פושעים בגופן דקאמרי יהבו בהו רבנן סימנא אם בבזוי מצות דלא שייך אלא במצווה עליהן ואם בהתמכר לדבר עברה דלא שכיח אלא במי שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני אם בפועל דכתיב בהו מורשה קהלת יעקב ירושה ממש אף לא מאבות לבנים אלא ממקום אחר דהיינו מן הרב לתלמידו כמו שכבר בארנו ואם בכח דקרינן ביה אורסה סוד הנשמות שהיו עתידות להבראות כך דרש רבי נתן ז"ל לכן הרחיבה שאול נפשה על בטול העשין ופערה פיה על הלאוין לבלי חק ריש לקיש בפרק חלק דרש למי ששייר אפילו חק אחד אמר לו רבי יוחנן לא ניחא למרייהו אלא למי שלא שמר אפילו חק אחד ותרווייהו פושעי ישראל בגופן זה שייר חק אחד שמצותו בזויה עליו כמו שנזכיר וזה לא שמר אפילו חק אחד כמאמרו אלא מצות אנשים מלומדה פרשתא מסייעא ליה לרבי יוחנן דכתיב אם בחוקתי תמאסו לא מאסתים ואם את משפטי תגעל נפשכם לא געלתים לבלתי עשות את כל מצותי לכלותם להפרכם את בריתי להפר בריתי אתם וכל כך למה כי אני ה' אלהיהם. וכאן מקום עיון עם ההיא דתניא פרק אמר להם הממונה פשעים אלו המרדים וכו' דפליגי בה רבי מאיר ורבנן בסדר הודוי ובין למר ובין למר שלשה חלוקי עברה הן אלא שלא שוו בסדורן אם חטא קודם לעון ופשע או מתאחר אליהם ' יותנא מסייע להו לרבנן מודויו של דניאל שאמר חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וקשיא לן אמלתיה דהני ארבעה נינהו ואי הרשענו דאמר דוד היינו מרדים דמניה נמי מייתי סייעתא לרבנן למה ליה לדניאל כולי האי דהכא ודאי ליכא למימר תני והדר מפרש דלית כאן מפרט את החטא אלא אידי ואידי כללא הוא. ולמסקנא דמלתא תרי גווני מרדים נינהו במלכותא דארעא ובמלכותא דרקיעא חד כמה דאשכחן בשאול ובני בליעל אמרו מה יושענו זה ויבזוהו הכי נמי חשיב כלפי שמיא מי שהמצות בזויות עליו ואומר מה איכפת ליה לרחמנא בין שוחט מן הצואר לשוחט מן העורף ולית ליה אמרת אלוה צרופה אלא אוכל נבלות אפילו שלא לתיאבון כמו שזכר הר"ן בריש חולין ומהכא איכא למימר דגמרה למלתיה דהא חמיר דיניה מאוכל לתיאבון שגם הוא מזיד אלא דכפין אכיל למלא נפשו כי ירעב וזה אפילו לא כפין נמי בז לדבר יהבל לו שביק התרא ואכיל אסורא אבל קיל מאוכל להכעיס שהוא המכוין להקציף כההוא דכתיב ביה הרבה אשמה ולא עוד אלא שבן בנו בקש להכעיס יותר ממנו לפיכך הפליג דניאל בודויו שידע צורך השעה אבל בדורות הראשונים לא העיזו כל הדא חציפותא כלפי שמיא והוה סגי להו להתודות על הקלים שבמרדים כי הא דאמר דוד חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו. ופשע דאמר משה כולל את שניהם המרד כמשמעו כדכתיב מלך מואב פשע בי והבזיון כדתניא פושעי ישראל בגופן ואמור רבנן דהיינו קרקפתא דלא מנח תפילין וכדפירש רבינו תם דאמרי מאי אהנו רצועות הללו וכן פושעים בעריות דקיל להו אסורייהו אי נמי אמרי לא פקיד רחמנא עלייהו וכוליה האי ודאי לא שכיח בישראל כדאמרן: