סוד ק''ש על מטתו: צריך לקרות ק''ש פרשה ראשונה ואח''כ יאמר הברכה שסדרו חכמי האמת וזה נוסחה - בא"י אלהינו מלך העולם המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין. ויהי רצון מלפניך שתצילנו מיצ"הר ומפגע רע ואל יבהלוני חלומות רעים ולא הרהורים רעים ותהיה מטתי שלימה לפניך ותעמידני ממנה לחיים ולשלום והאירה עיני פן אישן המות בא"י המאיר לעולם כלו בכבודו. טרם כל דבר נקדים הקדמה אשר ממנה יתבאר דרוש חבלי שינה. כתוב במדרש שוחר טוב אפפוני חבלי מות, בד' מלכיות הכתוב מדבר. אפפוני חבלי מות זו בבל. ונחלי בליעל יבעתוני זו מדי. חבלי שאול סבבוני זו יון. קדמוני מוקשי מות זו אדום. ולמה כתוב בראשונה ובאחרונה מות, לפי שזו החריבה בית ראשון וזו החריבה בית שני. עכ"ל המדרש. התבונן במדרש הזה כי חבלי מות הם מדת הדין. וכבר ידעת ד' מלכיות אנה רומזים. וא"כ יהיה פירוש המפיל חבלי שינה על עיני, כלומר מדת שהוא אדון השמטה (היינו ספירת הגבורה) מתפשט על עיני שהם ז"ס הנקראים עיני ה' משוטטות בכל הארץ. ומאיר לאישון בת עין הוא העיגול אשר בו הראות. ואישון הוא האדם הנראה בתוך העיגול הנקרא בת עין. והנה קרא המדה האחרונה (הכוונה למלכות) אישון בת עין לדמיון נפלא כי הוא אשר ממנה יצמא אור לכל השפלים ובה נראה האיש שהיא הת''ת ולא יפרד ממנה אם לא שיכנסו החיצונים בינה ובינו. וכן בעין הגשמי לעולם לא יחסר תבנית האיש מתוכה כ"א שיבאו מקרים לעין. ומפני שהמלכות ממשלתה בלילה לכן אמר המאיר לאישון בת עין, כלומר הנותן לה כח והארה בזמן ממשלתה לפעול פעולתה. ומפני כי היא פועלת דין ומתפשטין שלוחיה בעולם ולכן היתה הבקשה מבעל הרצון שיצילהו מיצ"הר הנשפע מאדון השמטה ומפגע רע סמא"ל ותניניעור ולילית אשר מהם בלהות וחלומות רעים והרהורים רעים בפגעם ברוחו ובנשמתו בעת עלותה להדבק באור העליון. ואמר ותהא מטתי שלימה לפניך, כלומר, מטתי המורגשת תהא נוכח המטה השלימה שהוא מלכות העומדת לפניך ת''ת. ותעמידני ממנה לחיים ולשלום, כלומר ממטה השלימה שהיא לחיים ולשלום כלומר שהיא מקבלת ממדת חי עולמים והשלום שהוא צי"ע (צדיק יסוד עולם). והאירה עיני, כלומר הסיר חבלי שינה מן ספירה הנקראת שינת מות. בא"י כח"ב (כתר, חכמה, בינה). המאיר לעולם כולו בכבודו, כלומר הנותן אור למדת עולם והיא נותנת בכבודו והכבוד נושא השפל. זהו הנרצה בכוונת ברכה זו. ויש מוסיפין עליה פסוקים כדאמרינן ר' יהושע מסדר להאי קרא וגומר: