סוד אני שר צבא ה' עתה באתי: יש בו ד' מובנים - הא'. אני שר צבא ה' עתה באתי מדוייק ולא הנפקתי להסיר כלי מעלי אבל אין אני אויביכם. הב'. אני שר צבאות ה' עתה באתי בזאת הצורה האנושית ואיננו גופני רק להראות לך באתי בדבר גשמי. הג'. אני אני שר צבאות ה' זה מיכאל שבא בימי רבי ולא קבלו ולכן אמר עתה באתי. הד'. והוא הנכון שמדת אני שכינת האל שהוא שר צבאות של יהו''ה. ועתה באתי בזה הצורה להראות לך אליך ללחום מלחמתך בחרבי הקשה שבאה אלי מן ידי יד הגדולה. ולכן השתחוה אליו יהושע כי כבר ידעת מה שאמרו רז''ל כי ד' עבודות הן זוב"ח וקיטו"ר ניסו"ך השתחוי''ה, ואסור לעשותו לשום נברא. ואם לא היתה שכינה א"כ איך השתחווה אליו יהושע. שודאי כמו שאמרנו. ור' מנחם רקנט"י הבין כי היה מלאך שליח השכינה והסיר קושיית השתחויה שאין אסור להשתחוות למלאך כל זמן שנראה בפרצוף בני אדם ואין נראין לי דבריו ובפירושי לתורה הארכתי בזה: