אבל נבוכד נצר נתנבא עליו ירמיהו שהמליכוהו מן השמים על כל הגוים ועל כל הממלכות גוים רבים ומלכים עצומים וכתיב וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו כאן נתמעטו שבעה עדנין בשני רבויין הללו כי באו למעט בגדרי הנתינה שלא היתה לעבדו כל אותן השנים ורבה בנתינה שהיתה לשמרו מן הנזקין והמיתה שנדמה לכל מין שהוא מינו ונשמר מזה שלא הזיקוהו עד שחזר ליקר מלכותו הדרו וזיוו כל מלך באומות לא דמה אליו בגדלו אפס כי ארתחשסתא בספר עזרא שבוחי בעלמא הוא דמשבח נפשיה וכורש כמוהו כדבריהם ז"ל. ואולם משלו נתנו לו לנבוכד נצר זהבה של ירושלם שהרבה ממנו נתנה אמו סבתא למלך שלמה ולא נמסר בנינו של שלמה אלא בידו ומזליה חזי לחוס הרבה על ירמיהו כמפורש בכתוב שצוה עליו את רב טבחים קחנו ועיניך שים עליו. והנה בקש דוד להחליש כחו לא להאבידו כי בו יכופר עון יעקב ויתכן שיהיה ארי ואריה כמו נער נערה ליל לילה וכיוצא שתחלתו חסר וסופו מלא. וכאן באריה החצוני הזה לפי גדולתו מפלתו כי בתחלתו הוכה ולא מת ובסופו והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד: