ענין השם הקב''ה: דע כי הקב''ה שם משותף לפעמים יאמר על חכמה עילאי ולפעמים יאמר אל הש"ת ולפעמים אל צי"ע ולפעמים אל העט"ר (היא המלכות) ובכאן בא ר"י לרמוז אל מדת יעקב מדת אמת אשר כפי סברתו השם הראשון שבי''ג מדות אליו רומז והוא אב הרחמן בזה המקום. וכן דע כי בית שם משותף יאמר על בית המורגש ועל בית המקדש. המורגש ועל בית המלכות. המודגש ועל מדת המלכות הנקראת בית. ככתוב אנכי האל בית אל. ואין צריך תיקון סופרים בבית אל כי חסר ב' ועל זה הבית נאמר במשה בכל ביתי נאמן הוא. וכבוד ה' מלא הבית כתפארת אדם, ת''ת. לשבת בית, עט"ר. ואחר אשר בארנו שתופי השמות נשוב לבאר המימרא ההיא והתפילה מה ששאל האמורא מנין שהקב''ה מתפלל שנאמר אל תהרוס, אמר שיש לש"י חיתוך המוצאות ושינוי רצון. אלא הכוונה הוא החשקות וההשתוקקת הספירה אחת אל אחת קרא בכאן התפללות. ודיוקו מן בית תפילתו ירצה, בית השתוקקת אשר אני משפיע בו תמיד ולפי שעונות עם ה' גברו ומדת הדין נשאה ראש והמניקות נדדה בחטא בניה ומדת הדין בעל השמטה רודף, קשה ההשתוקקות מדת אמת מדת הרחמים לענות לפני ולפנים עד מקור הרחמים כולם לקחת משם מי הרחמים והחמלה ולהקיף את מדתו במימי הרחמים וחמלה לכבוש אש בעל השמטה ושישוב השמאל ימין. וזהו אמרו יהי רצון מלפני שאקבל מן מדת הרצון שהיא מלפני ובזה יכבשו רחמי את כעסי אשר הוא בעל השמטה, ויגולו רחמי שקבלתי מן הרצון את מדותי ירצה פ' ה' מ' ואתנהג עם בני ד' ספירות המקבלים ממני במדת הרחמים לא בשורות הדין בעל השמטה הרודף הקשה אלא לפנים משורת הדין שהוא בעל הרצון זהו המכוון בתפילה זו. וה' אלהים צבאות יושב הכרובים ישמע את תפילתינו ביום הדין הגדול והנורא ויתגלגל רחמיו על מדותיו אמן נצח סלה ועד: