אתאן למעשה הפקידה שאנו בבאורו כי כשם שטרם יצמח כל עשב השדה במעשה בראשית הוצרכה יצירת האדם והנחתו בגן עדן והדר ויצמח כך בטרם יהיו מיני החיים פרים ורבים הובאו אל האדם שיפקדם וישגיח עליהם לקרא להם שמות והיא פקודתם שדרשו רבותינו על פסוק זאת הפעם כי קריאת השמות לכל נוצר היא גמר צורתו ועושה אותו כלי מושל להשגת המכוון מניה וביה. ויצדק עם זה מה שתתיחס פקידת האשה לג' ראשים הנה שמענוה בשמי השמים מצאנוה ביצירת הולד. תחלה לסבה הרחוקה שהיא הגורמת בעצם בנתינת הצורות כמו בועליך עושיך. שנית לסבה הקרובה שהוא צנור הרצון בפקידה כמו כי יבעל בחור בתולה. ועוד בה שלישיה למעשה הפקידה עצמה כמו יבעלוך בניך ובארנוהו. והנה האדם ברצון קונו היה סבה רחוקה בנתינת הצורות להשלים קיום המין אל כל החיים וכן לכל שיח השדה ובשעה שניטל המדבר של לשון הקדש מדור הפלגה משם הפיצם ה' מהקרא שמו עליהם כלל כמו שיבא ויפץ ה' אותם לממשלת ע' שרים אשר חלק אדון הכל לכל העמים לא לנו ה' כטעם אדונים זולתך כי אמנם אדונים המה ברצונו יתברך ומשפיעים את הצורות ללשונותם למשפחותם והוא אדוני האדונים כי לא יתואר אצל משפחות האדמה היותו סבה רחוקה אפילו לצורות שלהם כדרך שהוא סבה רחוקה אל הגופות הטהורות בני תורה ונקרא אצלם האדון סתם כדכתיב במצות ראיה שהוא כמו אדוני האדונים ועדיף מניה במעלת הכלל על פרטי הנהגותיו: