מאמר אם כל חי: לדרוש ברבים בכסא ליום חגנו: חלק ראשון: וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר. אמרו רבותינו ע"ה כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו. במקום הזה כי אף על פי שהפקידה לשרה היתה מפועל הרחמים הוצרך להמלך עם מדת הדין לפי שקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. אמנם אופן הלמוד איך המלה הזאת תורה היות בית דינו מצורף אליו להם מדה בתורה אין רבוי אחר רבוי אלא למעט כי הנה השם הגדול בן ארבע אותיות ב"ה ידוע ומפורסם שהוא מיוחד למדת הרחמים והוי"ו הנוספת במלת וה' היא עצמה אות של רחמים ובאה למעט בגדרי הרחמים ולהוסיף בית דינו וכמדומים אנו שהוא מעוט רחמים ואינו אלא רבוי רחמים שגם הבית דין מסכים לפעולה זו. ובמדרש רבה ספר במדבר פרשה ג' ואני ה"א ובית דינו והוא מאמר השם המיוחד. ובירושלמי ריש סנהדרין אמרו ה' אלהים הוא ובית דינו ושלשתם הביאו בנין אב מפסוק וה' דבר עליך שאמר מיכיהו לאחאב שכן מיתת אחאב היתה לטובתן של ישראל כדכתיב לא אדונים לאלה ישובו איש לביתו בשלום וכן באיוב כתיב ה' נתן בחסד גמור וה' לקח במשפט צדק יהי שהוא שם ה' אחד מצרופי אותיותיו כנודע ששמש במעשה בראשית מבורך מכל מקום שזה וזה קיום מעשה בראשית הוא כדתנן בעשרה מאמרות נברא העולם ליפרע וליתן שכר בארנוהו במאמר המדות עמוד עליו. ולעולם ה' הוא האלהים וידוע שאין אלהים אלא דיין לפיכך לית אבטחותא לצדיקיא בהאי עלמא. והם אמרו מלכא שלים איהו כד דאין לטב דאין לביש וכל שכן בהפך כי מדה טובה מרובה וכן כתיב בקשו את ה' כל ענוי ארץ אשר משפטו פעלו ואמרו חכמים במקום משפטו שם פעלו שמזכירים זכיותיהם בשעת הדין: