ודע כי העת הנופל תחת הזמן אינו רק חצי רגע מן הרגעים הקטנים ששיערו חז"ל בפרק קמא דברכות ואמרו שהם בשעה אחת חמשה רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמונים ושמונה וסימן עת חפץ. כי אמנם הרגע הוא העתה והעת הוא חצי העתה והמבטא מעיד על זה כי רגע כמימריה אמור נא עת והשמע לאזניך אשר איננו במוחש כי אם חצי מימריה של רגע ועל השעור המיעוט הזה שמציאתו ובטולו באים כאחד אמר יחזקאל וכתועבותיהן עשיתי כמעט ק"ט והוא בגימטריא הד"ק דכתיב גבי קטורת ושחקת ממנה הדק ותנו רבנן כשהוא שוחק אומר הדק הדק היטב היטב יעויין במאמר המלואים שלנו דרוש נחמד מתייחס מאד אל המקום הזה לרגעים יבחן הזמן היקר שבנמצאות כי גז חיש ונעופה וטעם מלת ק"ט בדקדוק הוראתה על העת הזאת שהוא קרוב במעוטו לאחד מק"ט לעתים הגדולים שהשעה תתר"ף מהם וכאן כתיב עשיתי והקרי עשית כטעם כי רגע באפו שמטריחים אותו לצור צורות דלא הניין ליה והנה כמע"ט ק"ט גימטריא רמ"ח שהוא שיעור קומתן לאותן הצורות אשר היו עליו לטורח ובאה מלת כמעט בכ"ף הדמיון בשביל הבדל פרוטרוט אשר בין עת לקט והוא סוד מכיש אחרון ואין בו שוה פרוטה שבא בדברי חכמים ז"ל אצל עושי מלאכה באסורי הנאה ששכרו מותר בדיעבד אף על פי שעשה שלא כהוגן ואסור לעשותו לכתחלה וממנו נלמד לבריאת המזיקין ערב שבת בין השמשות כמבואר לנו במקומו אצל סוד עברה לשמה כי הנה שו"ה פרוט"ה הוא בגימטריא תור"ה שהיא אמצעי"ת במספר שוה בין המרומם על כל ברכה ותהלה והנבראים כולם חוץ מן המזיקין כדי שלא יהיה להם קיום מצד הבריאה לולי החטא גורם ודוקא חמדה גנוזה היא שבת עצמה שלא השלימה לבריאתם אבל כלי חמדה שהוא בתוספות שבת אי אפשר זולתו לשום נברא עיין במאמר השבתות ומאי ניהו כלי חמדה הכתב והמכתב והלוחות שהם הכלל עשרה דברים שנבראו בין השמשות אלא שכל אלה בשעורא רבא דר' יהודה חמדה גנוזה השלימה עמם והמזיקים לבדם מבלעדיה רק על ידי כלי חמדה כדי שלא יבעטו בשיעורא זוטא דר' יוסי לא זולת: