כוונת הקדושה: וכן תהיה כוונתך, שמך מלכות הנקרא שם ככתוב ונעשה לנו שם כי שמך נקרא על עירך ועל עמך אשר נקרא שם שם ה' צבאות. בעולם כלומר נקדשיהו בתפארת הנקרא עולם. כשם שמקדישים אותו בשמי מרום כלומר בשמי מרום המלאכים מקדשים אותו השם ומעלין אותו לת''ת ומת''ת לבינה. קדוש, המלאכים אומרים לעטרה ק' ק' ק'. קדוש לת''ת קדוש לבינה. כלומר תתקדש העטרה מת''ת ות''ת מבינה. יהו''ה צבאות, יכוין באותיותיו ובנקודיו יהבך (שוא, קמץ, שוא, קמץ) או יכוין בנקוד הצריך כפי הזמן וכאשר ביארנו בסוד שם המפורש. ויכוין בזה ששם כולל כל הצבאות וכאשר פירשנו במה שקדם. וכמו שעלית כן תרד. ואומר מכה''כ (מלא כל הארץ כבודו) כלומר מזה השם יהו''ה תמלא כבודו שהוא התפארת, וכל שהוא צי"ע, הארץ העליונה כדכתיב והארץ מלאה מכבודו. וכבר התבוננת מתוך דברינו כי בהעלות מדת המ"ל למעלה אין שוחין ולזה בא המדרש להופיע הדרוש הזה ואמר בספר היכלות וז''ל ברוכים אתם לשמים יורדי המרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין אותי ואמרים ק' קק' ולמדו אותם שישאו עיניהן למרום בבית תפילתם ונושאים עצמם למעלה שאין לי הנאה בעולם אלא באותו שעה שעיניהם נושאים בעיני ועיני בעיניהם. עכ"ל המדרש הזה. הופיע כפי הכוונה שסדרנו שהקדושה הוא להעלות מדה האחרונה למעלה בשבעה עיני ה' עד אם הבנים ואח''כ לירד עם הברכה אליה. והיינו דקאמר ועיני בעיניהם כי זה דבר אם הבנים ודע זה כי היא נפלא מאוד לעניין סדר הקדושה שסדרנו, לעומתם ברוך יאמרו. עתה חוזר לברך בית ה' יאמרו בבינה ואומר ברוך כבוד, כלומר המלכות הנקרא כבוד ה', כלומר המקבלת משם הוי''ה הנושא אותה, ת''ת. המתברך מן חכמה עילאה הנקרא מקומו, כדאמרינין נובלת חכמה תורה. ומקבלין דין מן דין ברוך הנותן והמקבל אנ"ס (אמן נצח סלה). ובדברי קדשך כתוב לאמר ימלוך (כ"ע) ה' (ש"ת) לעולם (תפארת) אלהיך ציון (צי"ע) לדור (כ"ע) ודור (וע"ט) הללויה (ש"ת). ימלוך, כתר וחכמה. יהו''ה, ש"ת. לעולם, ההיקף בכללו. אלהיך, ת''ת. ציון, צי"ע. לדור, זרועות עולם עם המכריע. ודור, משך הו"ו ועטרת צבי הלל ו' עם י''ה מלמטה למעלה: