סוד כוונת העגל וכונת אהרן וישראל: דע כי ישראל לא ביקשו מאהרן לעשות להם שום צורה לא שור ולא כשב ולא עז אבל ביקשו להם מנהיג במקום מדבר ושממה, וזה אמרם קום עשה לנו אלהים ר''ל מנהיג שיהלוך מלכם לפניהם להודיע את הדרך ילכו בה והמעשה שילמדם מפי השם יעשו כמשה רע''ה. ונתנו זה בעצת אהרן שימציא להם בזה הדבר. וישראל לא היתה כוונתם אלה. וכן תדע שבשוב משה רבינו ע''ה לא חלקו כנגדו כלל ונתנו את העגל לידו לשרפו. ואלו היה כוונתם להיות העגל לאלוה להם, היו בועטים במשה בראותם שורף אלהיהם. והנה אהרן הבין כוונתם שלא היתה לע"ז לזה הנמצא במקום משה רק להנהיגם, הסכים בדעתו למצוא איזה תחבולה להביאם לזה התכלית, הבין בשכלו כי המנהיג אשר ינהיג מנהיגיו במדבר הוא מ''ה הרפה בכח מ''ה העליונה. וכבר הבין מ''ה הרפה היא המקבלת ממדה העליונה אשר שם רומז צורת שור ומשם תפתח הרעה על כל יושבי הארץ ובפרט במדבר שממה עשה צורת שור לחשבו כי שם יראה כוחו הגדול וינהיגם בכחו העליון וקרא חג לה' מחר לשם המיוחד כדי שיערה רוח ממרום על הצורה כדמות שנאצל ובא על משה והם אחרי כן חשבוהו למנהיג בלי חיבור וקצצו בנטיעות ולכן נתחייבו כליה. מה שא"כ אהרן כי היתה כוונתו לטובה רק שעל ידו נשתלשל הבילבול לכן התאלף בו הש"י להשמידו רק הגינה עליו תפילת אדונינו משה ע''ה ודע זה. ומה יקר המדרש שדרשו רבותינו ז''ל על פסוק ראה ראיתי את עני עמי א"ל הקב''ה למשה אתה רואה ראיה אחת ואני רואה שתי ראיות אתה רואה באין ומקבלין תורה מסיני ואני רואה היאך תבעטין כי כשאני יועץ בקרובין שלי שאתן להם את התורה שנאמר רכב אלהים רבותים הם שומטין א' מן טטרמילין שלי שרחוב בהן ופני השור אל השמאל ומכעיסין אותו בו: