סוד שבע ברכות לחתנים: דע כי ברכה הא' שהיא ברכת היין כבר רמזתי סודה וסוד לא תעזוב את הלוי, הלו"י פחד. כל ימיך, ש''ה. לעולם, עטרת. ברכה שניה שהכל ברא לכבודו. והרמז בו לצי"ע המזוג רבבה ע"ט ליעקב ת''ת. וזה טעם אמרו שהכל ברא לכבודו. ודע כי ל''ב בגמטריא כבוד וכן כבוד בגמטריא יהו''ה והנה שתי הכבודות מתחברים ע"י צי"ע הנקרא הכל. וראויה היתה זאת הברכה להאמר תיכף באסיפת העם, רק כדי לכנסתם על הכוס הרומז לכנסת ישראל אמן כן י"ר. ברכה שלישית יוצר האדם. והרמז להאדם העליון הרומז לד"ו פרצופים ולכן בא בה"א הידיעה ככתוב זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם. וטעם יוצר שם לבינה. ברכה רביעית תרמוז ג"כ לד"ו פרצופים שנבראו בצלם דמות תבנית שלשה הרוחניות והתקין, יוצר האדם. לו, ר''ל לתפארת. ממנו, ר''ל מעצמו מבינה. בנין עדי עד, כל ההקף עד עדי. וחזר דברו וחתם בא"י יוצר האדם, ירמוז בכפל הזה לאור הנעלם צי"ע. ברכה חמשית לנחם עטרת בעלה בגלותה שישמחה הפועל העליון בבינה ר''ל בהשפעות ז"ס אליה לחבר את האהל להיות אחד. וקראה עקרה כי היא בעונותינו עקרה מן השפע עליון. ציון צי"ע בחיבור בת זוגו בבינה הה' העליונה ר''ל חג"ת נ"ה ובהיות החיבור העליון על מכונו גם הדוגמא על מכונתה. ברכה הששית שמח תשמח. והבקשה למדת הבינה שישמח הרעים האהובים העליונים והרעים האהובים התחתונים, ולכן הכפיל השמחה לצורך האדם הגשמי בג"ע הנטועה מקדם. וחותם בא"י משמח חתן וכלה המורגשים. הברכה השביעית ברכת אשר ברא. בא לרמוז על הכת''ר העליון הרומז כאשר פירש במה שקדם ולכן א"צ עשרה אפילו ביחיד נאמרה כי הכוונה חוץ לבנין כאשר פירש. ויש בו י''ב לשונות ששון ושמחה וכו' כנגד י''ב אלכסונים ואם תוציא חתן וכלה דאיצטרך לגופיה, נשארו י' נגד י' מאמרות. ונזכרו חמשה קולות נגד חמש ספירות האחרונות. וחותם בא"י משמח חתן עם הכלה, בה"א הידיעה ר''ל החתן שהוא הת''ת המקבל מן ה' העליונות ומתחבר עמהם והכלה המתחברת בה' תחתונים נמצא עתה נשלם כל היחוד בחתימה זו. והחתנים מן המנין כי ת''ת מן כלל הי' ושרשם והוא הציר שעליו מסובבים כולם: