כנגד הקדקד מקום דעת זעיר מכח אבא העובר דרך עליו וכמו שנפרש בריש הפרק הקרוב וכשם שלמעלה רישא דאין עודף כל מקום תפילין על רישא דאריך ואבא עודף ה"נ על אמא ככה זעיר עודף מקום תפילין שבו בגובה הראש על פרצוף לאה שהיא ממול ערפו במקום קשר של תפילין והבקיעה ב' כנגד החזה כדאמרן ומן החזה ולמטה חוזר יסוד אבא ומתכסה בתוך זעיר ובוקע אח"כ בקיעה שלישית בבטן שהוא טבור זעיר וגם יסוד בוקע אחר כך בקיעה רביעית ויוצא ממנו האור הגדול שקיבל מיסוד אבא הרי אלה ד' פרצופין של הארה אחוריהם כל היכא דאיתנהו לעומת צד הפנים של זעיר למה שהמה מזומנים לעשות שושבינות לנוקביה אחר הנסירה בשליחות הבעל והנה כנגדן מבחוץ כתיב בעשו וגם הולך לקראתך לעומת יעקב ודאי זה נקודה וזה נקודה וד' מאות איש עמו אלו פרצופי הארה מבחוץ אשר המה נפרדים ברבוי בסוד נפשות ביתו ולפי שהם כצל עובר נשמטו ממנו א' א' וכתיב בעמלקים במלחמת צקלג ולא נמלט מהם איש פי' פרצוף ממשי כ"א ד' מאות איש אשר רכבו על הגמלים וינוסו כדכתיב ונסו הצללים וכן רכבו על הגמלים בגי' פרצוף והעיד הכתוב שלא היה בהם ממש אלא וינוסו בגמלא פרחא אבל ביעקב הם בסוד היחוד הנצחי הקיים דכתיב ביה ה' צלך על יד ימינך והם ד' פרצופין כל חד כנגד ד' אתוון בכלילות עשר מעשר לכל פרצוף ועם י' של מילוי הם בגימ' קדוש וידוע כי כח היו"ד מתפשט במוח ה' בחזה ו' בטבור ה' אחרונה בעטרה שביסוד והנה זעיר עצמו מחציו ולמעלה נקרא נער ישראל מחציו ולמטה יעקב ובאחורי יעקב זה של נקודה יש נקודת רחל הנעשית פרצוף דבוקה עמו אחור באחור ומכתר זעיר עד החזה ששם כלה יסוד אמא גם הוא פרצוף של נקודה לעצמו הוא אשר אמרנו שנקרא נער ישראל ואחורי ערפו במקום קשר של תפילין יש שם לאה שהיא פרצוף הארה ממלכות תבונה דבוקה לנער ישראל פניה לאחוריו ונבארהו: