ספר עשרה מאמרות-מאמר אם כל חי - חלק א סימן ח-
אי נמי אגאל ביתי זה בית יעקב אשר פדה את אברהם רצוני י"ב שבטים כדכתיב כי בראותו ילדיו וכו' שבזכותם ניצול מאור כשדים ולפי שנולדו בחוצה לארץ המציא פדיון נפשם ביגיע כפיו ממנו שגר דורון לעשו ממנו קנה את שכם מיד בני חמור והסכימה בזה דעת העליונה כדי שלא יהיה לעבד נמכר יוסף ברשות אחרת מערי העמים אלא בתחלה ישלטו בו אחיו ברשות הקדושה ואחר כך יהיה הוא מושל בכל ארץ מצרים למחסה ולמסתור משעבודן של ישראל תחת יד מצרים כמבואר בזוהר שהרי גזרת ועבדום שנאמרה בין הבתרים חייבה עבדות ממש ונתקיימה ביוסף שהיה גופו קנוי למצרים ואילו ירד שם עם שעבוד הגוף ולא שלטו בו אחיו תחלה אלא היה נשבה ממדינים או ישמעאלים ונמכר שם היה אפשר להטמע ביניהם לעולם ונגרע שבט מישראל ח"ו מי יקימנו שהרי דין עבד עברי לצאת בגרעון כסף כשנמכר לעקר אינו אלא במוכר ישראל ואף על פי שיוסף היה מלך אחר כך והמצרים היו עבדים אליו במעט קנין הגוף שהחיה אותם בלחם מכל מקום יאמרו מקרה הוא לעבד משול בשרים והם אמרו והיינו עבדים לפרעה ולא לך ואין צריך לומר אחרי שנשתעבדו ישראל במצרים כי גם במלכותו של יוסף לא יועיל ולא יציל. אבל עכשיו שמכרוהו אחיו באחזת נחלתם בארץ ישראל גאולה תהיה לו וחשב עם קונהו והרי גרע פדיונו ויצא על המחיה ועל הכלכלה. ואף בכל שאר תכסיסי מלכות נהג שררה כל ימיו במצרים. ולעולם היה כפוף ונכנע לאימת צבור בקהל ה' שכן כתיב באחיו ויצוו אל יוסף אפילו בשעת כניעתם אליו אשתכחו ישראל דשלטו על כלהו: