ואפשר ג"כ לדרש י"ג שנים ויום א' באופן אחר בסוד פנימיות הכלים של אברי זעיר שהוא הולך וגדל כטעם בתר דינקה לון אתעברת מינייהו והכלים נגמרים עד ט' שנים ויום א' ואח"כ מאירים החסדים במוחין דידיה ונעשה איש לכל דבר וזה פרטן הנה בהתלבש נה"י דאמה בחב"ד דזעיר נכנסים תחלה הפרקים התחתונים של נצח והוד בלבד ומיסוד דידה לא יגיע אז אליו מאומה ואנחנו נחשב לב' פרקים אלה ב' שנים ושתים מהיניקה שקדמה הרי ד' ובשתי שנים אחרות נכנסים הפרקים האמצעיים של נ"ה הרי ו' שנים עונת הפעוטות ומעט יותר כבר שית כבר שבע להתחלת היסוד של אמה שנכנסו ממנו שני חצאי שליש בדעת זעיר חציו הא' דאתי ממילא וחציו השני ע"י הרכנה ויש לו מעט דעת כי הפרוזדור ממועט בחשיבותו אע"פ שהוא מרובה בשעורו דהיינו שליש שלם והחדר אדם חצי שליש אלא דרב גובריה ועוד עליה על גביו ולזה מקחו מקח מבן ו' שנים ומעלה הכל לפום חורפיה כי אפשר שיהא לו דעת קצת והטעם כי הוא במטלטלין לבד על שם שמנענעים הו' קצוות במעשינו מדין לרחמים או בהפך ומי שיש לו אפטרופס אין במעשיו כלום בסוד ההנהגה תחתונה כשנזכה אליה ע"י אריך עצמו שתהא תמיד ברחמים ומהאי טעמא אין נשבעין על הקרקעות שאין שבועה אלא במלך עצמו שהוא מטלטל מדין לרחמים ע"י ו' קצוות ומלכות נבנית והולכין על ידם וכאן היא עתים נפרצת עתים נבנית אבל אסתר קרקע עולם היא בסוד הסתר אסתיר הוא מציאותה הנעלה בסתר עליון אצל הדעת כי עת של דעת בגי' קרקע ודלת ד' רוחות העולם ומשש עד ט' הרמז בהם כי בג' שנים אחרות נכנסים הפרקים העליונים של נצח הוד אמא ותשלום פרקי יסוד בהדייהו ולפי חשיבותם של חדר ועליה כי אהדדי אף הם נמנים בזה שנה א' ועדיין חסר יום א' והוא סוד מה שבין החדר והעליה שהיא בחינה אמצעית ראויה להחשב כאן בפני עצמה ולזה מבן ט' שני' ויום א' ביאתו ביאה לפי שכבר נכנס כל יסוד אמא לראשו אבל אין האדם החי ראוי להוליד עד שהארת החסדים תתפשט בדעת שלו באור מקיף שאם אין לו מקיף מאין יבא המקיף שהוא הצלם אל העובר הנוצר אף אתה אל תתמה מהדורות שהולידו קודם לזמן הזה כי אמנם היו מושפעים מאריך ממש אשר איננו משועבד לסדר זמנים כי הוא הרצון בעצמו ואין טעם במעשיו לקדימה ואיחור כלל לפי' אמרו על זעיר שהוא ונוקביה מולידין נשמות לצדיקים מבן ט' ויום א' שכח אריך מעורב בו תמיד וכל ביאה שלו עושה פירות: